Structure du débat :Baraïta 2Question 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
[Il s’agit de filles] qui ont atteint l’âge [de la puberté] sans en avoir atteint les années [de maturité]. Les filles des pauvres les enduisent de chaux, les filles des riches les enduisent de fleur de farine, les filles des rois d’huile de myrrhe, ainsi qu’il est dit : « six mois avec l’huile de myrrhe » (Est 2, 12).
שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים בנות עניים טופלות אותן בסיד בנות עשירים טופלות אותן בסולת בנות מלכים בשמן המור שנא' (אסתר ב, יב) ששה חדשים בשמן המור
Qu’est-ce que l’huile de myrrhe ? Rav Houna bar Yirmeya dit : du stacté. Rav Yirmeya bar Abba dit : de l’huile d’olives qui n’ont pas atteint le tiers [de leur maturité].
מאי שמן המור רב הונא בר ירמיה אומר סטכת רב ירמיה בר אבא אמר שמן זית שלא הביא שליש
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Yehouda dit : l’omphacium est de l’huile d’olives qui n’ont pas atteint le tiers [de leur maturité]. Et pourquoi s’en enduit-on ? Parce qu’elle fait tomber les poils et adoucit la chair.
תניא ר' יהודה אומר אנפיקנין שמן זית שלא הביא שליש ולמה סכין אותו מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר:
Voici la règle : tout ce qui est d’une espèce de céréale. Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Yehochoua a dit : puisque nous avons appris que tout ce qui est d’une espèce de céréale, on transgresse par lui à Pessa’h, pourquoi les Sages ont-ils énuméré ceux-là ? Afin qu’on y soit habitué, à eux et à leurs noms.
זה הכלל כל שהוא ממין דגן: תניא א"ר יהושע וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח למה מנו חכמים את אלו כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן
Comme ce natif de la terre d’Israël qui arriva en Babylonie ; il avait de la viande avec lui. Il leur dit : apportez-moi de la sauce. Il entendit qu’ils disaient : apportez-lui du kouta’h. Dès qu’il entendit « kouta’h », il s’en abstint.
כי הא דההוא בר מערבא איקלע לבבל הוה בישרא בהדיה אמר להו קריבו לי מתכילתא שמע דקאמרי קריבו ליה כותח כיון דשמע כותח פירש:
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : c’est Rabbi Meïr, car il est enseigné dans une baraïta : la pâte pâlissante doit être brûlée ; on la donne à son chien ; et celui qui la mange [reçoit] les quarante [coups].
אמר רב יהודה אמר רב ר"מ היא דתניא שיאור ישרף ונותנו לכלבו והאוכלו בארבעים
Cela même est contradictoire : tu as dit que la pâte pâlissante doit être brûlée, donc elle est interdite de tout profit ; puis il enseigne : on la donne à son chien, donc elle est permise au profit !
הא גופא קשיא אמרת שיאור ישרף אלמא אסור בהנאה והדר תני ונותנו לפני כלבו אלמא מותר בהנאה
Nous avons entendu de Rabbi Meïr que le levain durci à l’état pur relève d’une interdiction simple, et à plus forte raison le levain de céréale véritable en mélange.
שמעינן ליה לרבי מאיר נוקשה בעיניה בלאו וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת
Rav Na’hman dit : c’est Rabbi Eliézer, car il est enseigné dans une baraïta : pour le levain de céréale véritable, on est passible de retranchement ; pour son mélange, d’une interdiction simple — paroles de Rabbi Eliézer. Mais les Sages disent : pour le levain de céréale véritable, on est passible de retranchement ; pour son mélange, de rien du tout. Et nous avons entendu de Rabbi Eliézer qu’il dit que le levain de céréale véritable en mélange relève d’une interdiction simple, et à plus forte raison le levain durci à l’état pur.
רב נחמן אמר ר"א היא דתניא על חמץ דגן גמור ענוש כרת על עירובו בלאו דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים על חמץ דגן גמור ענוש כרת על עירובו בלא כלום ושמעינן ליה לר' אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת בלאו וכל שכן נוקשה בעיניה
Il est enseigné dans une baraïta conformément à Rav Yehouda : « Vous ne mangerez rien de levé » (Ex 12, 20) — pour inclure le kouta’h babylonien, la bière mède, le vinaigre édomite et le zitom égyptien. Peut-on penser qu’on soit passible de retranchement ? L’Écriture dit : « car quiconque mange du levain, [cette âme] sera retranchée » (Ex 12, 15) : pour le levain de céréale véritable, on est passible de retranchement, et pour son mélange, d’une interdiction simple.
תניא כוותיה דרב יהודה (שמות יב, כ) כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי יכול יהא ענוש כרת ת"ל (שמות יב, טו) כי כל אוכל חמץ ונכרתה על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלאו
Qui as-tu entendu dire que pour son mélange [il y a] une interdiction simple ? C’est Rabbi Eliézer ; or il ne mentionne pas le levain durci à l’état pur. On en déduit que Rabbi Eliézer n’admet pas [l’interdiction du] levain durci.
מאן שמעת ליה דאמר על עירובו בלאו ר"א היא ואילו נוקשה בעיניה לא קאמר ש"מ נוקשה לר"א לית ליה
Ce [verset] lui est nécessaire pour ce qui est enseigné dans une baraïta : (quelque chose de levé) je n’ai là que ce qui a levé de soi-même ; [ce qui a levé] sous l’effet d’autre chose, d’où [le sait-on] ? L’Écriture dit : « tout ce qui est levé… sera retranché ».
ההוא מיבעי ליה לכדתניא (מחמצת) אין לי אלא שנתחמץ מאליו מחמת ד"א מניין ת"ל כל מחמצת ונכרתה
Les femmes, on le tire de [l’enseignement de]Rav Yehouda au nom de Rav, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav — et l’école de Rabbi Yichmaël l’a enseigné de même — le verset dit : « un homme ou une femme qui commettront l’un des péchés de l’homme » (Nb 5, 6) : l’Écriture a égalé la femme à l’homme pour toutes les peines de la Torah !
נשים מדרב יהודה אמר רב נפקא דאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא (במדבר ה, ו) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה
Original : Pesachim 43a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.