à l’égard du levain à Pessa’h aussi !
לענין חמץ בפסח נמי
Pessa’him 44a פסחים
Structure du débat :Question 2Objection 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Oui, il en est bien ainsi. Et [Zeïri vient] exclure [l’opinion] d’Abayé, qui a dit qu’il y a [faute de] faire fumer pour moins d’une olive : il nous apprend que [la faute de] faire fumer n’est pas pour moins d’une olive.
אין הכי נמי ולאפוקי מדאביי דאמר יש הקטרה לפחות מכזית קמשמע לן דהקטרה לאו לפחות מכזית
Rav Dimi était assis et rapportait cet enseignement. Abayé dit à Rav Dimi : et pour toutes les interdictions de la Torah, le permis ne se joint pas à l’interdit ?
יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא אמר ליה אביי לרב דימי וכל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור
Or nous avons appris dans une michna : [si] la bouillie était de terouma, et l’ail et l’huile profanes, et qu’un tevoul yom [un impur qui s’est immergé le jour même] en a touché une partie, il a rendu tout inapte ; [si] la bouillie était profane, et l’ail et l’huile de terouma, et qu’un tevoul yom en a touché une partie, il n’a rendu inapte que l’endroit de son contact.
והתנן המקפה של תרומה והשום והשמן של חולין ונגע טבול יום במקצתן פסל את כולן המקפה של חולין והשום והשמן של תרומה ונגע טבול יום במקצתן לא פסל אלא מקום מגעו בלבד
Et nous avons discuté à ce sujet : l’endroit de son contact, pourquoi est-il inapte ? Les condiments ne sont-ils pas annulés dans la majorité ? Et Rabba bar bar ’Hana a dit : quelle en est la raison ? Puisqu’un non-cohen reçoit des coups de fouet pour eux pour [la quantité d’]une olive. Comment est-ce le cas ? N’est-ce pas parce que le permis se joint à l’interdit ?
והוינן בה מקום מגעו אמאי פסולה הא בטלי להו תבלין ברוב ואמר רבה בר בר חנה מה טעם הואיל וזר לוקה עליהן בכזית היכי דמי לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור
Non. Que signifie « une olive » ? Qu’il y ait une olive dans [le temps de] manger une demi-miche.
לא מאי כזית דאיכא כזית בכדי אכילת פרס
Et une olive dans [le temps de] manger une demi-miche, est-ce de la Torah ? Il lui dit : oui.
וכזית בכדי אכילת פרס דאורייתא היא א"ל אין
S’il en est ainsi, pourquoi les Sages sont-ils en désaccord avec Rabbi Eliézer au sujet du kouta’h babylonien ?
אי הכי אמאי פליגי רבנן עליה דר"א בכותח הבבלי
Mais alors, quoi ? Parce que le permis se joint à l’interdit ? En fin de compte, pourquoi les Sages sont-ils en désaccord avec Rabbi Eliézer au sujet du kouta’h babylonien ? Mais laisse le kouta’h babylonien, où il n’y a pas une olive dans [le temps de] manger une demi-miche : si on l’aspire tel quel et qu’on le mange, son avis est annulé face à celui de tout le monde ; et si l’on y trempe [du pain] et qu’on mange, il n’y a pas une olive dans [le temps de] manger une demi-miche.
אלא מאי משום דהיתר מצטרף לאיסור סוף סוף אמאי פליגי רבנן עליה דר"א בכותח הבבלי אלא הנח לכותח הבבלי דלית ביה כזית בכדי אכילת פרס אי בעיניה דקשריף וקאכיל ליה בטלה דעתיה אצל כל אדם ואי משטר קשטר ואכיל לית ביה כזית בכדי אכילת פרס
Il lui objecta : deux marmites, l’une profane et l’autre de terouma, et devant elles deux mortiers, l’un profane et l’autre de terouma, et ceux-ci sont tombés dans celles-là : [les contenus] sont permis, car je dis : la terouma est tombée dans la terouma et le profane est tombé dans le profane.
איתיביה שתי קדירות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהן שתי מדוכות אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו מותרין שאני אומר תרומה לתוך התרומה נפלה וחולין לתוך חולין נפלו
Or si tu dis qu’une olive dans [le temps de] manger une demi-miche est de la Torah, pourquoi disons-nous : « car je dis : la terouma [est tombée] dans… » ? Il lui dit : laisse la terouma des condiments, qui est d’ordre rabbinique.
ואי אמרת כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא אמאי אמרינן שאני אומר תרומה לתוך כו' א"ל הנח לתרומת תבלין דרבנן
Il lui objecta : deux corbeilles, l’une profane et l’autre de terouma, et devant elles deux séa, l’une profane et l’autre de terouma, et celles-ci sont tombées dans celles-là : elles sont permises, car je dis : le profane est tombé dans le profane, la terouma est tombée dans la terouma. Or si tu dis qu’une olive dans [le temps de] manger une demi-miche est de la Torah, pourquoi disons-nous : « car je dis » ?
איתיביה שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם ב' סאין אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו מותרין שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו תרומה לתוך תרומה נפלה ואי אמרת כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא אמאי אמרינן שאני אומר
Il lui dit : laisse la terouma de notre époque, qui est d’ordre rabbinique.
אמר ליה הנח לתרומה בזמן הזה דרבנן
Et ce [mot] « macération » vient-il pour cela ? Il lui est nécessaire pour ce qui est enseigné dans une baraïta : « macération » —
והאי משרת להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה לכדתניא משרת
Original : Pesachim 44a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.