pour faire du goût l’égal de la substance : si l’on a fait macérer des raisins dans de l’eau et qu’elle a le goût du vin, on est coupable.
ליתן טעם כעיקר שאם שרה ענבים במים ויש בהן טעם יין חייב
Pessa’him 44b פסחים
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
De là tu raisonnes pour toute la Torah : si pour le naziréen, dont l’interdiction n’est pas une interdiction perpétuelle, dont l’interdiction n’est pas une interdiction de profit, et dont l’interdiction a une levée, [la Torah] a fait le goût l’égal de la substance, les mélanges hétérogènes [kilayim], dont l’interdiction est perpétuelle, dont l’interdiction est une interdiction de profit et dont l’interdiction n’a pas de levée, n’est-il pas logique qu’on fasse le goût l’égal de la substance ?
מכאן אתה דן לכל התורה כולה ומה נזיר שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו עשה בו טעם כעיקר כלאים שאיסורו איסור עולם ואיסורו איסור הנאה ואין היתר לאיסורו אינו דין שיעשה טעם כעיקר
Et il en est de même pour la ’orla, [qui partage] deux [de ces critères].
והוא הדין לערלה בשתים
Selon qui est-ce ? C’est selon les Sages ; et Rabbi Yo’hanan parle selon Rabbi Akiva.
הא מני רבנן היא ורבי יוחנן דאמר כרבי עקיבא
Quel Rabbi Akiva ? Si l’on dit le Rabbi Akiva de la michna, car nous avons appris : Rabbi Akiva dit : un naziréen qui a trempé son pain dans du vin, s’il s’y trouve de quoi joindre la quantité d’une olive, il est coupable — mais d’où [sais-tu que c’est une olive] de pain et de vin ? Peut-être est-ce de vin seul !
הי ר"ע אילימא ר"ע דמתני' דתנן רבי עקיבא אומר נזיר ששרה פתו ביין ויש בו לצרף כדי כזית חייב וממאי דמפת ומיין דילמא מיין לחודיה
Et si tu dis : de vin seul, à quoi bon le dire ? Il nous apprend ceci : bien que ce soit un mélange.
וכי תימא מיין לחודיה מאי למימרא הא קמ"ל דאע"ג דתערובת
Mais c’est le Rabbi Akiva de la baraïta, car il est enseigné : Rabbi Akiva dit : un naziréen qui a trempé son pain dans du vin et a mangé une olive de pain et de vin est coupable.
אלא ר"ע דברייתא דתניא ר"ע אומר נזיר ששרה פתו ביין ואכל כזית מפת ומיין חייב
Et Rabbi Akiva, d’où tire-t-il [la règle] du goût égal à la substance ? Il l’apprend de la viande au lait : n’est-ce pas un simple goût, et c’est interdit ? Ici aussi, il n’y a pas de différence.
ור"ע טעם כעיקר מנא ליה יליף מבשר בחלב לאו טעמא בעלמא הוא ואסור הכא נמי לא שנא
Et les Sages ? On n’apprend pas de la viande au lait, car c’est une innovation.
ורבנן מבשר בחלב לא גמרינן דחידוש הוא
Et quelle est l’innovation ? Si l’on dit que celle-ci seule et celui-là seul sont permis, et ensemble ils sont interdits — les mélanges hétérogènes aussi : celui-ci seul et celui-là seul sont permis, et ensemble interdits !
ומאי חידוש אילימא דהאי לחודיה והאי לחודיה שרי ובהדי הדדי אסור כלאים נמי האי לחודיה והאי לחודיה שרי ובהדדי אסור
Mais c’est que, si on la fait tremper toute la journée dans du lait, elle est permise ; si on la cuit [dans le lait], elle est interdite.
אלא דאי תרו ליה כולי יומא בחלבא שרי בשיל ליה בשולי אסור
Et pour Rabbi Akiva aussi, la viande au lait est certainement une innovation !
ור"ע נמי בשר בחלב ודאי חידוש הוא
Mais il l’apprend des récipients absorbants des non-Juifs : les récipients absorbants des non-Juifs, n’est-ce pas un simple goût, et c’est interdit ? Ici aussi, il n’y a pas de différence.
אלא יליף מגיעולי נכרים גיעולי נכרים לאו טעמא בעלמא הוא ואסור הכא נמי ל"ש
Et les Sages ? Les récipients absorbants des non-Juifs aussi sont une innovation, car tout ce qui donne un goût qui gâte est permis, ce que nous apprenons de la bête morte [nevéla], et ici c’est interdit.
ורבנן גיעולי נכרים נמי חידוש הוא דהא כל נותן טעם לפגם מותר דגמרינן מנבילה והכא אסור
Et Rabbi Akiva [suit l’opinion] de Rav ’Hiya, fils de Rav Houna, qui a dit : la Torah n’a interdit que dans une marmite du jour même ; c’est pourquoi ce n’est pas un goût qui gâte.
ורבי עקיבא כדרב חייא בריה דרב הונא דאמר לא אסרה תורה אלא בקדירה בת יומא הלכך לאו נותן טעם לפגם הוא
Et les Sages ? Même une marmite du jour même, il est impossible qu’elle ne gâte pas un peu.
ורבנן קדירה בת יומא נמי לא אפשר דלא פגמה פורתא
Rav A’ha, fils de Rav Avya, dit à Rav Achi : à partir des Sages, comprenons Rabbi Akiva ! Les Sages ne disent-ils pas : « macération » pour faire du goût l’égal de la substance, et de là tu raisonnes pour toutes les interdictions de la Torah ? Pour Rabbi Akiva aussi : « macération » pour [enseigner] que le permis se joint à l’interdit, et de là tu raisonnes pour toutes les interdictions de toute la Torah !
א"ל רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי מדרבנן נשמע לרבי עקיבא מי לא אמרי רבנן משרת ליתן טעם כעיקר מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה לרבי עקיבא נמי משרת להיתר מצטרף לאיסור מכאן אתה דן לכל איסורין שבתורה כולה
Il lui dit :
א"ל
Original : Pesachim 44b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.