cinq quarts [de kav] de farine et un peu plus sont soumis à la ’hala ? Voici ce qu’il veut dire : le kav de Lougna correspond lui aussi à cette mesure.
חמשת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה הכי קאמר קבא מלוגנאי נמי אהאי שיעורא קאי
Pessa’him 48b פסחים
Structure du débat :Michna 2Baraïta 3Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Yossef a dit : nos femmes ont l’habitude de cuire [la pâte] par kefiza pour Pessa’h. Abayé lui dit : quelle est ton idée ? Par sévérité ? C’est une sévérité qui mène à une indulgence, car on la soustrait à la ’hala !
אמר רב יוסף הני נשי דידן נהוג למיפא קפיזא קפיזא לפיסחא א"ל אביי מאי דעתיך לחומרא חומרא דאתי לידי קולא הוא דקא מפקע לה מחלה
Il lui dit : elles agissent selon Rabbi Eliézer, car Rabbi Eliézer dit : celui qui retire [les pains du four] et les met dans une corbeille, la corbeille les joint pour la ’hala. Et Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : la halakha est selon Rabbi Eliézer.
א"ל דעבדן כר' אליעזר (דתניא) רבי אליעזר אומר הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה ואמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר
Il lui dit : mais n’a-t-on pas dit à ce sujet : Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : on ne l’a enseigné que pour les miches de Babylonie, qui se mordent l’une l’autre, mais pas pour les galettes ? — Il a été dit à ce sujet : Rabbi ’Hanina a dit : même les galettes.
א"ל והא איתמר עלה אמר רבי יהושע בן לוי לא שנו אלא ככרות של בבל שנושכות זו מזו אבל כעכין לא הא איתמר עלה א"ר חנינא אפי' כעכין
Rabbi Yirmeya demanda : une planche qui n’a pas de rebords, qu’en est-il ? Faut-il l’intérieur d’un récipient, et il n’y en a pas ? Ou peut-être faut-il l’espace d’un récipient, et il y en a ? La question reste en suspens.
בעי ר' ירמיה טבלא שאין לה לבזבזין מהו תוך כלי בעינן והא ליכא או דילמא אויר כלי בעינן והא איכא תיקו:
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer dit : la corbeille les joint. Rabbi Yehochoua dit : le four les joint. Rabban Chimon ben Gamliel dit : les miches de Babylonie, qui se mordent l’une l’autre, se joignent.
תניא ר' אליעזר אומר הסל מצרפן ר' יהושע אומר תנור מצרפן רבן שמעון בן גמליאל אומר ככרות של בבל שנושכות זו מזו מצטרפות:
MICHNA: Rabban Gamliel dit : trois femmes pétrissent ensemble et cuisent dans un seul four l’une après l’autre.
מתני׳ רבן גמליאל אומר שלש נשים לשות כאחת ואופות בתנור אחד זו אחר זו
Et les Sages disent : trois femmes s’occupent de la pâte ensemble : l’une pétrit, l’une façonne et l’une cuit.
וחכמים אומרים שלש נשים עוסקות בבצק כאחת אחת לשה ואחת עורכת ואחת אופה
Rabbi Akiva dit : toutes les femmes, tous les bois et tous les fours ne sont pas égaux. Voici la règle : [si la pâte] gonfle, qu’elle la frappe avec [les mains mouillées d’eau] froide.
ר' עקיבא אומר לא כל הנשים ולא כל העצים ולא כל התנורים שוין זה הכלל תפח תלטוש בצונן:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : [la première] pétrit ; [tandis qu’]elle lisse [la pâte], sa compagne pétrit après elle ; [tandis qu’]elle cuit, sa compagne lisse après elle et la troisième pétrit ; [tandis qu’]elle pétrit [de nouveau], sa compagne cuit après elle et la troisième lisse, et ainsi de suite en alternance. Tant qu’elles s’occupent de la pâte, elle n’en vient pas à lever.
גמ׳ ת"ר לשה היא מקטפת וחבירתה לשה תחתיה מקטפת היא אופה וחבירתה מקטפת תחתיה והשלישית לשה אופה היא לשה וחבירתה אופה תחתיה והשלישית מקטפת וחוזרת חלילה כל זמן שעוסקות בבצק אינו בא לידי חימוץ:
Rabbi Akiva dit : toutes les femmes ne sont pas, etc. Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Akiva a dit : j’ai discuté devant Rabban Gamliel : que notre maître nous enseigne : [parle-t-on] de femmes vives ou de femmes qui ne sont pas vives, de bois humide ou de bois sec, d’un four chaud ou d’un four froid ? Il me dit : tu n’as que ce que les Sages ont enseigné : voici la règle : [si la pâte] gonfle, qu’elle la frappe avec [de l’eau] froide.
ר"ע אומר לא כל הנשים וכו': תניא אמר רבי עקיבא דנתי לפני רבן גמליאל ילמדינו רבינו בנשים זריזות או בנשים שאין זריזות בעצים לחים או בעצים יבשים בתנור חם או בתנור צונן אמר לי אין לך אלא מה ששנו חכמים זה הכלל תפח תלטוש בצונן:
MICHNA: La pâte pâlissante [chiour] doit être brûlée, et celui qui la mange est exempt ; la pâte fendillée [sidouk] doit être brûlée, et celui qui la mange est passible de retranchement.
מתני׳ שיאור ישרף והאוכלו פטור סידוק ישרף והאוכלו חייב כרת
Qu’est-ce que la pâte pâlissante ? [Celle dont les fissures sont] comme des cornes de sauterelles. La pâte fendillée, celle dont les fissures se sont mêlées les unes aux autres — paroles de Rabbi Yehouda. Et les Sages disent : pour l’une et l’autre, celui qui la mange est passible de retranchement. Et qu’est-ce que la pâte pâlissante ? Toute [pâte] dont la surface a blêmi, comme un homme dont les cheveux se sont dressés.
איזהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקין זה בזה דברי רבי יהודה וחכמים אומרים זה וזה האוכלו חייב כרת ואיזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : qu’est-ce que la pâte pâlissante ? Toute [pâte] dont la surface a blêmi, comme un homme dont les cheveux se sont dressés. La pâte fendillée, [celle dont les fissures sont] comme des cornes de sauterelles — paroles de Rabbi Meïr. Et les Sages disent : qu’est-ce que la pâte pâlissante ? [Celle dont les fissures sont] comme des cornes de sauterelles. La pâte fendillée, celle dont les fissures se sont mêlées les unes aux autres. Et pour l’une et l’autre, celui qui la mange est passible de retranchement.
גמ׳ תנו רבנן איזהו שיאור כל שהכסיפו פניו כאדם שעמדו שערותיו סידוק כקרני חגבים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים איזהו שיאור כקרני חגבים סידוק שנתערבו סדקין זה בזה וזה וזה האוכלו חייב כרת
Mais nous avons appris : la pâte pâlissante doit être brûlée, et celui qui la mange est exempt — paroles de Rabbi Yehouda ! Dis : selon Rabbi Meïr, pour l’une et l’autre, celui qui la mange est passible de retranchement.
והאנן תנן שיאור ישרף והאוכלו פטור דברי רבי יהודה אימא לרבי מאיר זה וזה האוכלו חייב כרת
Rava a dit : quelle est la raison de Rabbi Meïr ? Il n’y a pas une seule fissure en haut qui n’ait plusieurs fissures en bas.
אמר רבא מאי טעמא דר' מאיר אין לך כל סדק וסדק מלמעלה שאין לו כמה סדקים מלמטה:
Original : Pesachim 48b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.