le vêtement du premier homme.
בגדו של אדם הראשון
Pessa’him 54b פסחים
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nos maîtres ont enseigné : sept choses sont cachées aux hommes ; les voici : le jour de la mort, le jour de la consolation, la profondeur du jugement ; nul ne sait ce qu’il y a dans le cœur de son prochain ; nul ne sait par quoi il gagnera ; [on ne sait pas] quand la royauté de la maison de David reviendra, ni quand la royauté coupable prendra fin.
ת"ר שבעה דברים מכוסים מבני אדם אלו הן יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו ואין אדם יודע במה משתכר ומלכות בית דוד מתי תחזור ומלכות חייבת מתי תכלה
Nos maîtres ont enseigné : trois choses sont venues à la pensée [divine] pour être créées, et si elles n’y étaient pas venues, il serait juste qu’elles y viennent : que le mort sente mauvais, que le mort soit oublié du cœur, et que le grain pourrisse. Et certains disent : que la monnaie ait cours.
ת"ר ג' דברים עלו במחשבה ליבראות ואם לא עלו דין הוא שיעלו על המת שיסריח ועל המת שישתכח מן הלב ועל התבואה שתרקב וי"א על המטבע שיצא:
MICHNA: Là où l’on a coutume de travailler le neuf Av, on travaille ; là où l’on a coutume de ne pas travailler, on ne travaille pas. Et en tout lieu, les disciples des Sages chôment. Rabban Chimon ben Gamliel dit : qu’un homme se fasse toujours [l’égal d’un] disciple des Sages.
מתני׳ מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים רשב"ג אומר לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם:
GUEMARA: Chmouel a dit : il n’y a pas de jeûne public en Babylonie, sauf le neuf Av seulement. Cela revient à dire que Chmouel pense que le crépuscule du neuf Av est interdit ? Or Chmouel n’a-t-il pas dit : le crépuscule du neuf Av est permis ? Et si tu dis que Chmouel pense que, pour tout jeûne public, le crépuscule est permis — n’avons-nous pas appris : on mange et on boit pendant qu’il fait jour ? Pour exclure quoi ? N’est-ce pas pour exclure le crépuscule ? — Non, pour exclure [le temps] après la tombée de la nuit.
גמ׳ אמר שמואל אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד למימרא דסבר שמואל ט' באב בין השמשות שלו אסור והאמר שמואל תשעה באב בין השמשות שלו מותר וכי תימא קסבר שמואל כל תענית ציבור בין השמשות שלו מותר והאנן תנן אוכלין ושותין מבעוד יום למעוטי מאי לאו למעוטי בין השמשות לא למעוטי משחשיכה
Dirons-nous qu’ [une baraïta] le soutient : il n’y a de différence entre le neuf Av et Yom Kippour que ceci : pour celui-ci, le doute est interdit, et pour celui-là, le doute est permis ?
נימא מסייע ליה אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר
Que signifie « le doute est permis » ? N’est-ce pas le crépuscule ? — Non : comme l’a dit Rav Chicha, fils de Rav Idi, [à propos] de la fixation du mois ; ici aussi, [il s’agit] de la fixation du mois.
מאי ספיקו מותר לאו בין השמשות לא כדאמר רב שישא בריה דרב אידי לקביעא דירחא הכא נמי לקביעא דירחא
Rava a exposé : les femmes enceintes et celles qui allaitent jeûnent et complètent [le jeûne] le neuf Av, comme elles jeûnent et complètent à Yom Kippour, et son crépuscule est interdit. Et on l’a dit de même au nom de Rabbi Yo’hanan. — Et Rabbi Yo’hanan a-t-il dit cela ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : le neuf Av n’est pas comme un jeûne public ? N’est-ce pas pour le crépuscule ? — Non, pour le travail.
דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסור וכן אמרו משמיה דר' יוחנן ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן תשעה באב אינו כתענית ציבור מאי לאו לבין השמשות לא למלאכה
Le travail, nous l’avons appris [dans la michna] : là où l’on a coutume de travailler le neuf Av, on travaille, et là où l’on a coutume de ne pas travailler, on ne travaille pas. Et même Rabban Chimon ben Gamliel n’a dit que ceci : quand il reste assis sans travailler, cela ne paraît pas être de l’orgueil ; mais interdire, il ne l’a pas interdit.
מלאכה תנינא מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ואפילו רשב"ג לא אמר אלא דכי יתיב ולא עביד לא מיחזי כיוהרא אבל מיסר לא אסר
Mais que signifie « il n’est pas comme un jeûne public » ? Pour la prière de Ne’ila. — Mais Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : si seulement un homme pouvait prier toute la journée !
אלא מאי אינו כתענית ציבור לתפילת נעילה והאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם והולך כל היום כולו
Là, c’est une obligation ; ici, c’est facultatif. Et si tu veux, dis : que signifie « il n’est pas comme un jeûne public » ? Pour les vingt-quatre [bénédictions].
התם חובה הכא רשות ואיבעית אימא מאי אינו כתענית ציבור לעשרים וארבעה
Rav Papa a dit : que signifie « il n’est pas comme un jeûne public » ? Il n’est pas comme les premiers [jeûnes], mais comme les derniers, et [le travail] y est interdit.
רב פפא אמר מאי אינו כתענית ציבור אינו כראשונות אלא כאחרונות ואסורה
On objecte : il n’y a de différence entre le neuf Av et Yom Kippour que ceci : pour celui-ci, le doute est interdit, et pour celui-là, le doute est permis. Que signifie « le doute est permis » ? N’est-ce pas son crépuscule ? Rav Chicha, fils de Rav Idi, a dit : non, [il s’agit] de la fixation du mois. Donc, pour toutes choses, l’un et l’autre sont égaux !
מיתיבי אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר מאי ספיקו מותר לאו בין השמשות שלו אמר רב שישא בריה דרב אידי לא לקביעא דירחא הא לכל דברים זה וזה שוין
Cela soutient Rabbi Éléazar, car Rabbi Éléazar a dit : il est interdit à un homme de tremper son doigt dans l’eau le neuf Av, de même qu’il est interdit de tremper son doigt à Yom Kippour.
מסייע לרבי אלעזר דא"ר אלעזר אסור לו לאדם שיושיט אצבעו במים בתשעה באב כדרך שאסור להושיט אצבעו ביום הכיפורים
On objecte : il n’y a de différence entre le neuf Av et un jeûne public que ceci : celui-ci est interdit pour le travail, et celui-là est permis pour le travail là où l’on a coutume. Donc, pour toutes leurs [autres] choses, l’un et l’autre sont égaux. Or, au sujet du jeûne public, il est enseigné : quand on a dit qu’il est interdit de se laver, on ne l’a dit que du corps entier, mais pour le visage, les mains et les pieds, non !
מיתיבי אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא שזה אסור בעשיית מלאכה וזה מותר בעשיית מלאכה במקום שנהגו הא לכל דבריהם זה וזה שוין ואילו גבי תענית ציבור תניא כשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו לא
Rav Papa a dit :
א"ר פפא
Original : Pesachim 54b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.