le Tanna enseigne les indulgences [de chaque jour] et les indulgences [seulement].
תנא קולי קולי קתני:
Pessa’him 55a פסחים
Structure du débat :Michna 2Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et en tout lieu, les disciples des Sages, etc. Cela revient à dire que Rabban Chimon ben Gamliel pense que nous ne craignons pas l’orgueil, et que les Sages pensent que nous craignons l’orgueil. Mais nous les avons entendus à l’inverse, car nous avons appris : le fiancé, s’il veut réciter le Chema la première nuit, il le récite. Rabban Chimon ben Gamliel dit : ne prend pas [ce] titre quiconque veut le prendre.
ובכל מקום ת"ח וכו': למימרא דרשב"ג סבר לא חיישינן ליוהרא ורבנן סברי חיישינן ליוהרא והא איפכא שמעינן להו דתנן חתן אם ירצה לקרות קרית שמע לילה הראשון קורא רשב"ג אמר לא כל הרוצה ליטול את השם יטול
Rabbi Yo’hanan a dit : les opinions sont inversées. Rav Chicha, fils de Rav Idi, a dit : n’inverse pas. [La contradiction] des Sages avec les Sages n’est pas une difficulté : ici, puisque tout le monde travaille et que lui ne travaille pas, cela paraît être de l’orgueil ; mais là, puisque tout le monde récite et que lui aussi récite, cela ne paraît pas être de l’orgueil.
אמר ר' יוחנן מוחלפת השיטה רב שישא בריה דרב אידי אמר לא תיפוך דרבנן אדרבנן לא קשיא הכא כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה ואיהו לא עביד מיחזי כיוהרא אבל התם כיון דכולי עלמא קרי ואיהו נמי קרי לא מיחזי כיוהרא
[La contradiction] de Rabban Chimon ben Gamliel avec Rabban Chimon ben Gamliel n’est pas une difficulté : là, où nous exigeons l’intention, et nous sommes témoins qu’il ne peut concentrer son esprit, cela paraît être de l’orgueil ; mais ici, cela ne paraît pas être de l’orgueil : on dira qu’il n’a pas de travail. Sors et vois combien de désœuvrés il y a au marché !
דר' שמעון בן גמליאל אדרשב"ג לא קשיא התם הוא דבעינן כוונה ואנן סהדי דלא מצי כווני דעתיה מיחזי כיוהרא אבל הכא לא מיחזי כיוהרא אמרי מלאכה היא דלית ליה פוק חזי כמה בטלני איכא בשוקא:
MICHNA: Et les Sages disent : en Judée, on travaillait la veille de Pessa’h jusqu’à midi, et en Galilée on ne travaillait pas du tout. La nuit, Beit Chammaï interdisent et Beit Hillel permettent jusqu’au lever du soleil.
מתני׳ וחכמים אומרים ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ובגליל לא היו עושין כל עיקר הלילה ב"ש אוסרים וב"ה מתירין עד הנץ החמה:
GUEMARA: Au début, il a enseigné une coutume, et à la fin, il a enseigné une interdiction !
גמ׳ מעיקרא תנא מנהגא ולבסוף תנא איסורא
Rabbi Yo’hanan a dit : il n’y a pas de difficulté : ceci est selon Rabbi Meïr, cela selon Rabbi Yehouda, car il est enseigné : Rabbi Yehouda a dit : en Judée, on travaillait la veille de Pessa’h jusqu’à midi, et en Galilée, on ne travaille pas du tout. Rabbi Meïr lui dit : quelle preuve [apportent] la Judée et la Galilée ici ? Mais là où l’on a coutume de travailler, on travaille ; là où l’on a coutume de ne pas travailler, on ne travaille pas. Du fait que Rabbi Meïr parle d’une coutume, on en déduit que Rabbi Yehouda parle d’une interdiction.
אמר ר' יוחנן לא קשיא הא ר' מאיר הא ר' יהודה דתניא אמר ר' יהודה ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ובגליל אינן עושין כל עיקר אמר לו ר"מ מה ראייה יהודה וגליל לכאן אלא מקום שנהגו לעשות מלאכה עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין מדקאמר ר' מאיר מנהגא מכלל דרבי יהודה איסורא קאמר
Et Rabbi Yehouda pense-t-il que le quatorze est permis pour le travail ? Il est pourtant enseigné : Rabbi Yehouda dit : celui qui sarcle le treize, et [une plante] s’arrache dans sa main, la replante à un endroit boueux, mais ne la replante pas à un endroit sec.
וסבר ר' יהודה ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה והתניא ר' יהודה אומר המנכש בשלשה עשר ונעקרה בידו שותלה במקום הטיט ואין שותלה במקום הגריד
Le treize, oui ; le quatorze, non ! Puisque nous avons entendu Rabbi Yehouda dire : toute greffe qui ne prend pas en trois jours ne prend plus — si tu penses que le quatorze est permis pour le travail, pourquoi ai-je besoin du treize ? Il y a encore le quatorze, le quinze et une partie du seize ! Rava a dit : on l’a enseigné pour la Galilée.
בשלשה עשר אין בארבעה עשר לא מכדי שמעינן ליה לר' יהודה דאמר כל הרכבה שאינה קולטת לשלשה ימים שוב אינה קולטת ואי ס"ד ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה למה לי שלשה עשר והאיכא ארביסר וחמיסר ומקצת שיתסר אמר רבא בגליל שנו
Mais il y a la nuit ! Rav Chéchet a dit : selon Beit Chammaï. Rav Achi a dit : en réalité, selon Beit Hillel, car les gens n’ont pas l’habitude de sarcler la nuit.
והאיכא ליליא אמר רב ששת כב"ש רב אשי אמר לעולם כב"ה לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה
Ravina a dit : en réalité, [il s’agit] de la Judée, et pour l’enracinement : pour une seule [fois], nous disons qu’une partie du jour équivaut au jour entier ; pour deux [fois], nous ne disons pas qu’une partie du jour équivaut au jour entier.
רבינא אמר לעולם ביהודה ובהשרשה חד מקצת היום ככולו אמרינן תרי מקצת היום ככולו לא אמרינן:
MICHNA: Rabbi Meïr dit : tout travail qu’on a commencé avant le quatorze, on le termine le quatorze ; mais on ne le commencera pas pour la première fois le quatorze, même si l’on peut le terminer. Et les Sages disent : trois métiers font leur travail la veille de Pessa’h jusqu’à midi, et ce sont : les tailleurs, les barbiers et les blanchisseurs. Rabbi Yossé bar Yehouda dit : aussi les cordonniers.
מתני׳ ר' מאיר אומר כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר גומרה בארבעה עשר אבל לא יתחיל בה בתחלה בארבעה עשר אע"פ שיכול לגומרה וחכמים אומרים ג' אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ואלו הן החייטין והספרים והכובסין ר' יוסי בר יהודה אומר אף רצענין:
GUEMARA: On a demandé : avons-nous appris [cela] pour les besoins de la fête, mais pour ce qui n’est pas pour les besoins de la fête, même terminer, non ? Ou peut-être avons-nous appris [cela] pour ce qui n’est pas pour les besoins de la fête, mais pour les besoins [de la fête], on peut même commencer ? Ou peut-être, aussi bien pour les besoins de la fête que pour ce qui n’est pas pour ses besoins, terminer, oui, commencer, non ?
גמ׳ איבעיא להו לצורך המועד תנן אבל שלא לצורך המועד אפילו מיגמר נמי לא או דילמא שלא לצורך המועד תנן אבל לצורך אתחולי מתחלינן או דילמא בין לצורך המועד בין שלא לצורך מיגמר אין אתחולי לא
Viens entendre : « mais on ne commencera pas pour la première fois le quatorze », même une petite ceinture, même une petite résille. Que signifie « même » ? N’est-ce pas : même ceux-là, qui sont pour les besoins de la fête, terminer, oui, commencer, non ? On en déduit que ce qui n’est pas pour les besoins [de la fête], on ne le termine pas non plus.
ת"ש אבל לא יתחיל בתחילה בארבעה עשר אפילו צלצול קטן אפילו שבכה קטנה מאי אפילו לאו אפי' הני דלצורך המועד מיגמר אין אתחולי לא מכלל דשלא לצורך מיגמר נמי לא גמרינן
Non : en réalité, ce qui n’est pas pour les besoins [de la fête], on le termine aussi. Et que signifie « même » ? Même ceux-là, qui sont petits ; car il te serait venu à l’esprit de dire : leur commencement, c’est l’achèvement de leur ouvrage, qu’on les commence donc aussi d’emblée — il nous apprend [que non].
לא לעולם דשלא לצורך מיגמר נמי גמרינן ומאי אפילו אפילו הני נמי דזוטרי נינהו דסלקא דעתך אמינא התחלתן זו היא גמר מלאכתן נתחיל בהו נמי לכתחילה קמשמע לן:
Viens entendre : Rabbi Meïr dit : tout travail qui est pour les besoins de la fête,
תא שמע רבי מאיר אומר כל מלאכה שהיא לצורך המועד
Original : Pesachim 55a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.