mais l’homme intelligent sait y puiser » (Pr 20, 5). « Le conseil dans le cœur de l’homme est une eau profonde » : c’est ’Oula ; « mais l’homme intelligent sait y puiser » : c’est Rabba bar bar ’Hana. Et eux, selon qui le pensaient-ils ? Comme ce qu’a dit Rabbi Binyamin bar Yafet au nom de Rabbi Yo’hanan : on récite la bénédiction sur le feu tant à l’issue du Chabbat qu’à l’issue de Yom Kippour ; et c’est ainsi que le peuple a coutume de faire.
ואיש תבונה ידלנה מים עמוקים עצה בלב איש זה עולא ואיש תבונה ידלנה זה רבה בר בר חנה ואינהו כמאן סברוה כי הא דאמר ר' בנימן בר יפת אמר רבי יוחנן מברכין על האור בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים וכן עמא דבר
On objecte : on ne récite la bénédiction sur le feu qu’à l’issue du Chabbat, puisque c’est le début de sa création ; et dès qu’on le voit, on récite la bénédiction immédiatement. Rabbi Yehouda dit : on les ordonne sur la coupe. Et Rabbi Yo’hanan a dit : la halakha est selon Rabbi Yehouda !
מיתיבי אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחילת ברייתו הוא וכיון שרואה מברך מיד רבי יהודה אומר סודרן על הכוס ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה
On a enseigné une [baraïta] : le feu qui sort des bois et des pierres, on récite sur lui la bénédiction ; et on a enseigné une autre : on ne récite pas sur lui la bénédiction. Il n’y a pas de difficulté : ici, à l’issue du Chabbat ; là, à l’issue de Yom Kippour.
תני חדא אור היוצא מן העצים ומן האבנים מברכין עליו ותני חדא אין מברכין עליו לא קשיא כאן במוצאי שבת כאן במוצאי יום הכפורים
Rabbi les dispersait ; Rabbi ’Hiya les rassemblait. Rabbi Yits’hak bar Avdimi a dit : bien que Rabbi les dispersât, il les ordonnait de nouveau sur la coupe, afin d’en acquitter ses fils et les gens de sa maison.
רבי מפזרן רבי חייא מכנסן אמר רבי יצחק בר אבדימי אע"פ שרבי מפזרן חוזר וסודרן על הכוס כדי להוציא בניו ובני ביתו
Et le feu a-t-il été créé à l’issue du Chabbat ? Il est pourtant enseigné : dix choses ont été créées la veille du Chabbat au crépuscule ; les voici : le puits, la manne, l’arc-en-ciel, l’écriture, l’instrument d’écriture, les Tables, le tombeau de Moïse, la grotte où se tinrent Moïse et Élie, l’ouverture de la bouche de l’ânesse et l’ouverture de la bouche de la terre pour engloutir les méchants.
ואור במוצאי שבת איברי והא תניא עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות אלו הן באר והמן וקשת כתב ומכתב והלוחות וקברו של משה ומערה שעמד בו משה ואליהו פתיחת פי האתון ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים
Rabbi Ne’hemya dit au nom de son père : aussi le feu et le mulet. Rabbi Yochiya dit au nom de son père : aussi le bélier et le chamir. Rabbi Yehouda dit : aussi les tenailles. Il disait : des tenailles sont faites avec des tenailles ; et les premières tenailles, qui les a faites ? Ce n’est donc qu’une création de la main du Ciel. On lui dit : il est possible de les faire dans un moule et de les façonner directement ; ce n’est donc qu’une création de la main de l’homme.
רבי נחמיה אומר משום אביו אף האור והפרד ר' יאשיה אומר משום אביו אף האיל והשמיר רבי יהודה אומר אף הצבת הוא היה אומר צבתא בצבתא מתעבדא וצבתא קמייתא מאן עבד הא לאי בריה בידי שמים היא אמר ליה אפשר יעשנה בדפוס ויקבענה כיון הא לאי בריה בידי אדם היא
Il n’y a pas de difficulté : ceci [parle] de notre feu, cela du feu de la Géhenne. Notre feu, à l’issue du Chabbat ; le feu de la Géhenne, la veille du Chabbat. — Et le feu de la Géhenne a-t-il été créé la veille du Chabbat ? Il est pourtant enseigné : sept choses ont été créées avant que le monde ne fût créé, et les voici : la Torah, le repentir, le jardin d’Éden, la Géhenne, le Trône de gloire, le Temple et le nom du Messie.
לא קשיא הא באור דידן הא באור דגיהנם אור דידן במוצאי שבת אור דגיהנם בערב שבת ואור דגיהנם בערב שבת איברי והא תניא *שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן תורה ותשובה וגן עדן וגיהנם וכסא הכבוד ובית המקדש ושמו של משיח
La Torah, car il est écrit : « L’Éternel m’a acquise au commencement de Sa voie » (Pr 8, 22). Le repentir, car il est écrit : « Avant que les montagnes ne fussent nées » (Ps 90, 2), et il est écrit : « Tu ramènes l’homme jusqu’à l’écrasement, et Tu dis : revenez, fils d’Adam » (Ps 90, 3).
תורה דכתיב (משלי ח, כב) ה' קנני ראשית דרכו תשובה דכתיב (תהלים צ, ב) בטרם הרים יולדו וכתיב (תהלים צ, ג) תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם
Le jardin d’Éden, car il est écrit : « Et l’Éternel Dieu planta un jardin en Éden, à l’origine [mikédem] » (Gn 2, 8). La Géhenne, car il est écrit : « car Tofté est préparé depuis hier » (Is 30, 33).
גן עדן דכתיב (בראשית ב, ח) ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם גיהנם דכתיב (ישעיהו ל, לג) כי ערוך מאתמול תפתה
Le Trône de gloire et le Temple, car il est écrit : « Trône de gloire, élevé dès le commencement, lieu de notre sanctuaire » (Jr 17, 12). Le nom du Messie, car il est écrit : « Que son nom soit pour toujours ; devant le soleil, son nom est Yinon » (Ps 72, 17).
כסא הכבוד ובית המקדש דכתיב (ירמיהו יז, יב) כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו שמו של משיח דכתיב (תהלים עב, יז) יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו
Et son feu a-t-il été créé la veille du Chabbat ? Il est pourtant enseigné : Rabbi Yossé dit : le feu que le Saint, béni soit-Il, a créé le deuxième jour de la semaine ne s’éteindra jamais, ainsi qu’il est dit : « Et ils sortiront et verront les cadavres des hommes qui se sont révoltés contre Moi, car leur ver ne mourra pas et leur feu ne s’éteindra pas » (Is 66, 24). Et Rabbi Bena’a, fils de Rabbi ’Oula, a dit : pourquoi n’est-il pas dit « que c’était bien » le deuxième jour de la semaine ? Parce qu’en ce jour fut créé le feu de la Géhenne. Et Rabbi Éléazar a dit : bien qu’il ne soit pas dit à son sujet « que c’était bien », [l’Écriture] l’a de nouveau inclus le sixième [jour], ainsi qu’il est dit : « Et Dieu vit tout ce qu’Il avait fait, et voici, c’était très bien » (Gn 1, 31).
ואור דידיה בערב שבת איברי והתניא רבי יוסי אומר אור שברא הקב"ה בשני בשבת אין לו כבייה לעולם שנאמר (ישעיהו סו, כד) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה ואמר רבי בנאה בריה דרבי עולא מפני מה לא נאמר כי טוב בשני בשבת מפני שנברא בו אור של גיהנם ואמר רבי אלעזר אע"פ שלא נאמר בו כי טוב חזר וכללו בששי שנאמר (בראשית א, לא) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד
Mais [dis plutôt :] son espace, avant que le monde ne fût créé ; son feu, le deuxième jour de la semaine ; et notre feu, il est venu à la pensée [divine] de le créer la veille du Chabbat, et il ne fut créé qu’à l’issue du Chabbat, car il est enseigné : Rabbi Yossé dit : deux choses sont venues à la pensée [divine] pour être créées la veille du Chabbat, et elles ne furent créées qu’à l’issue du Chabbat. Et à l’issue du Chabbat, le Saint, béni soit-Il, donna au premier homme une intelligence à l’image de celle d’en haut : il apporta deux pierres et les frotta l’une contre l’autre, et il en sortit du feu ; il apporta deux bêtes et les accoupla l’une à l’autre, et il en sortit un mulet. Rabban Chimon ben Gamliel dit : le mulet date de l’époque d’Ana, ainsi qu’il est dit : « c’est cet Ana qui trouva les mulets [yemim] dans le désert » (Gn 36, 24).
אלא חללה קודם שנברא העולם ואור דידיה בשני בשבת ואור דידן במחשבה עלה ליבראות בערב שבת ולא נברא עד מוצאי שבת דתניא ר' יוסי אומר שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת ולא נבראו עד מוצאי שבת ובמוצאי שבת נתן הקב"ה דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה והביא שני אבנים וטחנן זו בזו ויצא מהן אור והביא שתי בהמות והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד רבן שמעון בן גמליאל אומר פרד בימי ענה היה שנאמר (בראשית לו, כד) הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר
Ceux qui interprétaient les versets difficiles disaient : Ana était [de naissance] inapte, c’est pourquoi il apporta au monde [une créature] inapte, ainsi qu’il est dit : « Voici les fils de Séir le ’Horite… [Tsiv’on et Ana] » (Gn 36, 20), et il est écrit : « Voici les fils de Tsiv’on : Aya et Ana » (Gn 36, 24). Mais cela enseigne que Tsiv’on s’unit à sa mère et engendra d’elle Ana.
דורשי חמורות היו אומרים ענה פסול היה לפיכך הביא פסול לעולם שנאמר (בראשית לו, כ) אלה בני שעיר החורי וכתיב אלה בני צבעון ואיה וענה אלא מלמד שבא צבעון על אמו והוליד ממנה ענה
Mais peut-être y avait-il deux Ana ? Rava a dit : je dirai une chose que le roi Chapour n’a pas dite — et qui est-ce ? Chmouel. Certains disent : Rav Papa a dit : je dirai une chose que le roi Chapour n’a pas dite — et qui est-ce ? Rava. Le verset dit : « c’est cet Ana » — c’est l’Ana du début.
ודילמא תרי ענה הוו אמר רבא אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה ומנו שמואל איכא דאמרי אמר ר"פ אמינא מילתא דשבור מלכא לא אמרה ומנו רבא אמר קרא הוא ענה הוא ענה דמעיקרא
Nos maîtres ont enseigné : dix choses ont été créées la veille du Chabbat au crépuscule, et les voici : le puits, la manne, l’arc-en-ciel, l’écriture, l’instrument d’écriture, les Tables, le tombeau de Moïse, la grotte où se tinrent Moïse et Élie, l’ouverture de la bouche de l’ânesse et l’ouverture de la bouche de la terre pour engloutir les méchants. Certains disent : aussi le bâton d’Aaron, avec ses amandes et ses fleurs. Certains disent : aussi les démons. Et certains disent : aussi
תנו רבנן עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן באר ומן וקשת הכתב והמכתב והלוחות קברו של משה ומערה שעמד בה משה ואליהו פתיחת פי האתון ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים ויש אומרים אף מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה ויש אומרים אף המזיקין ויש אומרים אף
Original : Pesachim 54a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.