Structure du débat :Michna 2Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
… il peut l’achever le quatorze. Quand cela ? Lorsqu’il l’a commencé avant le quatorze ; mais s’il ne l’a pas commencé avant le quatorze, il ne doit pas le commencer le quatorze, fût-ce un petit ornement, fût-ce un petit filet [pour les cheveux]. [Si c’est] pour les besoins de la fête, oui ; si ce n’est pas pour les besoins de la fête, non ? En vérité, même si ce n’est pas pour les besoins [de la fête], on peut aussi l’achever ; et voici ce qu’il nous apprend : même pour les besoins de la fête, achever, oui ; commencer, non.
גומרה בארבעה עשר אימתי בזמן שהתחיל בה קודם ארבעה עשר אבל לא התחיל בה קודם ארבעה עשר לא יתחיל בה בארבעה עשר אפילו צילצול קטן אפילו שבכה קטנה לצורך המועד אין שלא לצורך המועד לא הוא הדין דאפילו שלא לצורך נמי גמרינן והא קמ"ל דאפי' לצורך המועד מיגמר אין אתחולי לא
Viens et entends : Rabbi Meïr dit : Tout travail qui est pour les besoins de la fête, on l’achève le quatorze ; et celui qui n’est pas pour les besoins de la fête est interdit. Et l’on fait des travaux la veille de Pessa’h jusqu’à midi là où c’est la coutume. Là où c’est la coutume, oui ; là où ce n’est pas la coutume, non. Et déduis-en : pour les besoins de la fête, oui ; non pour les besoins de la fête, non. Déduis-en bien cela.
ת"ש ר' מאיר אומר כל מלאכה שהיא לצורך המועד גומרה בארבעה עשר ושאינה לצורך המועד אסור ועושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות במקום שנהגו מקום שנהגו אין לא נהגו לא וש"מ לצורך המועד אין שלא לצורך המועד לא ש"מ:
« Et les Sages disent : Trois métiers. » On a enseigné : Les tailleurs, car un profane coud de la manière habituelle pendant les demi-fêtes ; les barbiers et les blanchisseurs, car celui qui revient d’outre-mer et celui qui sort de prison se font couper les cheveux et laver le linge pendant les demi-fêtes. Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, dit : Aussi les cordonniers, car les pèlerins réparent leurs chaussures pendant les demi-fêtes.
וחכמים אומרים שלש אומניות: תנא החייטין שכן הדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד הספרין והכובסין שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מספרין ומכבסין בחולו של מועד רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף הרצענין שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחולו של מועד
Sur quoi divergent-ils ? Celui-ci pense qu’on déduit le début d’un travail de la fin d’un travail, et celui-là pense qu’on ne déduit pas le début d’un travail de la fin d’un travail.
במאי קמיפלגי מר סבר למידין תחילת מלאכה מסוף מלאכה ומר סבר אין למידין תחילת מלאכה מסוף מלאכה:
MICHNA: On installe des pondoirs pour les poules le quatorze ; et une poule qui s’est enfuie, on la remet à sa place ; et si elle est morte, on en installe une autre à sa place. On balaie [le fumier] de dessous les pattes du bétail le quatorze, et pendant la demi-fête on le repousse sur les côtés. On porte des ustensiles chez l’artisan et on les en rapporte, bien qu’ils ne soient pas pour les besoins de la fête.
מתני׳ מושיבין שובכין לתרנגולים בי"ד ותרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה ואם מתה מושיבין אחרת תחתיה גורפין מתחת רגלי בהמה בי"ד ובמועד מסלקין לצדדין מוליכין כלים ומביאין מבית האומן אע"פ שאינם לצורך המועד:
GUEMARA: Si l’on peut même installer [une poule pour couver], est-il besoin de dire qu’on peut la ramener ? Abayé dit : La fin [de la phrase] nous amène à la demi-fête.
גמ׳ השתא אותובי מותבינן אהדורי מיבעיא אמר אביי סיפא אתאן לחולו של מועד
Rav Houna dit : On ne l’a enseigné que dans les trois [jours] après sa fuite, quand la chaleur ne l’a pas encore quittée, et après trois [jours] de couvaison, quand les œufs seraient complètement perdus. Mais après trois [jours] depuis sa fuite, quand la chaleur l’a quittée, ou dans les trois [premiers jours] de sa couvaison, quand les œufs ne sont pas encore complètement perdus, on ne la ramène pas. Rabbi Ami dit : Même dans les trois [premiers jours] de sa couvaison, on la ramène.
אמר רב הונא לא שנו אלא תוך שלשה למרדה דאכתי לא פרח צימרא מינה ואחר שלשה לישיבתה דפסדא לה ביעי לגמרי אבל לאחר שלשה למרדה דפרח לה צימרא מינה ותוך שלשה לישיבתה דאכתי לא פסידי ביעי לגמרי לא מהדרינן רבי אמי אמר אפילו תוך שלשה לישיבתה מהדרינן
Sur quoi divergent-ils ? Celui-ci pense qu’on s’est soucié d’une perte importante, mais qu’on ne s’est pas soucié d’une petite perte ; et celui-là pense qu’on s’est soucié aussi d’une petite perte.
במאי קמיפלגי מר סבר להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו ומר סבר להפסד מועט נמי חששו:
« On balaie de dessous… » Nos maîtres ont enseigné : Le fumier qui est dans la cour, on le repousse sur les côtés ; celui qui est dans l’étable et dans la cour, on le sort au tas d’ordures.
גורפין מתחת: ת"ר הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה
Cet [enseignement] lui-même est contradictoire : tu as dit que le fumier qui est dans la cour, on le repousse sur les côtés, puis il enseigne : celui qui est dans l’étable et dans la cour, on le sort au tas d’ordures ! Abayé dit : Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit du quatorze ; là, de la demi-fête. Rava dit : L’un et l’autre concernent la demi-fête, et voici ce qu’il dit : si la cour est devenue comme une étable, on le sort au tas d’ordures.
הא גופא קשיא אמרת זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין והדר תני שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה אמר אביי לא קשיא כאן בי"ד כאן בחולו של מועד רבא אמר הא והא בחולו של מועד והכי קאמר אם נעשה חצר כרפת מוציאין אותו לאשפה:
« On porte des ustensiles chez l’artisan et on les en rapporte. » Rav Papa dit : Rava nous a mis à l’épreuve : nous avons appris dans la Michna : on porte et on rapporte des ustensiles de chez l’artisan, bien qu’ils ne soient pas pour les besoins de la fête ; or on oppose à cela : on ne rapporte pas d’ustensiles de chez l’artisan, et si l’on craint qu’ils ne soient volés, on les transfère dans une autre cour !
מוליכין כלים ומביאין מבית האומן: א"ר פפא בדיק לן רבא תנן מוליכין ומביאין כלים מבית האומן אע"פ שאינן לצורך המועד ורמינהו אין מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להן שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת
Et nous avons répondu : Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit du quatorze ; là, de la demi-fête. Et si tu veux, dis : l’un et l’autre concernent la demi-fête, et ce n’est pas difficile : ici, quand il a confiance en lui [l’artisan] ; là, quand il n’a pas confiance en lui.
ומשנינן לא קשיא כאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד ואיבעית אימא הא והא בחולו של מועד ולא קשיא כאן במאמינו כאן בשאינו מאמינו
Or il a été enseigné : On rapporte des ustensiles de chez l’artisan, par exemple la cruche de chez le potier et la coupe de chez le verrier, mais non la laine de chez le teinturier, ni des ustensiles de chez l’artisan. Et si [l’artisan] n’a pas de quoi manger, il lui donne son salaire et les laisse chez lui ; et s’il n’a pas confiance en lui, il les dépose dans la maison voisine ; et s’il craint qu’ils ne soient volés, il les rapporte discrètement dans sa maison.
והתניא מביאין כלים מבית האומן כגון הכד מבית הכדר והכוס מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבע ולא כלים מבית האומן ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ומניחו אצלו ואם אינו מאמינו מניחן בבית הסמוך לו ואם חושש שמא יגנבו מביאן בצינעה בתוך ביתו
Tu as résolu [la difficulté concernant] « on rapporte » ; [mais pour] « on porte », c’est difficile, puisqu’il enseigne « on ne rapporte pas », et à plus forte raison on ne porte pas ! Il est donc clair [qu’il faut l’expliquer] comme nous l’avons résolu au début.
תרצת מביאין מוליכין קשיא דקתני אין מביאין וכ"ש דאין מוליכין אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא:
MICHNA: Les gens de Jéricho ont fait six choses : pour trois, on les a réprimandés, et pour trois, on ne les a pas réprimandés. Voici celles pour lesquelles on ne les a pas réprimandés : ils greffaient les palmiers toute la journée [du quatorze], ils enchaînaient le Chema, et ils moissonnaient et mettaient en meules avant le ’omer. Et voici celles pour lesquelles on les a réprimandés : ils permettaient [l’usage] des pousses des arbres consacrés,
מתני׳ ששה דברים עשו אנשי יריחו על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם ואלו הן שלא מיחו בידם מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין וגודשין לפני העומר ואלו שמיחו בידם מתירין גמזיות של הקדש
Original : Pesachim 55b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.