Dirons-nous qu’il y a là trois tannaïm ? Non, il y a deux tannaïm : le premier tanna [de la baraïta] de Rabbi Chimon, c’est Rabbi Yossé, et le premier tanna [de la baraïta] de Rabbi Yossé, c’est Rabbi Chimon. Et que signifie « aussi » ? [Il s’ajoute] aux premiers [cités].
נימא תלתא תנאי הוו לא תרי תנאי הוו ותנא קמא דר' שמעון היינו ר' יוסי ותנא קמא דר' יוסי היינו ר' שמעון ומאי אף אקמייתא
Nos maîtres ont enseigné : Ben Bohayin donna la péa des légumes ; son père vint et trouva des pauvres chargés de légumes et se tenant à l’entrée du jardin. Il leur dit : Mes fils, jetez [ce que vous portez], et je vous donnerai le double de [légumes] dont la dîme a été prélevée ; non que mon œil soit mesquin, mais parce que les Sages ont dit : on ne donne pas la péa des légumes.
ת"ר בן בוהיין נתן פיאה לירק ובא אביו ומצאן לעניים שהיו טעונין ירק ועומדין על פתח הגינה אמר להם בני השליכו מעליכם ואני נותן לכם כפליים במעושר לא מפני שעיני צרה אלא מפני שאמרו חכמים אין נותנין פיאה לירק
Nos maîtres ont enseigné : Autrefois, on déposait les peaux des sacrifices saints dans la chambre de Beit Haparva ; le soir, on les répartissait entre les membres de la maison paternelle [de service], et les hommes violents les prenaient de force. On institua qu’on les répartirait d’une veille de Chabbat à l’autre, de sorte que toutes les gardes viennent et les prennent ensemble.
ת"ר בראשונה היו מניחין עורות קדשים בלשכת בית הפרוה לערב היו מחלקין אותן לאנשי בית אב והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע התקינו שיהיו מחלקין אותן מערב שבת לע"ש דאתיין כולהו משמרות ושקלן בהדדי
On a dit : Peu de jours passèrent avant qu’on ne recouvre tout le Sanctuaire de plaques d’or d’une coudée sur une coudée, de l’épaisseur d’un dinar d’or. Et pour les fêtes de pèlerinage, on les repliait et on les déposait sur une marche au mont du Temple, afin que les pèlerins voient que leur ouvrage était beau et sans défaut.
אמרו לא היו ימים מועטים עד שחיפו את ההיכל כולו בטבלאות של זהב שהן אמה על אמה כעובי דינר זהב ולרגל היו מקפלין אותן ומניחין אותן על גב מעלה בהר הבית כדי שיהו עולי רגלים רואין שמלאכתם נאה ואין בה דלם
On a enseigné : Abba Chaoul dit : Il y avait des poutres de sycomore à Jéricho, et les hommes violents les prenaient de force. Alors les propriétaires se levèrent et les consacrèrent au Ciel.
תנא אבא שאול אומר קורות של שקמה היו ביריחו והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע עמדו בעלים והקדישום לשמים
C’est à leur sujet et au sujet de leurs semblables qu’Abba Chaoul ben Batnit a dit au nom d’Abba Yossef ben ’Hanin : Malheur à moi à cause de la maison de Boëthos, malheur à moi à cause de leurs massues ! Malheur à moi à cause de la maison de ’Hanin, malheur à moi à cause de leurs chuchotements ! Malheur à moi à cause de la maison de Kathros, malheur à moi à cause de leurs calames ! Malheur à moi à cause de la maison d’Ismaël ben Piakhi, malheur à moi à cause de leurs poings ! Car ils sont grands prêtres, leurs fils trésoriers, leurs gendres intendants, et leurs serviteurs frappent le peuple à coups de bâton.
עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן שהם כהנים גדולים ובניהן גיזברין וחתניהם אמרכלין ועבדיהן חובטין את העם במקלות
Nos maîtres ont enseigné : Le parvis a poussé quatre cris. Le premier : Sortez d’ici, fils d’Éli, qui avez souillé le Sanctuaire du Seigneur ! Il cria encore : Sors d’ici, Issakhar, homme de Kfar Barkaï, qui t’honores toi-même et profanes les choses saintes du Ciel ! Car il enveloppait ses mains de soie et accomplissait le service.
תנו רבנן ארבע צווחות צוחה עזרה ראשונה צאו מכאן בני עלי שטימאו היכל ה' ועוד צווחה צא מיכן יששכר איש כפר ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים דהוה כריך ידיה בשיראי ועביד עבודה
Le parvis cria encore : Portes, levez la tête, et qu’entre Ismaël ben Piakhi, disciple de Pin’has, et qu’il exerce la grande prêtrise ! Le parvis cria encore : Portes, levez la tête, et qu’entre Yo’hanan ben Narbaï, disciple de Pankaï, et qu’il remplisse son ventre des choses saintes du Ciel !
ועוד צווחה העזרה שאו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן פיאכי תלמידו של פנחס וישמש בכהונה גדולה ועוד צווחה העזרה שאו שערים ראשיכם ויכנס יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי וימלא כריסו מקדשי שמים
On a dit de Yo’hanan ben Narbaï qu’il mangeait trois cents veaux, buvait trois cents tonneaux de vin et mangeait quarante séa de pigeonneaux au dessert. On a dit : De tous les jours de Yo’hanan ben Narbaï, on ne trouva pas de reste [notar] dans le Temple. Qu’advint-il d’Issakhar, homme de Kfar Barkaï ? On dit : Le roi et la reine étaient assis ; le roi dit : Le chevreau est meilleur ; la reine dit : L’agneau est meilleur. Ils dirent : Qui en décidera ? Le grand prêtre, qui offre des sacrifices chaque jour. Il vint,
אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל ג' מאות עגלים ושותה ג' מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה אמרו כל ימיו של יוחנן בן נרבאי לא נמצא נותר במקדש מאי סלקא ביה ביששכר איש כפר ברקאי אמרי מלכא ומלכתא הוו יתבי מלכא אמר גדיא יאי ומלכתא אמרה אימרא יאי אמרו מאן מוכח כהן גדול דקא מסיק קרבנות כל יומא אתא איהו
Original : Pesachim 57a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.