Et Rabbi Eliézer ? Un chevout de mitsva vaut mieux à ses yeux.
ור' אליעזר שבות דמצוה עדיף ליה
Pessa’him 69a פסחים
Structure du débat :Baraïta 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer a dit : Qu’importe ? Si les préparatifs de mitsva postérieurs à l’abattage, alors que la mitsva a déjà été accomplie, repoussent le Chabbat, les préparatifs de mitsva antérieurs à l’abattage ne repousseraient-ils pas le Chabbat ?
תניא אמר רבי אליעזר ומה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת דאיתעביד ליה מצוה לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת
Rabbi Akiva lui dit : Qu’importe ? Si les préparatifs de mitsva postérieurs à l’abattage repoussent le Chabbat, c’est que l’abattage a [déjà] repoussé le Chabbat ; diras-tu que les préparatifs de mitsva antérieurs à l’abattage repousseront le Chabbat, alors que l’abattage n’a pas [encore] repoussé le Chabbat ? Autre chose : peut-être le sacrifice se révélera-t-il invalide, et il se trouvera avoir profané le Chabbat rétroactivement.
אמר לו ר' עקיבא דמה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת שהרי דחתה שחיטה את השבת תאמר ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת שלא דחתה שחיטה את השבת דבר אחר שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע
S’il en est ainsi, on ne devrait pas non plus abattre, de peur que le sacrifice ne se révèle invalide et qu’il ne se trouve avoir profané le Chabbat rétroactivement ! C’est plutôt qu’il lui a d’abord dit cela, [Rabbi Eliézer] l’a réfuté, et ensuite il lui a dit cet [argument] : « Qu’importe ? Si [les préparatifs] repoussent… »
אי הכי משחט נמי לא נשחט שמא ימצא זבח פסול ונמצא מחלל את השבת למפרע אלא הא אמר ליה ברישא ופרכיה והדר א"ל הך דמה לי אם דחו:
Rabbi Akiva répliqua et dit : L’aspersion le prouvera, etc. Il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer lui dit : Akiva, c’est par l’abattage que tu m’as réfuté, c’est par l’abattage que sera sa mort ! Il lui dit : Maître, ne me rejette pas à l’heure du jugement ; c’est ainsi que je l’ai reçu de toi : l’aspersion est un chevout et elle ne repousse pas le Chabbat.
השיב ר"ע ואמר הזאה תוכיח וכו': תניא אמר לו ר' אליעזר עקיבא בשחיטה השבתני בשחיטה תהא מיתתו אמר לו ר' אל תכפירני בשעת הדין כך מקובלני ממך הזאה שבות היא ואינה דוחה את השבת
Mais puisque c’est lui qui le lui avait enseigné, pour quelle raison s’est-il rétracté ? ’Oula a dit : Rabbi Eliézer, quand il le lui a enseigné, c’est l’aspersion pour la terouma qu’il lui a enseignée, car la terouma elle-même ne repousse pas le Chabbat.
וכי מאחר דהוא אגמרי' מאי טעמא קא הדר ביה אמר עולא רבי אליעזר כי אגמריה הזאה דתרומה אגמריה דתרומה גופה לא דחיא שבת
Rabbi Akiva aussi, quand il lui a objecté, c’est l’aspersion pour la terouma qu’il lui a objectée, « qui est une mitsva et relève du chevout » ; et lui pensait que c’est l’aspersion pour le Pessa’h qu’il lui objectait.
ר"ע נמי כי אותביה הזאה דתרומה אותביה שהיא מצוה והיא משום שבות והוא סבר הזאה דפסח קא מותיב ליה
Rabba objecta : Rabbi Akiva répliqua et dit : L’aspersion de l’impur par contact d’un mort le prouvera, dont le septième jour tombe un Chabbat veille de Pessa’h : c’est une mitsva, elle relève du chevout, et elle ne repousse pas le Chabbat.
מתיב רבה השיב ר"ע ואמר הזאת טמא מת תוכיח שחל שביעי שלו להיות בשבת ובערב הפסח שהיא מצוה והיא משום שבות ואינה דוחה את השבת
C’est donc certainement l’aspersion pour le Pessa’h qu’il lui avait enseignée. Mais puisqu’il la lui avait enseignée, pour quelle raison Rabbi Eliézer la réfute-t-il ? Rabbi Eliézer avait oublié son enseignement, et Rabbi Akiva est venu lui rappeler son enseignement. Qu’il le lui dise donc ouvertement ! Il pensait que ce n’était pas convenable.
אלא וודאי הזאה דפסח אגמריה וכי מאחר דאגמריה מ"ט קא פריך ליה ר' אליעזר ר' אליעזר גמריה איתעקר ליה ואתא ר"ע לאדכורי גמריה ונימא לי' בהדיה סבר לאו אורח ארעא
Et l’aspersion, pour quelle raison ne repousse-t-elle pas le Chabbat ? Après tout, ce n’est qu’un simple déplacement d’objet ; qu’elle repousse le Chabbat à cause du Pessa’h ! Rabba a dit : C’est un décret, de peur qu’il ne la prenne et ne la transporte sur quatre coudées dans le domaine public.
והזאה מאי טעמא לא דחיא שבת מכדי טלטולי בעלמא הוא תדחי שבת משום פסח אמר רבה גזירה שמא יטלנה ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים
Et pour Rabbi Eliézer, qu’on la transporte, puisque Rabbi Eliézer a dit que les préparatifs de mitsva repoussent le Chabbat ! On répond : Cela vaut lorsque l’homme lui-même est apte et que l’obligation lui incombe ; mais ici, où l’homme lui-même n’est pas apte, l’obligation ne lui incombe pas.
ולר' אליעזר ניעברי' דהא א"ר אליעזר מכשירי מצוה דוחין את השבת אמרי הני מילי היכא דגברא גופיה חזי ורמי חיובא עליה אבל הכא דגברא גופיה לא חזי לא רמי חיובא עליה
Rabba a dit : Selon les paroles de Rabbi Eliézer, pour un enfant en bonne santé, on chauffe de l’eau chaude afin de le rétablir et de le circoncire le Chabbat, puisqu’il est apte ; pour un enfant malade, on ne chauffe pas d’eau chaude afin de le rétablir et de le circoncire, puisqu’il n’est pas apte.
אמר רבה לדברי ר' אליעזר קטן בריא מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת דהא חזי ליה קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו דהא לא חזי ליה
Rava a dit : Mais s’il est en bonne santé, pourquoi lui faut-il de l’eau chaude pour le rétablir ? Rava a donc dit : Tous sont malades à l’égard de la circoncision ; qu’il s’agisse d’un enfant en bonne santé ou d’un enfant malade, on ne chauffe pas d’eau chaude pour le rétablir et le circoncire le Chabbat, puisqu’il n’est pas apte.
אמר רבא ואי בריא הוא למה ליה חמין להברותו אלא אמר רבא הכל חולין הן אצל מילה אחד קטן בריא ואחד קטן חולה אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת דהא לא חזי
Abayé lui objecta : Un incirconcis qui ne s’est pas fait circoncire est passible de karet, ce sont les paroles de Rabbi Eliézer. Or ici, l’homme lui-même n’est pas apte, et on enseigne qu’il est passible de karet ; donc l’obligation lui incombe !
איתיביה אביי ערל שלא מל ענוש כרת דברי רבי אליעזר והא הכא דגברא גופיה לא חזי וקתני ענוש כרת אלמא רמי חיובא עליה
Rabba a dit : Rabbi Eliézer pense qu’on n’abat pas et qu’on n’asperge pas [le sang] pour celui qui est impur par contact d’un reptile.
אמר רבה קסבר רבי אליעזר אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ
Original : Pesachim 69a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.