c’est pour cela que « il ne se trouvera pas » était nécessaire. Mais pour celui qui dit qu’elle est considérée comme un bien, pourquoi ai-je besoin de « il ne se trouvera pas » ? — C’était nécessaire : tu aurais pu penser que, puisque, tant qu’il existe, il le rend tel quel, il n’est pas dans son domaine ; il nous apprend [qu’il l’est].
היינו דאיצטריך לא ימצא אלא למאן דאמר כממון דמי לא ימצא למה לי איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וכי איתיה הדר בעיניה לאו ברשותיה קאי קמשמע לן
On demanda à Rava : Un animal [destiné à] l’annona est-il soumis à la loi du premier-né ou n’y est-il pas soumis ? Là où l’on peut écarter [le percepteur] avec de l’argent, nous ne nous posons pas la question : il y est soumis.
בעו מיניה מרבא בהמת ארנונא חייבת בבכורה או אין חייבת בבכורה כל היכא דמצי מסלק ליה בזוזי לא קא מיבעיא לן דחייב
La question se pose là où l’on ne peut pas l’écarter avec de l’argent : qu’en est-il ? Il leur répondit : Il en est exempt. — Mais n’a-t-on pas enseigné : il y est soumis ? — Là, on peut l’écarter.
כי קא מיבעיא לן היכא דלא מצי מסלק ליה בזוזי מאי אמר להו פטורה והתניא חייבת התם דמצי מסלק ליה
Certains disent : Rava a dit : un animal de l’annona est exempt de la loi du premier-né, même si l’on peut écarter [le percepteur] ; une pâte de l’annona est soumise à la ’hala, même si l’on ne peut pas l’écarter.
איכא דאמרי אמר רבא בהמת ארנונא פטורה מן הבכורה ואע"ג דמצי מסלק ליה עיסת ארנונא חייבת בחלה ואע"ג דלא מצי מסלק ליה
Nos maîtres ont enseigné : Un non-Juif qui entre dans la cour d’un Juif avec sa pâte à la main, [le Juif] n’est pas tenu de l’éliminer. S’il la lui a confiée en dépôt, il est tenu de l’éliminer. S’il lui a réservé une pièce, il n’est pas tenu de l’éliminer, ainsi qu’il est dit : « il ne se trouvera pas ».
תנו רבנן נכרי שנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו אין זקוק לבער הפקידו אצלו זקוק לבער יחד לו בית אין זקוק לבער שנא' לא ימצא
Que dit-il ? Rav Papa dit : Cela se rapporte au début, et voici ce qu’il dit : s’il la lui a confiée en dépôt, il est tenu de l’éliminer, ainsi qu’il est dit : « il ne se trouvera pas ».
מאי קאמר אמר רב פפא ארישא קאי והכי קאמר הפקידו אצלו זקוק לבער שנאמר לא ימצא
Rav Achi dit : En réalité, cela se rapporte à la fin, et voici ce qu’il dit : s’il lui a réservé une pièce, il n’est pas tenu de l’éliminer, ainsi qu’il est dit : « il ne se trouvera pas dans vos maisons », et celle-ci n’est pas la sienne, car lorsque le non-Juif y introduit [son ’hamets], il l’introduit dans sa propre maison.
רב אשי אמר לעולם אסיפא קאי והכי קאמר יחד לו בית אין זקוק לבער שנאמר לא ימצא בבתיכם והא לאו דידיה הוא דנכרי כי קא מעייל לביתא דנפשיה קא מעייל
Cela veut-il dire que la location confère la propriété ? N’avons-nous pas appris : même là où l’on a permis de louer [aux non-Juifs], on ne l’a pas permis pour une habitation, parce qu’ils y introduisent une idole. Or si tu penses que la location confère la propriété, quand il l’introduit, il l’introduit dans sa propre maison !
למימרא דשכירות קניא והתנן אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו מפני שמכניסין לתוכו ע"ז ואי סלקא דעתך דשכירות קניא כי קא מעייל לביתיה דנפשיה קא מעייל
Ici, c’est différent, car le Miséricordieux l’a exprimé par « il ne se trouvera pas » : ce qui se trouve à ta disposition ; cela exclut ce qui ne se trouve pas à ta disposition.
שאני הכא דאפקיה רחמנא בלשון לא ימצא מי שמצוי בידך יצא זה שאינו מצוי בידך
Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Celui qui trouve du ’hamets dans sa maison un jour de fête le recouvre d’un récipient. Rava dit : Si c’est du bien consacré, ce n’est pas nécessaire. Pourquoi ? On s’en tient à l’écart.
אמר רב יהודה אמר רב המוצא חמץ בביתו ביום טוב כופה עליו את הכלי אמר רבא אם של הקדש הוא אינו צריך מאי טעמא מיבדל בדילי מיניה
Et Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Pour le ’hamets d’un non-Juif, on fait une cloison de dix palmes, afin qu’on le remarque ; et si c’est du bien consacré, ce n’est pas nécessaire. Pourquoi ? Les gens s’en tiennent à l’écart.
ואמר רב יהודה אמר רב חמצו של נכרי עושה לו מחיצה עשרה טפחים משום היכר ואם של הקדש הוא אינו צריך מאי טעמא מיבדל בדילי אינשי מיניה
Et Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Celui qui prend la mer ou qui part en caravane plus de trente jours avant [Pessa’h] n’est pas tenu d’éliminer ; dans les trente jours, il est tenu d’éliminer. Abayé dit : Ce que tu as dit, que dans les trente jours il est tenu d’éliminer, nous ne l’avons dit que s’il a l’intention de revenir ; mais s’il n’a pas l’intention de revenir, il n’est pas tenu d’éliminer.
ואמר רב יהודה אמר רב המפרש והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אין זקוק לבער תוך שלשים יום זקוק לבער אמר אביי הא דאמרת תוך שלשים יום זקוק לבער לא אמרן אלא שדעתו לחזור אבל אין דעתו לחזור אין זקוק לבער
Rava lui dit : S’il a l’intention de revenir, alors même depuis Roch Hachana ! Mais Rava dit : Ce que tu as dit, qu’avant les trente jours il n’est pas tenu d’éliminer, nous ne l’avons dit que s’il n’a pas l’intention de revenir ; mais s’il a l’intention de revenir, même depuis Roch Hachana il est tenu d’éliminer.
אמר ליה רבא ואי דעתו לחזור אפילו מראש השנה נמי אלא אמר רבא הא דאמרת קודם שלשים יום אין זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפילו מראש השנה זקוק לבער
Et Rava suit son opinion, car Rava a dit : Celui qui fait de sa maison un entrepôt plus de trente jours avant [Pessa’h] n’est pas tenu d’éliminer ; dans les trente jours, il est tenu d’éliminer.
ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא העושה ביתו אוצר קודם שלשים יום אין זקוק לבער תוך שלשים יום זקוק לבער
Et même avant les trente jours, nous ne l’avons dit que s’il n’a pas l’intention de le vider ; mais s’il a l’intention de le vider, même avant les trente jours il est tenu d’éliminer.
וקודם שלשים נמי לא אמרן אלא שאין דעתו לפנותו אבל דעתו לפנותו אפילו קודם שלשים יום נמי זקוק לבער
Ces trente jours, quel est leur rôle ? Comme il a été enseigné : on interroge et on expose les lois de Pessa’h trente jours avant Pessa’h. Rabban Chimon ben Gamliel dit : deux semaines. Quelle est la raison du premier Tanna ?
הני שלשים יום מאי עבידתייהו כדתניא שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלשים יום ר' שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות מאי טעמא דתנא קמא
Original : Pesachim 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.