Structure du débat :Michna 1Question 1Objection 1Preuve 4Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celui qui inscrit un autre avec lui sur sa part, les membres du groupe ont le droit de lui donner ce qui est à lui ; et il mange du sien, et eux mangent du leur.
מתני׳ הממנה עמו אחר בחלקו רשאין בני חבורה ליתן לו את שלו והוא אוכל משלו והן אוכלין משלהן:
GUEMARA: Ils demandèrent : des membres d’un groupe dont l’un a la main large [et mange beaucoup], qu’en est-il ? Peuvent-ils lui dire : prends ta part et sors ? Disons-nous qu’il peut leur dire : vous m’avez accepté ! Ou bien peuvent-ils lui dire : nous t’avons accepté pour arranger l’égorgement, mais en pensant que tu mangerais plus que nous, nous ne t’avons pas accepté ?
גמ׳ איבעיא להו בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות מהו שיאמרו לו טול חלקך וצא מי אמרינן מצי אמר להו הא קבילתון או דילמא מצו למימר ליה כי קבלינן לתיקוני זביחה אדעתא דאכלת טפי מינן לא קבלינך
Viens et entends : Celui qui inscrit d’autres avec lui sur sa part, les membres du groupe ont le droit de lui donner ce qui est à lui ; et il mange du sien, et eux mangent du leur. Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce que c’est comme si l’un d’eux avait la main large ? Et si tu penses que celui qui a la main large peut leur dire « vous m’avez accepté », que celui-ci soit comme celui qui a la main large !
ת"ש הממנה אחרים עמו על חלקו רשאין [בני חבורה] ליתן לו את שלו והוא אוכל את שלו והן אוכלין את שלהן מאי טעמא לאו משום דהוי ליה כידים של אחד מהן יפות ואי סלקא דעתך ידיו יפות מצי אמר להו קבילתון ניהוי האי כידיו יפות
On répond : non ; [l’arrivée d’]esprits différents, c’est autre chose : même si tous deux ne mangent que comme un seul membre du groupe, ils peuvent lui dire : il ne nous plaît pas d’avoir un étranger avec nous.
אמרי לא דעות שאני דא"נ תרוייהו כחד מבני חבורה הוא דאכלי מצי אמרי לי' דלא ניחא לן אינש נוכרא גבן
Viens et entends : le serviteur qui a mangé une olive de viande à côté du four, s’il est avisé, s’en remplit le ventre ; si les membres du groupe veulent lui faire une faveur, ils viennent s’asseoir à côté de lui et mangent ; telles sont les paroles de Rabbi Yehouda. S’ils veulent, oui ; s’ils ne veulent pas, non. Mais pourquoi ? Qu’il leur dise : vous m’avez accepté !
ת"ש השמש שאכל כזית בשר בצד התנור אם היה פקח ממלא כריסו ממנו אם רצו בני חבורה לעשות טובה עמו באין ויושבין בצדו ואוכלין דברי רבי יהודה רצו אין לא רצו לא ואמאי נימא להו הא קבילתון
Là c’est différent, car ils lui disent : nous t’avons accepté en pensant que tu te donnerais de la peine pour nous ; [mais] pour que nous nous donnions de la peine pour toi, nous ne t’avons pas accepté.
שאני התם דאמרי ליה כי קבלינך אדעתא דנטרחך קמן למטרח לן לדידך לא קבלינך
Viens et entends : des membres d’un groupe dont l’un a la main large ont le droit de lui dire : prends ta part et sors. Et non seulement cela, mais même cinq qui ont fait un repas en commun ont le droit de lui dire : prends ta part et sors. Déduis-en.
ת"ש בני חבורה שהיה ידיו של אחד מהן יפות רשאין לומר טול חלקך וצא ולא עוד אלא אפילו חמשה ועשו סיבולת רשאין לומר לו טול חלקך וצא שמע מינה
Que veut dire « et non seulement cela » ? Il dit « il va de soi » : il va de soi pour le Pessa’h, où ils peuvent lui dire : nous t’avons accepté pour arranger l’égorgement ; mais même pour un repas en commun, qui n’est qu’une simple compagnie, ils ont le droit de lui dire : prends ta part et sors.
מאי ולא עוד לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא פסח דמצי אמרי ליה כי קבלינך לתקוני זביחה אלא אפילו סיבולת נמי דצוותא בעלמא הוא רשאין לומר לו טול חלקך וצא
Certains disent : cela, nous ne nous le sommes pas demandé ; voici ce que nous nous sommes demandé : des membres d’un groupe ont-ils le droit de se partager, ou n’ont-ils pas le droit de se partager ?
איכא דאמרי הא לא איבעיא לן אלא הכי הוא דאיבעיא לן בני חבורה רשאין לחלק או אינן רשאין לחלק
Viens et entends : des membres d’un groupe dont l’un a la main large ont le droit de lui dire : prends ta part et sors. S’il a la main large, oui ; s’il n’a pas la main large, non. Déduis-en.
ת"ש בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות רשאין לומר לו טול חלקך וצא ידיו יפות אין אין ידיו יפות לא שמע מינה
Il lui objecta toutes ces objections, et il répondit comme nous avons répondu. Il lui objecta : « des membres d’un groupe » ; il lui dit : là, c’est qu’ils lui disent : nous t’avons accepté pour arranger l’égorgement. Il lui objecta : « le repas en commun » ; il partagea avec lui.
איתיביה כל הני תיובתא ושני כדשנינן איתיביה בני חבורה א"ל התם דאמרי לי' כי קבלינך לתיקוני זביחה איתיביה סיבולת פלג ליה
Il alla s’associer avec Ravina. Le temps que Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, en mange un, Ravina en mangeait huit. Il dit : plutôt cent Papa qu’un seul Ravina !
אזל עריב בהדי רבינא אדאכיל רב הונא בריה דרב יהושע חדא אכיל רבינא תמניא אמר מאה פפי ולא חדא רבינא
Nos maîtres ont enseigné : Celui qui inscrit d’autres avec lui sur son Pessa’h et sur son sacrifice de fête, l’argent qu’il a en main est profane ; et celui qui vend son holocauste ou ses sacrifices de paix n’a rien fait, et l’argent, quel qu’il soit, ira aux offrandes volontaires.
ת"ר הממנה אחרי' עמו על פסחו ועל חגיגתו מעות שבידו חולין והמוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום ומעות כל שהן יפלו לנדבה
Mais puisqu’il n’a rien fait, pourquoi l’argent ira-t-il aux offrandes volontaires ? Rava dit : c’est une amende. Et que veut dire « quel qu’il soit » ? Même si [la part] ne valait que quatre et qu’on lui a donné cinq, même pour l’excédent, les rabbins l’ont pénalisé.
וכי מאחר דלא עשה ולא כלום מעות אמאי יפלו לנדבה אמר רבא קנסא ומאי כל שהן אע"ג דלא הוו שוו אלא ארבעה ויהבו ליה חמשה אפילו בההיא יתירא נמי קנסוהו רבנן
’Oulla, et certains disent Rabbi Ochaya, dit : nos collègues babyloniens connaissent-ils peut-être la raison de cette chose ? Celui-ci a mis à part un agneau pour son Pessa’h, et celui-là a mis à part de l’argent pour son Pessa’h : comment une consécration s’applique-t-elle sur une consécration, pour qu’il enseigne que l’argent qu’il a en main est profane ?
אמר עולא ואיתימא ר' אושעיא אפשר ידעי חברין בבלאי טעמא דהאי מלתא זה הפריש טלה לפסחו וזה הפריש מעות לפסחו היאך הקדש חל על הקדש דקתני מעות שבידו חולין
Original : Pesachim 89b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.