MICHNA: On ne craint pas qu’une belette ait traîné [du ’hamets] d’une maison à une autre ou d’un endroit à un autre ; car s’il en était ainsi, [il faudrait craindre aussi] d’une cour à une autre et d’une ville à une autre, et la chose n’aurait pas de fin.
מתני׳ אין חוששין שמא גיררה חולדה מבית לבית וממקום למקום דא"כ מחצר לחצר ומעיר לעיר אין לדבר סוף:
Et pourquoi ? Disons qu’elle l’a mangé ! N’avons-nous pas appris : les habitations des non-Juifs sont impures. Et combien de temps doit-il demeurer dans l’habitation pour que l’habitation ait besoin d’inspection ? Quarante jours,
ואמאי נימא אכלתיה מי לא תנן מדורו' העכו"ם טמאים וכמה ישהה במדור ויהא המדור צריך בדיקה ארבעים יום
Rabbi Zeïra dit : Ce n’est pas difficile : ici, il s’agit de viande, et là, de pain. De la viande, elle ne laisse rien ; du pain, elle laisse des restes.
א"ר זירא לא קשיא הא בבשר והא בלחם בבשר לא משיירא בלחם משיירא
Rava dit : Qu’est-ce que cela ? Là, cela se comprend : peut-être y a-t-il eu [un avorton enterré], peut-être n’y en a-t-il pas eu ; et si tu veux dire qu’il y en a eu, dis qu’elle l’a mangé. Mais ici, où nous avons vu avec certitude qu’elle a pris, qui dit qu’elle l’a mangé ? C’est un doute face à une certitude, et un doute ne fait pas sortir d’une certitude.
אמר רבא האי מאי בשלמא התם אימור הוה אימור לא הוה ואם תמצא לומר הוה אימור אכלתיה אבל הכא דודאי דחזינא דשקל מי יימר דאכלתיה הוי ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי
Et un doute ne fait pas sortir d’une certitude ? N’a-t-on pas enseigné : un ’haver qui est mort en laissant un grenier plein de produits, même s’ils sont du jour même, ils sont présumés en règle. Or ici, ces produits sont certainement soumis [aux prélèvements], et il y a doute s’ils ont été prélevés ou non ; et le doute vient faire sortir de la certitude !
ואין ספק מוציא מידי ודאי והא תניא חבר שמת והניח מגורה מליאה פירות ואפילו הן בני יומן הרי הן בחזקת מתוקנין והא הכא דודאי טבילי הני פירי וספק מעושרין וספק לא מעושרין וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי
Là, c’est certitude contre certitude, car ils sont certainement prélevés, conformément à Rabbi ’Hanina de ’Hozaé, car Rabbi ’Hanina de ’Hozaé a dit : il est présumé d’un ’haver qu’il ne laisse pas sortir de sa main une chose non prélevée.
התם ודאי וודאי הוא דודאי מעשרי כדר' חנינא חוזאה דא"ר חנינא חוזאה חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן
Car Rabbi Ochaya a dit : un homme peut user d’un artifice pour sa récolte et la rentrer avec sa balle, afin que son bétail en mange et qu’elle soit exempte de la dîme.
דא"ר אושעיא מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא בהמתו אוכלת ופטורה מן המעשר
Et un doute ne fait pas sortir d’une certitude ? N’a-t-on pas enseigné : Rabbi Yehouda dit : il arriva que la servante d’un oppresseur, à Rimon, jeta un avorton dans une fosse,
ואין ספק מוציא מידי ודאי והתניא אמר ר' יהודה מעשה בשפחתו של מציק אחד ברימון שהטילה נפל לבור
Original : Pesachim 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.