voici, c’est un juste accompli ! — Peut-être, après avoir fait la recherche, en viendra-t-il à la chercher.
הרי זה צדיק גמור דילמא בתר דבדק אתי לעיוני בתרה
Pessa’him 8b פסחים
Structure du débat :Baraïta 1Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Na’hman bar Its’hak dit : À cause du danger [que représentent] les non-Juifs ; et c’est [l’opinion de] Plimo, comme il a été enseigné : un trou entre un Juif et un Araméen : il fait la recherche jusqu’où sa main atteint, et le reste, il l’annule dans son cœur. Plimo dit : il ne fait pas du tout la recherche, à cause du danger.
ר"נ בר יצחק אמר משום סכנת הנכרים ופלימו היא דתני' חור שבין יהודי לארמאי בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו פלימו אמר כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה
Quel danger ? Si l’on dit le danger de sorcellerie, quand il s’en sert, comment s’en sert-il ? — Là, quand il s’en sert, c’est de jour et à la lumière, et [l’Araméen] n’y prête pas attention ; ici, c’est la nuit et à la bougie, et il y prête attention.
מאי סכנה אי נימא סכנת כשפים כי אישתמיש היכי אישתמיש התם כי אישתמיש יממא ונהורא ולא מסיק אדעתיה הכא ליליא ושרגא הוא ומסיק אדעתיה
Or Rabbi Éléazar n’a-t-il pas dit : ceux qui sont envoyés pour un commandement ne subissent pas de dommage ? — Là où le dommage est fréquent, c’est différent, ainsi qu’il est dit : « Samuel dit : Comment irais-je ? Saül l’apprendra et me tuera. Et l’Éternel dit : Tu prendras avec toi une génisse », etc. (1 S 16, 2).
והאמר רבי אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין היכא דשכיח היזיקא שאני שנאמר (שמואל א טז, ב) ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר ה' עגלת בקר תקח בידך וגו'
On demanda à Rav : Ces élèves de l’académie qui habitent dans la vallée, peuvent-ils venir à l’académie à l’aube et à la nuit tombante ? Il leur répondit : Qu’ils viennent, sous ma responsabilité. — Et pour s’en retourner, qu’en est-il ? Il leur dit : Je ne sais pas.
בעו מיניה מרב הני בני בי רב דדיירי בבאגא מהו למיתי קדמא וחשוכא לבי רב אמר להו ניתו עלי ועל צוארי ניזיל מאי אמר להו לא ידענא
Il a été dit : Rabbi Éléazar dit : ceux qui sont envoyés pour un commandement ne subissent pas de dommage, ni à l’aller ni au retour. Selon qui ?
איתמר א"ר אלעזר שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן כמאן
Selon ce Tanna, comme il a été enseigné : Issi ben Yehouda dit : Puisque la Torah a dit : « Et nul ne convoitera ton pays » (Ex 34, 24), cela enseigne que ta vache paîtra dans la prairie sans qu’une bête sauvage lui nuise, et que ta poule picorera dans le fumier sans qu’une belette lui nuise.
כי האי תנא דתניא איסי בן יהודה אומר כלפי שאמרה תורה (שמות לד, כד) ולא יחמוד איש את ארצך מלמד שתהא פרתך רועה באפר ואין חיה מזיקתה תרנגולתך מנקרת באשפה ואין חולדה מזיקתה
N’est-ce pas un raisonnement a fortiori ? Si ces [animaux], qui sont d’ordinaire exposés au dommage, ne subissent pas de dommage, à plus forte raison les hommes, qui ne sont pas d’ordinaire exposés au dommage ! Je n’en sais que pour l’aller ; pour le retour, d’où [le tire-t-on] ? Le texte enseigne : « Le matin, tu repartiras et tu t’en iras à tes tentes » (Dt 16, 7) : cela enseigne que tu iras et trouveras ta tente en paix.
והלא דברים ק"ו ומה אלו שדרכן לזוק אינן ניזוקין בני אדם שאין דרכן לזוק על אחת כמה וכמה אין לי אלא בהליכה בחזרה מנין תלמוד לומר (דברים טז, ז) ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שתלך ותמצא אהלך בשלום
Et puisque [c’est vrai] même au retour, pourquoi ai-je besoin de l’aller ? — Pour [l’enseignement] de Rabbi Ami, car Rabbi Ami a dit : tout homme qui possède une terre monte en pèlerinage, et celui qui ne possède pas de terre ne monte pas en pèlerinage.
וכי מאחר דאפילו בחזירה בהליכה למה לי לכדר' אמי דא"ר אמי כל אדם שיש לו קרקע עולה לרגל ושאין לו קרקע אין עולה לרגל
Rabbi Avin bar Rav Ada a dit au nom de Rabbi Its’hak : Pourquoi n’y a-t-il pas de fruits de Guinossar à Jérusalem ? Afin que les pèlerins ne disent pas : Ne serions-nous montés que pour manger des fruits de Guinossar à Jérusalem, cela nous suffirait — et le pèlerinage se trouverait accompli pour une autre fin.
א"ר אבין בר רב אדא אמר ר' יצחק מפני מה אין פירות גינוסר בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר בירושלים דיינו נמצאת עלייה שלא לשמה
De même, Rabbi Dostaï bar Rabbi Yannaï dit : Pourquoi n’y a-t-il pas les sources chaudes de Tibériade à Jérusalem ? Afin que les pèlerins ne disent pas : Ne serions-nous montés que pour nous baigner dans les sources chaudes de Tibériade, cela nous suffirait — et le pèlerinage se trouverait accompli pour une autre fin.
כיוצא בו אמר ר' דוסתאי בר' ינאי מפני מה אין חמי טבריא בירושלים כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לרחוץ בחמי טבריא דיינו ונמצאת עלייה שלא לשמה:
« Et à propos de quoi a-t-on dit deux rangées », etc. Le cellier, qui en a fait mention ?
ובמה אמרו ב' שורות וכו': מרתף מאן דכר שמיה
Voici ce qu’il dit : tout endroit où l’on n’introduit pas de ’hamets n’a pas besoin de recherche, et les entrepôts de vin et les entrepôts d’huile non plus n’ont pas besoin de recherche. Et à propos de quoi a-t-on dit deux rangées dans le cellier ? D’un endroit où l’on introduit du ’hamets, et où l’on va se servir.
הכי קאמר כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה ואוצרות יין ואוצרות שמן נמי אין צריך בדיקה ובמה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ ובמסתפק:
« Beit Chammaï disent : deux rangées », etc. Rav Yehouda dit : Les deux rangées dont on a parlé [vont] du sol jusqu’aux poutres du plafond. Et Rabbi Yo’hanan dit : une seule rangée, en forme de gamma.
בש"א שתי שורות וכו': אמר רב יהודה שתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה ורבי יוחנן אמר שורה אחת כמין גאם
Il a été enseigné conformément à Rav Yehouda ; il a été enseigné conformément à Rabbi Yo’hanan. Il a été enseigné conformément à Rav Yehouda : Beit Chammaï disent : deux rangées sur toute la façade du cellier, et les deux rangées dont on a parlé [vont] du sol jusqu’aux poutres du plafond. Il a été enseigné conformément à Rabbi Yo’hanan : deux rangées sur toute la façade du cellier : l’extérieure, qui voit l’entrée, et la supérieure, qui voit le plafond ; celle qui est à l’intérieur et celle qui est en dessous n’ont pas besoin de recherche.
תניא כותיה דרב יהודה תניא כוותיה דרבי יוחנן תניא כוותיה דרב יהודה בית שמאי אומרים שתי שורות על פני כל המרתף ושתי שורות שאמרו מן הארץ ועד שמי קורה תניא כוותיה דרבי יוחנן שתי שורות על פני כל המרתף חיצונה רואה את הפתח ועליונה רואה את הקורה שלפנים הימנה ושלמטה הימנה אין צריך בדיקה:
« Beit Hillel disent : les deux rangées extérieures, qui sont les plus hautes ». Rav dit : la plus haute et celle qui est en dessous. Et Chmouel dit : la plus haute et celle qui est à l’intérieur. Quelle est la raison de Rav ? Il s’appuie sur « extérieures ». — Mais il enseigne « les plus hautes » ! — Pour exclure les plus basses d’entre les basses.
בית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות: אמר רב עליונה ושלמטה הימנה ושמואל אמר עליונה ושלפנים הימנה מאי טעמא דרב דייק חיצונות והא עליונות קתני למעוטי תתאי דתתייתא
Et Chmouel dit : la plus haute et celle qui est à l’intérieur. Quelle est la raison ? Il s’appuie sur « les plus hautes ». — Mais il enseigne « extérieures » ! — Pour exclure les plus intérieures d’entre les intérieures. Rabbi ’Hiya enseignait conformément à Rav, et tous les [autres] Tannaïm enseignaient conformément à Chmouel. Et la halakha est conforme à Chmouel.
ושמואל אמר עליונה ושלפנים הימנה מאי טעמא דייק עליונות והא חיצונה קתני למעוטי גוייאתא דגוייאתא רבי חייא תני כוותיה דרב וכולהו תנאי תנו כוותיה דשמואל והלכתא כוותיה דשמואל:
Original : Pesachim 8b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.