Il manque [quelque chose au texte], et voici ce qu’il enseigne : pour le cédrat, on suit sa cueillette pour la dîme, et la formation du fruit pour l’année sabbatique ; et nos maîtres ont voté à Oucha : on suit sa cueillette, tant pour la dîme que pour l’année sabbatique.
חסורי מיחסרא והכי קתני אתרוג אחר לקטתו למעשר ואחר חנטה לשביעית ורבותינו נמנו באושא אחר לקיטתו בין למעשר בין לשביעית
Il a été dit : Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich disent tous deux : le cédrat de la sixième année qui est entré dans l’année sabbatique est toujours de la sixième. Quand Ravin est venu, il a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : le cédrat de la sixième année qui est entré dans l’année sabbatique, même s’il avait la taille d’une olive et est devenu [gros] comme une miche, on est passible à son sujet [du châtiment] pour tevel.
איתמר רבי יוחנן וריש לקיש אמרי תרוייהו אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית לעולם ששית כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אתרוג בת ששית שנכנסה לשביעית אפילו כזית ונעשית ככר חייבין עליה משום טבל
Nos maîtres ont enseigné : un arbre dont les fruits se sont formés avant le quinze Chevat est soumis à la dîme selon l’année écoulée ; après le quinze Chevat, il est soumis à la dîme selon l’année suivante. Rabbi Ne’hémia a dit : de quoi parle-t-on ? D’un arbre qui donne deux récoltes par an.
ת"ר אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשר לשנה שעברה אחר ט"ו בשבט מתעשר לשנה הבאה אמר רבי נחמיה בד"א באילן שעושה שתי בריכות בשנה
Mais un arbre qui donne une seule récolte, comme les palmiers, les oliviers et les caroubiers, même si leurs fruits se sont formés avant le quinze Chevat, ils sont soumis à la dîme selon l’année suivante.
אבל אילן העושה בריכה אחת כגון דקלים וזיתים וחרובין אע"פ שחנטו פירותיהן קודם ט"ו בשבט מתעשרין לשנה הבאה
Il se tut. Rabbi Abba le Cohen dit à Rabbi Yossé le Cohen : pourquoi s’est-il tu ? Qu’il lui dise : moi je te parle de Rabbi Ne’hémia, et toi tu me parles des Sages !
אישתיק א"ל ר' אבא הכהן לרבי יוסי הכהן אמאי אישתיק לימא ליה אמינא לך אנא רבי נחמיה ואת אמרת לי רבנן
Qu’il lui dise alors : je te parle d’un usage, et toi tu me parles d’un interdit ! Parce qu’il lui aurait dit : là où il y a un interdit, quand [le peuple] a un usage, nous le laissons de côté ?
ולימא ליה קאמינא לך נהגו ואת אמרת לי איסורא דא"ל במקום איסורא כי נהגו שבקינן (ליה)
Qu’il lui dise alors : moi je te parle de la dîme des caroubes, qui est d’ordre rabbinique, et toi tu me parles de l’année sabbatique, qui est d’ordre toraïque !
ולימא ליה כי אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן ואת אמרת לי שביעית דאורייתא
Rabbi Abba le Cohen a donc dit : je me demande si Rech Lakich lui a fait cette objection. S’il la lui a faite ? Il la lui a bien faite ! Dis plutôt : [je me demande] si Rabbi Yo’hanan l’a acceptée ou ne l’a pas acceptée.
אלא אמר רבי אבא הכהן תמיהני אם השיבה ריש לקיש לתשובה זו אם השיבה הא אותבה אלא אימא אם קיבלה רבי יוחנן אם לא קיבלה:
Original : Rosh Hashanah 15b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.