N’est-ce pas [qu’il s’agit] de ceux qui jurent et ne paient pas, ce qui équivaut à « Je te le remets » ?
מאי לאו באותן הנשבעין ולא משלמין דהוה ליה כמחול לך
Sanhédrin 24b סנהדרין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Non, [il s’agit] de ceux qui jurent et prennent, ce qui équivaut à « Je te le donnerai ».
לא באותן הנשבעין ונוטלין דהוה ליה כאתן לך
Mais [la Michna] l’a déjà enseigné dans la première partie !
והא תנא ליה רישא
Elle a enseigné [le cas de] celui qui fait dépendre [l’issue] de l’avis d’autrui, et elle a enseigné [le cas de] celui qui la fait dépendre de son propre avis.
תנא תולה בדעת אחרים ותנא תולה בדעת עצמו
Et il fallait [enseigner les deux]. Car si elle avait enseigné [seulement] celui qui fait dépendre [l’issue] de l’avis d’autrui, [on aurait pu dire que] c’est dans ce cas que Rabbi Meïr dit qu’il peut se rétracter, parce qu’il n’a pas résolu de transférer [son droit], se disant : Qui sait s’il me donnera gain de cause ? Mais [pour] celui qui la fait dépendre de son propre avis, dis qu’il concède aux Sages.
וצריכא דאי תנא תולה בדעת אחרים בהא קאמר ר' מאיר דמצי הדר ביה משום דלא גמר ומקני דאמר מי יימר דמזכי ליה אבל תולה בדעת עצמו אימא מודי להו לרבנן
Et si elle nous avait appris [seulement] ce cas-ci, [on aurait pu dire que] c’est dans ce cas que les Sages parlent, mais dans l’autre, dis que les Sages concèdent à Rabbi Meïr. Il fallait [donc enseigner les deux].
ואי אשמעינן בהא בהא קאמרי רבנן אבל בההיא אימא מודו ליה רבנן לר' מאיר צריכא
Rech Lakich a dit : La controverse porte sur [une rétractation] avant le verdict final ; mais après le verdict final, tous sont d’accord qu’il ne peut pas se rétracter. Et Rabbi Yo’hanan a dit : La controverse porte sur [une rétractation] après le verdict final.
אמר ריש לקיש מחלוקת לפני גמר דין אבל לאחר גמר דין דברי הכל אין יכול לחזור בו ור' יוחנן אמר לאחר גמר דין מחלוקת
Ils se sont demandé : La controverse porte-t-elle sur l’après-verdict, mais avant le verdict tous sont d’accord qu’il peut se rétracter ? Ou peut-être la controverse porte-t-elle sur l’un comme sur l’autre ?
איבעיא להו לאחר גמר דין מחלוקת אבל לפני גמר דין דברי הכל יכול לחזור בו או דילמא בין בזו ובין בזו מחלוקת
Viens et écoute, car Rava a dit : S’il a accepté sur lui un parent ou une personne inapte, avant le verdict final il peut se rétracter ; après le verdict final, il ne peut pas se rétracter.
ת"ש דאמר רבא קיבל עליו קרוב או פסול לפני גמר דין יכול לחזור בו לאחר גמר דין אין יכול לחזור בו
Certes, si tu dis que la controverse porte sur l’après-verdict, mais qu’avant le verdict tous sont d’accord qu’il peut se rétracter, Rava parle selon Rabbi Yo’hanan et conformément aux Sages ; mais si tu dis que la controverse porte sur l’un comme sur l’autre, selon qui Rava parle-t-il ?
אי אמרת בשלמא לאחר גמר דין מחלוקת אבל לפני גמר דין ד"ה יכול לחזור בו רבא דאמר כרבי יוחנן ואליבא דרבנן אלא אי אמרת בין בזו בין בזו מחלוקת רבא דאמר כמאן
N’en déduis-tu donc pas que la controverse porte sur l’après-verdict ? Déduis-en [cela].
אלא לאו ש"מ לאחר גמר דין מחלוקת ש"מ
Rav Na’hman bar Rav ’Hisda envoya [dire] à Rav Na’hman bar Yaakov : Que notre maître nous enseigne : la controverse porte-t-elle sur l’avant-verdict ou sur l’après-verdict, et selon qui est la halakha ? Il lui fit répondre : La controverse porte sur l’après-verdict, et la halakha est selon les paroles des Sages.
שלח ליה רב נחמן בר רב (חסדא) לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו לפני גמר דין מחלוקת או לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כדברי מי שלח ליה לאחר גמר דין מחלוקת והלכה כדברי חכמים
Rav Achi dit que c’est ainsi qu’il lui envoya [la question] : La controverse porte-t-elle sur « Je te le donnerai » ou sur « Je te le remets », et selon qui est la halakha ? Il lui fit répondre : La controverse porte sur « Je te le donnerai », et la halakha est selon les paroles des Sages.
רב אשי אמר הכי שלח ליה באתן לך מחלוקת או במחול לך מחלוקת והלכה כדברי מי שלח ליה באתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים
À Soura, on l’enseignait ainsi ; à Poumbedita, on l’enseignait ainsi : Rabbi ’Hanina bar Chelemya a dit : De la maison de Rav, on envoya [demander] à Chmouel : Que notre maître nous enseigne : [s’il se rétracte] avant le verdict final, alors qu’on a [déjà] effectué de sa main un acte d’acquisition, qu’en est-il ? Il leur fit répondre : Après un acte d’acquisition, il n’y a plus rien [à faire].
בסורא מתני הכי בפומבדיתא מתני הכי א"ר חנינא בר שלמיה שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו לפני גמר דין וקנו מידו מאי שלח להו אין לאחר קניין כלום:
MICHNA: Voici les inaptes [à témoigner] : celui qui joue aux dés, celui qui prête à intérêt, ceux qui font voler les pigeons et les marchands [de produits] de la septième année.
מתני׳ ואלו הן הפסולין המשחק בקובי' והמלוה בריבית ומפריחי יונים וסוחרי שביעית
Rabbi Chimon a dit : Au début, on les appelait « ramasseurs [des produits] de la septième année » ; quand les oppresseurs se sont multipliés, on s’est remis à les appeler « marchands [des produits] de la septième année ».
אמר רבי שמעון בתחילה היו קורין אותן אוספי שביעית משרבו האנסין חזרו לקרותן סוחרי שביעית
Rabbi Yehouda a dit : Quand [sont-ils inaptes] ? Lorsqu’ils n’ont pas d’autre métier que celui-là ; mais s’ils ont un métier autre que celui-là, ils sont aptes.
א"ר יהודה אימתי בזמן שאין להן אומנות אלא הוא אבל יש להן אומנות שלא הוא כשרין:
GUEMARA: Celui qui joue aux dés, qu’a-t-il fait [de mal] ? Rami bar ’Hama a dit : Parce que c’est un engagement conditionnel (asmakhta), et un engagement conditionnel n’opère pas d’acquisition.
גמ׳ משחק בקוביא מאי קא עביד אמר רמי בר חמא משום דהוה אסמכתא ואסמכתא לא קניא
Rav Chéchet a dit : Tout ce qui est de ce genre n’est pas un engagement conditionnel ; c’est plutôt parce qu’ils ne s’occupent pas du bien-être du monde.
רב ששת אמר כל כי האי גוונא לאו אסמכתא היא אלא לפי שאין עסוקין ביישובו של עולם
Qu’est-ce qui les distingue ? Ce qui les distingue, c’est [le cas de] celui qui a appris un autre métier.
מאי בינייהו איכא בינייהו דגמר אומנותא אחריתי
Et nous avons appris : Rabbi Yehouda a dit : Quand [sont-ils inaptes] ? Lorsqu’ils n’ont pas d’autre métier que celui-là ; mais s’ils ont un métier autre que celui-là, ils sont aptes. Il en ressort que la raison de la Michna est le bien-être du monde. C’est une difficulté pour Rami bar ’Hama !
(ותנן) א"ר יהודה אימתי בזמן שאין להן אומנות אלא הוא אבל יש להן אומנות שלא הוא (הרי זה) כשרים אלמא טעמא דמתניתין משום יישובו של עולם הוא קשיא לרמי בר חמא
Et si tu dis que les Sages sont en désaccord avec Rabbi Yehouda, Rabbi Yehochoua ben Lévi n’a-t-il pas dit : Partout où Rabbi Yehouda a dit
וכי תימא פליגי רבנן עליה דר' יהודה והא"ר יהושע בן לוי כל מקום שא"ר יהודה
Original : Sanhedrin 24b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.