« Quand ? » et « En quoi ? », ce n’est que pour expliquer les paroles des Sages ?
אימתי ובמה אינו אלא לפרש דברי חכמים
Sanhédrin 25a סנהדרין
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yo’hanan a dit : « Quand ? » est pour expliquer, et « En quoi ? » est pour contester. Et selon tout le monde, « Quand ? » est pour expliquer.
רבי יוחנן אמר אימתי לפרש ובמה לחלוק ודכולי עלמא אימתי לפרש הוא
Tu opposes un homme à un autre homme ? L’un pense qu’ils sont en désaccord, et l’autre pense qu’ils ne sont pas en désaccord.
גברא אגברא קא רמית מר סבר פליגי ומר סבר לא פליגי
Et ne seraient-ils pas en désaccord ? N’a-t-il pas été enseigné : Qu’il ait un métier autre que celui-là ou qu’il n’ait pas d’autre métier que celui-là, il est inapte ?
ולא פליגי והתניא בין שיש לו אומנות שלא הוא בין שאין לו אומנות אלא הוא הרי זה פסול
Cela est [l’opinion de] Rabbi Yehouda au nom de Rabbi Tarfon, car il a été enseigné : Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Tarfon : Aucun d’eux n’est jamais nazir, car le naziréat n’a été donné que [sous forme d’un engagement] explicite.
ההיא רבי יהודה משום רבי טרפון היא דתניא רבי יהודה אומר משום רבי טרפון לעולם אין אחד מהן נזיר לפי שלא נתנה נזירות אלא להפלאה:
Celui qui prête à intérêt. Rava a dit : Celui qui emprunte à intérêt est inapte au témoignage. Mais n’avons-nous pas appris : « celui qui prête à intérêt » ? [Cela signifie :] un prêt qui comporte un intérêt.
מלוה ברבית: אמר רבא לוה ברבית פסול לעדות והאנן תנן מלוה ברבית מלוה הבאה ברבית
Contre Bar Binitos, deux témoins ont témoigné. L’un a dit : Devant moi, il a prêté à intérêt ; et l’autre a dit : À moi, il a prêté à intérêt. Rava a déclaré Bar Binitos inapte.
בר ביניתוס אסהידו ביה תרי סהדי חד אמר קמי דידי אוזיף בריביתא וחד אמר לדידי אוזפי בריביתא פסליה רבא לבר ביניתוס
Mais n’est-ce pas Rava qui a dit : Celui qui emprunte à intérêt est inapte au témoignage ? Il est donc un méchant, et la Torah a dit : « Ne fais pas cause commune avec le méchant pour être témoin » (Ex 23, 1) !
והא רבא הוא דאמר לוה ברבית פסול לעדות והוה ליה רשע והתורה אמרה אל תשת רשע עד
Rava suit son raisonnement, car Rava a dit : Un homme est son propre parent, et un homme ne peut se déclarer lui-même méchant.
רבא לטעמיה דאמר רבא אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע
Un certain boucher, dont on découvrit qu’une [viande] terefa était sortie de ses mains, Rav Na’hman le déclara inapte et le destitua. Il alla laisser pousser ses cheveux et ses ongles. Rav Na’hman pensa le réhabiliter.
ההוא טבחא דאישתכח דנפקא טריפתא מתותי ידיה פסליה רב נחמן ועבריה אזל רבי מזיה וטופריה סבר רב נחמן לאכשוריה
Rava lui dit : Peut-être use-t-il de ruse ?
א"ל רבא דילמא איערומי קא מערים
Quel est donc son remède ? Comme [l’enseignement] de Rav Idi bar Avin, car Rav Idi bar Avin a dit : Celui qui est suspect au sujet des terefot n’a pas de remède, jusqu’à ce qu’il aille dans un lieu où on ne le connaît pas et qu’il rende un objet perdu de grande valeur, ou qu’il écarte de lui-même une [viande] terefa de grande valeur qui lui appartient.
אלא מאי תקנתיה כדרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין החשוד על הטריפות אין לו תקנה עד שילך למקום שאין מכירין אותו ויחזיר אבידה בדבר חשוב או שיוציא טריפה מתחת ידו בדבר חשוב משלו:
Et ceux qui font voler les pigeons. Que signifie « ceux qui font voler les pigeons » ? Ici, on l’a traduit : « Si ton pigeon devance mon pigeon ». Rabbi ’Hama bar Ochaya a dit : [C’est] un appât (ara).
ומפריחי יונים: מאי מפריחי יונים הכא תרגומה אי תקדמיה יונך ליון רבי חמא בר אושעיא אמר ארא
Celui qui dit « Si ton pigeon devance mon pigeon », pourquoi n’a-t-il pas dit « un appât » ?
מאן דאמר אי תקדמיה יונך ליון מ"ט לא אמר ארא
Il te dira : [Le cas de] l’appât n’est [interdit] qu’en raison des voies de la paix.
אמר לך ארא מפני דרכי שלום בעלמא
Et celui qui dit « un appât », pourquoi n’a-t-il pas dit « Si ton pigeon devance mon pigeon » ? Il te dira : C’est la même chose que le jeu de dés.
ומאן דאמר ארא מאי טעמא לא אמר אי תקדמיה יונך ליון אמר לך היינו משחק בקוביא
Et l’autre ?
ואידך
Elle a enseigné [le cas de] celui qui fait dépendre [l’issue] de son propre jugement, et elle a enseigné celui qui la fait dépendre de son pigeon.
תנא תולה בדעת עצמו ותנא תולה בדעת יונו
Et il fallait [enseigner les deux]. Car si elle avait enseigné [seulement] celui qui la fait dépendre de son propre jugement, [on aurait pu dire que] c’est là qu’il n’a pas résolu de transférer [son bien], car il dit :
וצריכא דאי תנא תולה בדעת עצמו התם הוא דלא גמר ומקני דאמר
Original : Sanhedrin 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.