« Cela n’a jamais eu lieu », il est établi comme menteur.
לא היו דברים מעולם הוחזק כפרן
Sanhédrin 29b סנהדרין
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Papa, fils de Rav A’ha bar Ada, a dit : Voici ce que nous disons au nom de Rava : Toutes les choses dites en passant, les gens ne s’en souviennent pas.
(אמר) רב פפא בריה דרב אחא בר אדא הכי אמרינן משמיה דרבא כל מילי דכדי לא דכירי אינשי
Un homme cacha des témoins dans son lit à rideaux contre son prochain. Il lui dit : « Tu as une mané à moi ? » Il répondit : « Oui. » Il dit : « Que ceux qui veillent et ceux qui dorment [ici] soient témoins contre toi. » Il répondit : « Non. » Rav Kahana a dit : Il lui a bien dit « non ».
ההוא דאכמין ליה עדים לחבריה בכילתיה אמר ליה מנה לי בידך אמר ליה הן אמר עירי ושכבי ליהוו עלך סהדי א"ל לא אמר רב כהנא הא אמר ליה לא
Un homme cacha des témoins dans un tombeau contre son prochain. Il lui dit : « Tu as une mané à moi ? » Il répondit : « Oui. » [Il dit :] « Que les vivants et les morts soient témoins contre toi. » Il répondit : « Non. » Rabbi Chimon a dit : Il lui a bien dit « non ».
ההוא דאכמין עדים בקיברא לחבריה א"ל מנה לי בידך אמר ליה הן חיי ומיתי ליהוו עלך סהדי אמר ליה לא א"ר שמעון הא א"ל לא
Ravina, et certains disent Rav Papa, a dit : Déduis de cela que ce qu’a dit Rav Yehouda au nom de Rav : « Il faut qu’il dise : Vous êtes mes témoins », [vaut] qu’il soit dit par l’emprunteur ou qu’il soit dit par le prêteur et que l’emprunteur se taise. La raison est que l’emprunteur a dit « non » ; mais s’il s’était tu, il en serait de même.
אמר רבינא ואיתימא רב פפא שמע מינה מהא הא דאמר רב יהודה אמר רב צריך שיאמר אתם עדיי לא שנא כי אמר לוה ולא שנא כי אמר מלוה ושתיק לוה טעמא דאמר לוה לא אבל אי שתיק הכי נמי
Un homme qu’on appelait « Kav de dettes » dit : Qui a des créances contre moi, sinon Untel et Untel ? Ils vinrent le citer en justice devant Rav Na’hman.
ההוא דהוה קרו ליה קב רשו אמר מאן מסיק בי אלא פלוני ופלוני אתו תבעוהו לדינא קמיה דרב נחמן
Rav Na’hman a dit : Un homme a l’habitude de ne pas se faire passer pour riche.
א"ר נחמן אדם עשוי שלא להשביע את עצמו
Un homme qu’on appelait « la souris couchée sur les dinars », quand il fut sur le point de mourir, dit : Untel et Untel ont des créances d’argent contre moi. Après sa mort, ils vinrent réclamer aux héritiers.
ההוא דהוו קרו ליה עכברא דשכיב אדינרי כי קא שכיב אמר פלניא ופלניא מסקו בי זוזי בתר דשכיב אתו תבעינהו ליורשין
Ils vinrent devant Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yossé. Il leur dit : Quand nous disons qu’un homme a l’habitude de ne pas se faire passer pour riche, cela vaut de son vivant, mais pas après la mort.
אתו לקמיה דר' ישמעאל ברבי יוסי אמר להו כי אמרי' אדם עשוי שלא להשביע את עצמו הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא
Ils payèrent la moitié. Ils les citèrent en justice pour l’autre moitié. Ils vinrent devant Rabbi ’Hiya. Il leur dit : De même qu’un homme a l’habitude de ne pas se faire passer pour riche, ainsi un homme a l’habitude de ne pas faire passer ses enfants pour riches. Ils lui dirent : Irons-nous récupérer [ce qui a été payé] ? Il leur dit : L’ancien a déjà statué.
פרעו פלגא תבעינהו לדינא לאידך פלגא אתו לקמיה דרבי חייא אמר להו כשם שאדם עשוי שלא להשביע את עצמו כך אדם עשוי שלא להשביע את בניו אמרו ליה ניזיל וניהדר אמר להו כבר הורה זקן
S’il a reconnu [une dette] devant deux [personnes] et qu’on a effectué de sa main un acte d’acquisition, on écrit [un acte] ; sinon, on n’écrit pas.
הודה בפני שנים וקנו מידו כותבין ואם לאו אין כותבין
Devant trois, sans qu’on ait effectué de sa main un acte d’acquisition : Rav Ami a dit qu’on écrit, et Rav Assi a dit qu’on n’écrit pas. Il y eut un cas, et Rav tint compte de [l’opinion] de Rav Assi.
בפני שלשה ולא קנו מידו רב (אמי) אמר כותבין ורב אסי אמר אין כותבין הוה עובדא וחש לה רב להא דרב אסי
Rav Ada bar Ahava a dit : Cet acte de reconnaissance, parfois on l’écrit et parfois on ne l’écrit pas. S’ils étaient réunis et assis [d’eux-mêmes], on ne l’écrit pas ; si c’est lui qui les a réunis, on l’écrit.
אמר רב אדא בר אהבה הא אודיתא זימנין כתבינן וזימנין לא כתבינן כניפי ויתבי לא כתבינן כנפינהו איהו כתבינן
Rava a dit : Même s’il les a réunis, on ne l’écrit pas, à moins qu’il ne leur dise : « Soyez mes juges. »
רבא אמר אפילו כנפינהו איהו לא כתבינן עד דאמר להו הוו עלי דייני
Mar bar Rav Achi a dit : Même s’il a dit « Soyez mes juges », on ne l’écrit pas, à moins qu’ils n’aient fixé un lieu, qu’ils l’aient fait chercher et convoqué au tribunal.
מר בר רב אשי אמר אפילו אמר הוו עלי דייני לא כתבינן עד דקבעי דוכתא ושלחי ומזמני ליה לבי דינא
S’il a reconnu [une dette portant] sur des biens meubles et qu’on a effectué de sa main un acte d’acquisition, on écrit ; sinon, on n’écrit pas. Sur des biens immeubles, sans qu’on ait effectué de sa main un acte d’acquisition, qu’en est-il ? Amémar a dit qu’on n’écrit pas ; Mar Zoutra a dit qu’on écrit. Et la halakha est qu’on écrit.
הודה במטלטלי וקנו מידו כותבין ואם לאו אין כותבין במקרקעי ולא קנו מידו מאי אמימר אמר אין כותבין מר זוטרא אמר כותבין והלכתא כותבין
Ravina se trouva à Damharia. Rav Dimi, fils de Rav Houna de Damharia, dit à Ravina : [Pour] des biens meubles qui existent encore tels quels, qu’en est-il ? Il lui dit : Ils sont comme des immeubles. Rav Achi a dit : Puisqu’ils nécessitent encore un recouvrement, non.
רבינא איקלע לדמהריא א"ל רב דימי בר רב הונא מדמהריא לרבינא מטלטלי ואיתנהו בעינייהו מאי אמר ליה כמקרקעי דמו רב אשי אמר כיון דמחסרי גוביינא לא
Un certain acte de reconnaissance dans lequel n’était pas écrit : « Il nous a dit : Écrivez, signez et donnez-le-lui ». Abayé et Rava dirent tous les deux : C’est [l’enseignement] de Rech Lakich.
ההיא אודיתא דלא הוה כתוב בה אמר לנא כתבו וחתמו והבו ליה אביי ורבא דאמרי תרוייהו היינו דריש לקיש
Car Rech Lakich a dit : Il y a une présomption que les témoins ne signent un acte que s’il a été fait par un adulte.
דאמר ריש לקיש חזקה אין העדים חותמין על השטר אא"כ נעשה גדול
Rav Papi, et certains disent Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, objecta : Y a-t-il une chose que nous ne savons pas et que les scribes du tribunal savent ?
מתקיף לה רב פפי ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע מי איכא מידי דאנן לא ידעינן וספרי דבי דינא ידעי
On interrogea les scribes d’Abayé, et ils le savaient ; les scribes de Rava, et ils le savaient.
שאילינהו לספרי דאביי וידעי לספרי דרבא וידעי
Un certain acte de reconnaissance dans lequel était écrit le procès-verbal des faits
ההיא אודיתא דהוה כתב ביה דוכרן פיתגמי
Original : Sanhedrin 29b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.