Sanhédrin 30a סנהדרין

Avec voyelles

Talmud de Babylone · Nezikin – Dommages · feuillet 30a · 33 segments

Structure du débat :Baraïta 1Question 4Objection 1 Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.

et toutes les formules du tribunal, mais où n’était pas écrit : « Nous étions trois en séance, et l’un est absent ».

וכל לישני דבי דינא ולא הוה כתב בה במותב תלתא הוינא וחד ליתוהי

Ravina pensait dire : C’est [l’enseignement] de Rech Lakich. Rav Natan bar Ami lui dit : Voici ce que nous disons au nom de Rava : Dans tout cas de ce genre, nous craignons un tribunal qui se trompe.

סבר רבינא למימר היינו דריש לקיש א"ל רב נתן בר אמי הכי אמרינן משמיה דרבא כל כי האי גוונא חיישינן לב"ד טועין

Rav Na’hman bar Its’hak a dit : Si l’on y a écrit « tribunal », il n’est plus besoin [d’autre chose].

אמר רב נחמן בר יצחק אי כתב בה בי דינא תו לא צריך

Mais peut-être est-ce un tribunal impudent ? Car Chmouel a dit : Deux qui ont jugé, leur jugement est valide, mais on les appelle un tribunal impudent. [Il s’agit d’un cas] où l’on y a écrit : « le tribunal de notre maître Achi ».

ודילמא בית דין חצוף הוא דאמר שמואל שנים שדנו דיניהן דין אלא שנקראו ב"ד חצוף דכתב ביה בי דינא דרבנא אשי

Et peut-être les Sages de l’école de Rav Achi pensent-ils comme Chmouel ? [Il s’agit d’un cas] où il y est écrit : « et notre maître Achi nous a dit ».

ודילמא רבנן דבי רב אשי כשמואל סבירא להו דכתיב בו (ואמרנא ליה לרבנא אשי) ואמר לן רבנא אשי

Nos maîtres ont enseigné : [Si] quelqu’un leur a dit : « J’ai vu votre père cacher de l’argent dans un coffre, une caisse ou une armoire, et il a dit : Il appartient à Untel » [ou] « Il est de la seconde dîme » — dans la maison, il n’a rien dit ; dans le champ, ses paroles sont valables.

ת"ר אמר להן אחד אני ראיתי אביכם שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן של מעשר שני הן בבית לא אמר כלום בשדה דבריו קיימין

La règle de la chose : chaque fois qu’il est en son pouvoir de le prendre, ses paroles sont valables ; s’il n’est pas en son pouvoir de le prendre, il n’a rien dit.

כללו של דבר כל שבידו ליטלן דבריו קיימין אין בידו ליטלן לא אמר כלום

[Si] eux-mêmes ont vu leur père cacher de l’argent dans un coffre, une caisse ou une armoire, et qu’il a dit : « Il appartient à Untel » [ou] « Il est de la seconde dîme » — s’il [a parlé] comme quelqu’un qui transmet [une instruction], ses paroles sont valables ; s’il [a parlé] comme quelqu’un qui use de ruse, il n’a rien dit.

הרי שראו את אביהן שהטמין מעות בשידה תיבה ומגדל ואמר של פלוני הן של מעשר שני הן אם כמוסר דבריו קיימין אם כמערים לא אמר כלום

[Si] quelqu’un se tourmentait au sujet de l’argent que son père lui avait laissé, et que le maître du songe vint lui dire : « Il y a tant et tant, à tel endroit ; il est de la seconde dîme » — ce fut un cas réel, et l’on dit : Les paroles des songes n’ont aucune portée.

הרי שהיה מצטער על מעות שהניח לו אביו ובא בעל החלום ואמר לו כך וכך הן במקום פלוני הן של מעשר שני הן זה היה מעשה ואמרו דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין:

Si deux disent « non redevable », etc. Comment écrivent-ils [le jugement] ?

שנים אומרים זכאי כו': מיכתב היכי כתבי

Rabbi Yo’hanan a dit : « Non redevable ». Rech Lakich a dit : « Untel et Untel acquittent, et Untel condamne ». Rabbi Éléazar a dit : « D’après leurs paroles, Untel a été acquitté ».

ר' יוחנן אמר זכאי ריש לקיש אמר פלוני ופלוני מזכין (ופלוני ופלוני מחייבין) רבי (אליעזר) אמר מדבריהן נזדכה פלוני

Qu’est-ce qui les distingue ? Ce qui les distingue, c’est [la question de savoir si] lui doit payer sa part avec eux. Selon celui qui dit « non redevable », il paie ; selon celui qui dit « Untel et Untel acquittent, et Untel condamne », il ne paie pas.

מאי בינייהו איכא בינייהו לשלומי איהו מנתא בהדייהו דלמאן דאמר זכאי משלם ולמאן דאמר פלוני ופלוני מזכין ופלוני ופלוני מחייבין לא משלם

Et selon celui qui dit « non redevable », il paierait ? Qu’il leur dise : Si vous m’aviez écouté, vous non plus n’auriez pas payé !

ולמ"ד זכאי משלם לימא להו אי לדידי צייתיתון אתון נמי לא שלמיתון

Ce qui les distingue, c’est plutôt [la question de savoir si] eux doivent payer sa part. Selon celui qui dit « non redevable », ils paient ; selon celui qui dit « Untel et Untel acquittent, et Untel condamne », ils ne paient pas.

אלא איכא בינייהו לשלומי אינהו מנתא דידיה למ"ד זכאי משלמי למ"ד פלוני ופלוני מזכין ופלוני ופלוני מחייבין לא משלמי

Et selon celui qui dit « non redevable », ils paieraient ? Qu’ils lui disent : Si tu n’avais pas été avec nous, le jugement n’aurait abouti à rien !

ולמאן דאמר זכאי משלמי ולימרו ליה אי לאו את בהדן לא הוה סליק דינא מידי

Ce qui les distingue, c’est plutôt [l’interdit] « Ne va pas colportant parmi ton peuple » (Lv 19, 16). Rabbi Yo’hanan a dit « non redevable », à cause de « Ne va pas colportant ».

אלא איכא בינייהו משום (ויקרא יט, טז) לא תלך רכיל בעמך רבי יוחנן אמר זכאי משום לא תלך רכיל

Rech Lakich a dit « Untel et Untel acquittent, et Untel condamne », parce que [sinon] cela paraîtrait mensonger.

ריש לקיש אמר פלוני ופלוני מזכין ופלוני פלוני מחייבין משום דמיחזי כשיקרא

Et Rabbi Éléazar tient compte de [la raison de] l’un et de [la raison de] l’autre ; c’est pourquoi on écrit ainsi : « D’après leurs paroles, Untel a été acquitté ».

ור' אלעזר אית ליה דמר ואית ליה דמר הלכך כתבי הכי מדבריהם נזדכה פלוני:

Quand ils avaient terminé l’affaire, on les faisait entrer, etc. Qui ? Si l’on dit les plaideurs, ils se trouvent [déjà] là ! Ce sont plutôt les témoins.

גמרו את הדבר היו מכניסין כו': למאן אילימא לבעלי דינין התם קיימי אלא לעדים

Selon qui ? Pas selon Rabbi Natan, car il a été enseigné : Leur témoignage ne se joint jamais, à moins qu’ils n’aient vu tous les deux ensemble. Rabbi Yehochoua ben Kor’ha dit : Même l’un après l’autre.

כמאן דלא כרבי נתן דתניא לעולם אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהן כאחד רבי יהושע בן קרחה אומר אפילו בזה אחר זה

Et leur témoignage n’est pas établi au tribunal tant qu’ils n’ont pas témoigné tous les deux ensemble. Rabbi Natan dit : On entend les paroles de l’un aujourd’hui, et quand son compagnon viendra demain, on entendra ses paroles.

ואין עדותן מתקיימת בבית דין עד שיעידו שניהן כאחד רבי נתן אומר שומעין דבריו של זה היום וכשיבא חבירו למחר שומעין את דבריו

Non, il s’agit en réalité des plaideurs, et c’est [l’opinion de] Rabbi Ne’hemya, car il a été enseigné : Rabbi Ne’hemya dit : Telle était la coutume des esprits délicats de Jérusalem : on faisait entrer les plaideurs et on entendait leurs paroles ; on faisait entrer les témoins et on entendait leurs paroles ; on les faisait sortir et on délibérait sur l’affaire. [Quand ils avaient terminé l’affaire, on les faisait entrer, etc.]

לא לעולם לבעלי דינין ורבי נחמיה היא דתניא רבי נחמיה אומר כך היה מנהגן של נקיי הדעת שבירושלים מכניסין לבעלי דינין ושומעין דבריהן ומכניסין את העדים ושומעין דבריהם ומוציאין אותן לחוץ ונושאין ונותנין בדבר (גמרו את הדבר מכניסין אותן כו')

Mais n’a-t-il pas été enseigné : « Quand ils avaient terminé l’affaire, on faisait entrer les témoins » ? Celle-là n’est pas selon Rabbi Natan.

והתניא גמרו את הדבר מכניסין את העדים ההיא דלא כרבי נתן

[Revenons au] texte même : Leur témoignage ne se joint jamais, à moins qu’ils n’aient vu tous les deux ensemble. Rabbi Yehochoua ben Kor’ha dit : Même l’un après l’autre. Sur quoi sont-ils en désaccord ? Si tu veux, dis [qu’ils sont en désaccord sur] un verset ; et si tu veux, dis [sur] un raisonnement.

גופא לעולם אין עדותן מצטרפת עד שיראו שניהם כאחד רבי יהושע בן קרחה אומר אפילו בזה אחר זה במאי קמיפלגי איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא

Si tu veux, dis un raisonnement : [l’un pense que] sur la mané au sujet de laquelle celui-ci témoigne, celui-là ne témoigne pas, et sur la mané au sujet de laquelle celui-là témoigne, celui-ci ne témoigne pas ; et l’autre [pense que] tous deux témoignent simplement au sujet d’une mané.

איבעית אימא סברא אמנה דקא מסהיד האי לא קא מסהיד האי ומנה דקא מסהיד האי לא קמסהיד האי ואידך אמנה בעלמא תרוייהו קמסהדי

Et si tu veux, dis un verset, car il est écrit : « Et il est témoin, soit qu’il ait vu, soit qu’il ait su » (Lv 5, 1).

ואיבעית אימא קרא דכתיב (ויקרא ה, א) והוא עד או ראה או ידע

Et il a été enseigné : D’après ce qui est dit : « Un témoin ne se lèvera pas » (Dt 19, 15), ne sais-je pas qu’il s’agit d’un seul ? Pourquoi le verset dit-il « un seul » ?

ותניא ממשמע שנאמר (דברים יט, טו) לא יקום עד איני יודע שהוא אחד מה תלמוד לומר אחד

Cela établit un principe : partout où il est dit « témoin », il s’agit de deux, à moins que le verset ne te précise « un seul ».

זה בנה אב כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרט לך הכתוב אחד

Et le Miséricordieux l’a exprimé au singulier pour dire : [il n’y a pas de témoignage] tant que tous les deux n’ont pas vu comme un seul. Et l’autre ? « Et il est témoin, soit qu’il ait vu, soit qu’il ait su », de quelque façon que ce soit.

ואפקיה רחמנא בלשון חד למימר עד דחזו תרווייהו כחד ואידך והוא עד או ראה או ידע מ"מ:

ואין עדותן מתקיימת בב"ד עד שיעידו שניהן כאחד ר' נתן אומר שומעין דבריו של זה היום וכשיבא חבירו למחר שומעין דבריו במאי קמיפלגי איבעית אימא סברא איבעית אימא קרא

Si tu veux, dis un raisonnement : l’un pense qu’un seul témoin, lorsqu’il vient, vient pour [imposer] un serment ; il ne vient pas pour [faire payer] de l’argent.

אב"א סברא מר סבר עד אחד כי אתי לשבועה אתי לממונא לא אתי

Et l’autre ? Est-ce que, lorsqu’ils viennent ensemble, ils témoignent d’une seule bouche ? On les joint plutôt [l’un à l’autre] ; ici aussi, joignons-les !

ואידך אטו כי אתו בהדי הדדי בחד פומא קא מסהדי אלא מצרפינן להו הכא נמי ליצרפינהו

Et si tu veux, dis un verset : « S’il ne le déclare pas, il portera sa faute » (Lv 5, 1).

ואיבעית אימא קרא (ויקרא ה, א) אם לא יגיד ונשא עונו

Original : Sanhedrin 30a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.

Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.