étaient des parents qui avaient cessé de l’être. Ils vinrent devant lui pour un procès. Il leur dit : Je suis inapte à vous juger.
קרובים ונתרחקו הוו אתו לקמיה לדינא אמר להו פסילנא לכו לדינא
Sanhédrin 29a סנהדרין
Structure du débat :Michna 1Question 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils lui dirent : Quelle est ton opinion ? [Tu penses] comme Rabbi Yehouda ? Nous apporterons une lettre d’Occident [disant] que la halakha n’est pas selon Rabbi Yehouda.
אמרו ליה מאי דעתיך כר' יהודה אנן מייתינן איגרתא ממערבא דאין הלכה כרבי יהודה
Il leur dit : Suis-je donc collé à vous avec une écuelle de poix ? Je ne dis pas que je suis inapte à vous juger pour une autre raison que celle-ci : vous n’obéissez pas au jugement.
אמר להו אטו בקבא דקירא אידבקנא בכו דלא קאמינא פסילנא לכו לדינא אלא משום דלא צייתיתו דינא:
L’ami, c’est son garçon d’honneur, etc.
אוהב זה שושבינו וכו':
Et combien [de temps] ? Rabbi Abba a dit au nom de Rabbi Yirmeya, au nom de Rav : Pendant les sept jours du festin. Et les Sages disent au nom de Rava : Même à partir du premier jour.
וכמה אמר ר' אבא אמר רבי ירמיה אמר רב כל שבעת ימי המשתה ורבנן משמיה דרבא אמרי אפילו מיום ראשון ואילך:
L’ennemi, c’est quiconque ne lui a pas parlé, etc. Nos maîtres ont enseigné : « Et lui n’était pas son ennemi » (Nb 35, 23) : qu’il témoigne contre lui ; « et il ne cherchait pas son mal » (Nb 35, 23) : qu’il le juge.
השונא כל שלא דבר כו': ת"ר (במדבר לה, כג) והוא לא אויב לו יעידנו (במדבר לה, כג) ולא מבקש רעתו ידיננו
Nous avons trouvé l’ennemi ; l’ami, d’où le tenons-nous ?
אשכחן שונא אוהב מנלן
Lis-le ainsi : « Et lui n’était pas son ennemi » et pas son ami, qu’il témoigne contre lui ; « et il ne cherchait pas son mal » ni son bien, qu’il le juge.
קרי ביה הכי והוא לא אויב לו ולא אוהב לו יעידנו ולא מבקש רעתו ולא טובתו ידיננו
Est-il écrit « ami » ? C’est plutôt un raisonnement : l’ennemi, pour quelle raison [est-il inapte] ? Parce que ses sentiments sont éloignés ; l’ami aussi, ses sentiments sont proches.
מידי אוהב כתיב אלא סברא הוא אויב מאי טעמא משום דמרחקא דעתיה אוהב נמי מקרבא דעתיה
Et les Sages, ce « n’était pas son ennemi » et « ne cherchait pas son mal », qu’en déduisent-ils ?
ורבנן האי לא אויב לו ולא מבקש רעתו מאי דרשי ביה
L’un pour le juge.
חד לדיין
L’autre, comme il a été enseigné : Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, a dit : « Et lui n’était pas son ennemi et ne cherchait pas son mal » : de là [on apprend que] deux érudits qui se haïssent l’un l’autre ne siègent pas ensemble en jugement.
אידך כדתניא אמר רבי יוסי ברבי יהודה והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו מכאן לשני תלמידי חכמים ששונאין זה את זה שאין יושבין בדין כאחד:
MICHNA: Comment examine-t-on les témoins ? On les faisait entrer dans une chambre, on les intimidait, on faisait sortir tout le monde et on gardait le plus important d’entre eux.
מתני׳ כיצד בודקים את העדים היו מכניסין אותן לחדר ומאיימין עליהן ומוציאין את כל האדם לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן
On lui dit : Dis comment tu sais que celui-ci est débiteur de celui-là. S’il dit : « Il m’a dit : Je lui dois », [ou] « Untel m’a dit qu’il lui doit », il n’a rien dit, jusqu’à ce qu’il dise : « En notre présence, il lui a reconnu qu’il lui devait deux cents zouz. »
ואומרים לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז
Ensuite, on fait entrer le second et on l’examine. Si l’on trouve que leurs paroles concordent, on délibère sur l’affaire.
ואחר כך מכניסין את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהן מכוונין נושאין ונותנין בדבר
Si deux disent « non redevable » et un dit « redevable », il n’est pas redevable. Si deux disent « redevable » et un dit « non redevable », il est redevable. Si un dit « redevable » et un dit « non redevable », et même si deux acquittent ou deux condamnent et qu’un dit « je ne sais pas », on ajoute des juges.
שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב זכאי שנים אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב אחד אומר חייב ואחד אומר זכאי אפילו שנים מזכין או שנים מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין
Quand ils avaient terminé l’affaire, on les faisait entrer. Le plus important des juges dit : « Untel, tu n’es pas redevable ; Untel, tu es redevable. »
גמרו את הדבר היו מכניסין אותן הגדול שבדיינין אומר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב
Et d’où [sait-on] qu’en sortant, [un juge] ne dira pas : « Moi j’acquittais et mes collègues condamnaient, mais que puis-je faire, puisque mes collègues étaient plus nombreux que moi » ? C’est à ce sujet qu’il est dit : « Ne va pas colportant parmi ton peuple » (Lv 19, 16), et il est dit : « Celui qui va colportant révèle le secret » (Pr 11, 13).
ומניין לכשיצא לא יאמר אני מזכה וחביריי מחייבים אבל מה אעשה שחביריי רבו עלי על זה נאמר ((ויקרא יט, טז) לא תלך רכיל בעמך ואומר) (משלי יא, יג) הולך רכיל מגלה סוד:
GUEMARA: Comment leur parlons-nous ? Rav Yehouda a dit : Voici ce que nous leur disons : « Des nuages et du vent, mais pas de pluie : tel est l’homme qui se vante d’un faux présent » (Pr 25, 14).
גמ׳ היכי אמרי' להו אמר רב יהודה הכי אמרינן להו (משלי כה, יד) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר
Rava a dit : Ils peuvent dire : Pendant sept années il y a eu famine, et [pourtant] elle n’a pas passé la porte de l’artisan.
אמר (ליה) רבא יכלי למימר שב שני הוה כפנא ואבבא אומנא לא חליף
Rava a plutôt dit : Nous leur disons : « Une massue, une épée et une flèche aiguë : tel est l’homme qui porte un faux témoignage contre son prochain » (Pr 25, 18).
אלא אמר רבא אמרינן להו (משלי כה, יח) מפץ וחרב וחץ שנון איש עונה ברעהו עד שקר
Rav Achi a dit : Ils peuvent dire : Pendant sept années il y a eu une épidémie, et [pourtant] personne ne meurt avant son heure.
אמר (ליה) רב אשי יכלי למימר שב שני הוה מותנא ואיניש בלא שניה לא שכיב
Rav Achi a plutôt dit : Natan bar Mar Zoutra m’a dit : Nous leur disons : Les faux témoins sont méprisables même aux yeux de ceux qui les engagent, car il est écrit : « Placez deux hommes vauriens en face de lui, et qu’ils témoignent contre lui en disant : Tu as béni Dieu et le roi » (1 R 21, 10).
אלא אמר רב אשי אמר לי נתן בר מר זוטרא אמרינן להו סהדי שקרי אאוגרייהו זילי דכתיב (מלכים א כא, י) והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעידוהו לאמר ברכת אלהים ומלך:
S’il dit : « Il m’a dit », etc., jusqu’à ce qu’ils disent : « En notre présence, il lui a reconnu qu’il lui devait deux cents zouz. »
אם אמר הוא אמר לי כו' עד שיאמרו בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז:
Cela soutient Rav Yehouda, car Rav Yehouda a dit au nom de Rav : Il faut qu’il dise : « Vous êtes mes témoins. »
מסייע ליה לרב יהודה דאמר רב יהודה אמר רב צריך שיאמר אתם עדיי
Il a aussi été dit : Rabbi ’Hiya bar Abba a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : [S’il lui a dit : « Tu as une mané à moi », et qu’il a répondu : « Oui » ; le lendemain il lui a dit : « Donne-la-moi », et il a répondu :] « Je me moquais de toi », il est exempt.
איתמר נמי א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן (מנה לי בידך אמר לו הן למחר אמר לו תנהו לי אמר) משטה אני בך פטור
Il a aussi été enseigné ainsi : [S’il lui a dit :] « Tu as une mané à moi », et qu’il a répondu : « Oui » ; le lendemain il lui a dit : « Donne-la-moi », et il lui a répondu : « Je me moquais de toi », il est exempt.
תניא נמי הכי מנה לי בידך אמר לו הן למחר אמר לו תנהו לי אמר לו משטה אני בך פטור
Et non seulement cela, mais même s’il a caché des témoins derrière une clôture et lui a dit : « Tu as une mané à moi », et qu’il a répondu : « Oui » ; « Veux-tu le reconnaître devant Untel et Untel ? », et qu’il a répondu : « Je crains que tu ne me contraignes à un procès » ; le lendemain il lui a dit : « Donne-la-moi », et il lui a répondu : « Je me moquais de toi », il est exempt.
ולא עוד אלא אפילו הכמין לו עדים אחורי גדר ואמר לו מנה לי בידך אמר לו הן רצונך שתודה בפני פלוני ופלוני אמר לו מתיירא אני שמא תכפיני לדין למחר אמר לו תניהו לי אמר לו משטה אני בך פטור
Et on n’avance pas d’arguments en faveur de l’incitateur [à l’idolâtrie].
ואין טוענין למסית
Qui a parlé de l’incitateur ? Il manque quelque chose, et voici ce qu’elle enseigne : S’il n’a pas avancé d’argument, on n’en avance pas pour lui ; mais dans les procès capitaux, bien qu’il n’ait pas avancé d’argument, on en avance pour lui ; et on n’avance pas d’arguments en faveur de l’incitateur.
מסית מאן דכר שמיה חסורי מיחסרא והכי קתני אם לא טען אין טוענין לו ובדיני נפשות אע"ג דלא טען טוענין לו ואין טוענין למסית
En quoi l’incitateur est-il différent ? Rabbi ’Hama bar ’Hanina a dit : J’ai entendu de la leçon de Rabbi ’Hiya bar Abba : L’incitateur est différent, car le Miséricordieux a dit : « Tu n’auras pas pitié et tu ne le couvriras pas » (Dt 13, 9).
מאי שנא מסית אמר ר' חמא בר חנינא מפירקיה דרבי חייא בר אבא שמיע לי שאני מסית דרחמנא אמר (דברים יג, ט) לא תחמול ולא תכסה עליו
Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonatan : D’où [sait-on] qu’on n’avance pas d’arguments en faveur de l’incitateur ? Du serpent originel. Car Rabbi Simlaï a dit : Le serpent avait de nombreux arguments à avancer et il ne les a pas avancés. Et pourquoi le Saint, béni soit-Il, ne les a-t-Il pas avancés pour lui ? Parce que lui-même ne les avait pas avancés.
אמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן מניין שאין טוענין למסית מנחש הקדמוני דא"ר שמלאי הרבה טענות היה לו לנחש לטעון ולא טען ומפני מה לא טען לו הקב"ה לפי שלא טען הוא
Qu’aurait-il pu dire ? « Les paroles du maître et les paroles du disciple, lesquelles écoute-t-on ? On écoute les paroles du maître. »
מאי הוה ליה למימר דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעין דברי הרב שומעין
Ézéchias a dit : D’où [sait-on] que quiconque ajoute retranche ? Ainsi qu’il est dit : « Dieu a dit : Vous n’en mangerez pas et vous n’y toucherez pas » (Gn 3, 3).
אמר חזקיה מניין שכל המוסיף גורע שנאמר (בראשית ג, ג) אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו
Rav Mecharchia a dit : D’ici : « Deux coudées et demie sa longueur » (Ex 25, 10).
רב משרשיא אמר מהכא (שמות כה, י) אמתים וחצי ארכו
Rav Achi a dit : « Onze (achtei ’esré) tentures » (Ex 26, 7).
רב אשי אמר (שמות כו, ז) עשתי עשרה יריעות
Abayé a dit : On n’a enseigné cela que lorsqu’il dit « Je me moquais de toi » ; mais s’il dit :
אמר אביי לא שנו אלא דאמר משטה אני בך אבל אמר
Original : Sanhedrin 29a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.