Et Chmouel dit : moi, je parle même selon Rabbi Yochiya ; du fait qu’un verset a été nécessaire pour l’inclure, on en déduit qu’elle n’est pas du tout son épouse.
ושמואל אמר אנא דאמרי אפילו לרבי יאשיה מדאיצטריך קרא לרבוייה מכלל דלאו אשתו היא כלל
Sota 25a סוטה
Structure du débat :Question 3Preuve 5
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Ils ont demandé : une femme qui transgresse la loi [religieuse] a-t-elle besoin d’un avertissement pour lui faire perdre sa ketouba, ou n’en a-t-elle pas besoin ? Disons-nous : puisqu’elle transgresse la loi, elle n’a pas besoin d’avertissement ? Ou bien faut-il un avertissement, afin que, si elle revient [de sa conduite], elle puisse revenir ?
איבעיא להו עוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה או אינה צריכה מי אמרינן כיון דעוברת על דת היא לא בעיא התראה או דלמא תיבעי התראה דאי הדרה בה תיהדר בה
Viens et entends : la fiancée et la femme en attente du lévirat ne boivent pas et ne perçoivent pas leur ketouba. C’est boire qu’elle ne boit pas, mais on la met bien en garde. Dans quel but ? N’est-ce pas pour lui faire perdre sa ketouba ?
ת"ש ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה מישתא הוא דלא שתיא הא קנויי מקני לה למאי לאו להפסידה כתובתה
Abayé a dit : non, pour la lui interdire. Rav Papa a dit : pour la faire boire lorsqu’elle sera mariée, comme il a été enseigné : on ne met pas en garde une fiancée pour la faire boire alors qu’elle est fiancée, mais on met en garde une fiancée pour la faire boire lorsqu’elle sera mariée.
אמר אביי לא לאוסרה עליו רב פפא אמר להשקותה כשהיא נשואה כדתניא אין מקנין לארוסה להשקותה כשהיא ארוסה אבל מקנין לארוסה להשקותה כשהיא נשואה
Rava a dit : viens et entends : une veuve [mariée] à un grand prêtre, une divorcée ou une femme ayant reçu la ‘halitsa [mariée] à un simple cohen, une mamzeret ou une netina [mariée] à un Israélite, une fille d’Israël [mariée] à un mamzer ou à un natin, ne boivent pas et ne perçoivent pas leur ketouba.
אמר רבא ת"ש אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין לא שותות ולא נוטלות כתובה
C’est boire qu’elles ne boivent pas, mais on les met bien en garde. Dans quel but ? Si c’est pour les lui interdire, elles lui sont déjà interdites ! N’est-ce donc pas pour leur faire perdre leur ketouba ?
מישתא הוא דלא שתיא הא קנויי מקני להו ולמאי אי לאוסרן עליו הא אסירן וקיימן אלא לאו להפסידן כתובתן
Rav Yehouda de Diskarta a dit : non, pour l’interdire à l’amant comme au mari, car nous avons appris : de même qu’elle est interdite au mari, de même elle est interdite à l’amant.
אמר רב יהודה מדיסקרתא לא לאוסרה לבועל כבעל דתנן כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל
Rabbi ’Hanina de Soura a dit : viens et entends : « Et voici celles pour qui le tribunal prononce la mise en garde : celle dont le mari est devenu sourd-muet, ou a perdu la raison, ou était détenu en prison. Ce n’est pas pour la faire boire qu’on l’a dit, mais pour la priver de sa ketouba. » On en déduit qu’il faut un avertissement. On en déduit.
א"ר חנינא מסורא ת"ש ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין ולא להשקותה אמרו אלא לפוסלה מכתובתה ש"מ בעי התראה ש"מ
Et pourquoi tous [les autres] ne l’ont-ils pas déduit de là ? Peut-être est-ce différent là-bas, car elle n’a aucune crainte du mari.
וכולהו מאי טעמא לא אמרי מהא דלמא שאני התם דלית לה אימתא דבעל כלל
Ils ont demandé : une femme qui transgresse la loi et dont le mari veut la garder, peut-il la garder ou ne peut-il pas la garder ? Disons-nous que le Miséricordieux a fait dépendre [la chose] de la susceptibilité du mari, et celui-ci n’en a cure ? Ou bien, puisqu’il est [en principe] susceptible, il est susceptible ?
איבעיא להו עוברת על דת ורצה בעל לקיימה מקיימה או אינו מקיימה מי אמרינן בקפידא דבעל תלא רחמנא והא לא קפיד או דלמא כיון דקפיד קפיד
Viens et entends : « Et voici celles pour qui le tribunal prononce la mise en garde : celle dont le mari est devenu sourd-muet, ou a perdu la raison, ou était détenu en prison. » Or si tu dis que, lorsque le mari veut la garder, il peut la garder, le tribunal ferait-il une chose qui ne convient peut-être pas au mari ? En règle générale, puisqu’elle transgresse la loi, cela lui convient [qu’on la mette en garde].
ת"ש ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין ואי אמרת רצה בעל לקיימה מקיימה עבדי ב"ד מידי דדלמא לא ניחא ליה לבעל סתמא דמילתא כיון דעוברת על דת היא מינח ניחא ליה
Ils ont demandé : un mari qui renonce à sa mise en garde, sa mise en garde est-elle annulée ou non ? Disons-nous que le Miséricordieux a fait dépendre [la chose] de la mise en garde du mari, et le mari y a renoncé ? Ou bien, puisqu’il l’a mise en garde au départ, il ne peut plus y renoncer ?
איבעיא להו בעל שמחל על קינויו קינויו מחול או אינו מחול מי אמרינן בקינוי דבעל תלא רחמנא ובעל הא מחיל ליה לקינויו או דלמא כיון דקני ליה מעיקרא לא מצי מחיל ליה
Viens et entends : « Et voici celles pour qui le tribunal prononce la mise en garde : celle dont le mari est devenu sourd-muet, ou a perdu la raison, ou était détenu en prison. » Or si tu dis qu’un mari qui renonce à sa mise en garde l’annule, ferions-nous une chose à laquelle le mari viendra renoncer ? En règle générale, l’homme se range à l’avis du tribunal.
ת"ש ואלו שב"ד מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין ואי אמרת בעל שמחל על קינויו קינויו מחול עבדינן מידי דאתי בעל מחיל ליה סתמא דמלתא אדם מסכים על דעת ב"ד
Viens et entends : « On lui adjoint deux disciples des Sages, de peur qu’il n’ait des rapports avec elle en chemin. » Or si tu dis qu’un mari qui renonce à sa mise en garde l’annule, qu’il renonce à sa mise en garde et ait des rapports !
ת"ש ומוסרין לו שני ת"ח שמא יבא עליה בדרך ואי אמרת בעל שמחל על קינויו קינויו מחול לחליה לקינויה ולבעול
Pourquoi des disciples des Sages ? Parce qu’ils sont instruits : s’il veut avoir des rapports, ils lui disent : « Renonce à ta mise en garde, puis aie des rapports avec elle. »
מ"ש תלמידי חכמים דגמירי דאי בעי למיבעל אמרי ליה אחליה לקינוייך ובעלה
Viens et entends, car Rabbi Yochiya a dit : Zeïra, l’un des hommes de Jérusalem, m’a rapporté trois choses : un mari qui renonce à sa mise en garde, sa mise en garde est annulée ; un ancien rebelle à qui le tribunal veut pardonner, on lui pardonne ; et un fils dévoyé et rebelle à qui son père et sa mère veulent pardonner, on lui pardonne.
ת"ש דאמר ר' יאשיה שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים בעל שמחל על קינויו קינויו מחול וזקן ממרא שרצו בית דין למחול לו מוחלין לו ובן סורר ומורה שרצו אביו ואמו למחול לו מוחלין לו
Et lorsque je suis venu auprès de mes collègues du Sud, ils m’ont donné raison pour deux d’entre elles, mais pour l’ancien rebelle ils ne m’ont pas donné raison, afin que les controverses ne se multiplient pas en Israël. On en déduit qu’un mari qui renonce à sa mise en garde, sa mise en garde est annulée. On en déduit.
וכשבאתי אצל חבירי שבדרום על שנים הודו לי ועל זקן ממרא לא הודו לי שלא ירבו מחלוקת בישראל ש"מ בעל שמחל על קינויו קינויו מחול ש"מ
Rav A’ha et Ravina sont en désaccord à ce sujet. L’un dit : avant l’isolement, elle est annulée ; après l’isolement, elle n’est pas annulée. Et l’autre dit : même après l’isolement, elle est annulée. Et il est logique [de suivre] celui qui dit qu’elle n’est pas annulée.
פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר קודם סתירה מחול לאחר סתירה אינו מחול וחד אמר לאחר סתירה נמי מחול ומסתברא כמאן דאמר אינו מחול
D’où [le sais-tu] ? De ce que les Rabbanan ont répondu à Rabbi Yossé. Car il a été enseigné : Rabbi Yossé dit : son mari est cru à son sujet, par un raisonnement a fortiori : si pour la nidda, [dont l’interdit] est puni de retranchement, son mari est cru à son sujet, à plus forte raison pour la sota, [dont l’interdit] relève d’une simple interdiction !
ממאי מדקא מהדרי רבנן לרבי יוסי דתניא רבי יוסי אומר בעלה נאמן עליה מקל וחומר ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עליה סוטה שהיא בלאו לא כל שכן
Ils lui ont dit : non ! Si tu le dis de la nidda, qui peut redevenir permise, le diras-tu de la sota, qui ne peut pas redevenir permise ?
אמרו לו לא אם אמרת בנדה שכן יש לה היתר תאמר בסוטה שאין לה היתר
Or si tu dis qu’après l’isolement [la mise en garde] est annulée, on trouve qu’elle peut redevenir permise, car s’il le veut, il renonce à sa mise en garde et a des rapports. On en déduit donc qu’après l’isolement elle n’est pas annulée. On en déduit.
ואי אמרת לאחר סתירה מחול לה משכחת לה דיש לה היתר דאי בעי מחיל ליה לקינויה ובעיל אלא ש"מ לאחר סתירה אינו מחול שמע מינה
« Si leurs maris sont morts avant qu’elles n’aient bu, Beit Chammaï, etc. » Sur quoi portent-ils leur désaccord ? Beit Chammaï pensent qu’un acte destiné à être recouvré est considéré comme recouvré,
מתו בעליהן עד שלא שתו ב"ש כו' במאי קמיפלגי בית שמאי סברי שטר העומד לגבות כגבוי דמי
Original : Sotah 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.