leur odeur est fétide, il la quitterait et sortirait.
דסרי ריחייהו שביק להו ונפיק
Soukka 13a סוכה
Structure du débat :Objection 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav ’Hanan bar Rava dit : Ces hizmé et ces higé, on s’en sert comme couverture. Abayé dit : Les hizmé, on s’en sert comme couverture ; les higé, on ne s’en sert pas comme couverture. Quelle en est la raison ? Puisque leurs feuilles tombent, il la quitterait et sortirait.
אמר רב חנן בר רבא הני היזמי והיגי מסככין בהו אביי אמר בהיזמי מסככינן בהיגי לא מסככינן מאי טעמא כיון דנתרי טרפייהו שביק לה ונפיק
Rav Guidel dit au nom de Rav : Ces rejets de palmier, on s’en sert comme couverture ; bien qu’ils soient liés, un lien fait par le Ciel n’est pas appelé lien ; et bien qu’il les lie de nouveau, un lien unique n’est pas appelé lien.
אמר רב גידל אמר רב האי אפקותא דדיקלא מסככין בהו אע"ג דאגידי אגד בידי שמים לא שמיה אגד אע"ג דהדר אגיד להו איגד בחד לא שמיה אגד
Rav ’Hisda dit au nom de Ravina bar Chila : Ces tiges de roseau en touffe, on s’en sert comme couverture ; bien qu’elles soient liées, un lien fait par le Ciel n’est pas appelé lien ; et bien qu’il les lie de nouveau, un lien unique n’est pas appelé lien.
אמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא הני דוקרי דקני מסככין בהו אע"ג דאגידי נינהו אגד בידי שמים לא שמיה אגד אע"ג דהדר אגיד להו איגד בחד לא שמיה אגד
Il a aussi été enseigné ainsi : Les roseaux et les doukranin, on s’en sert comme couverture. Les roseaux, c’est évident ! Dis : les roseaux de doukranin, on s’en sert comme couverture.
תניא נמי הכי קנים ודוקרנין מסככין בהן קנים פשיטא אימא קנים של דוקרנין מסככין בהן
Et Rav ’Hisda a dit au nom de Ravina bar Chila : Ces herbes amères des marais, on s’en acquitte de son obligation à Pessa’h.
ואמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא הני מרריתא דאגמא אדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח
On lui objecta : L’hysope, et non l’hysope grecque, ni l’hysope à fard, ni l’hysope du désert, ni l’hysope romaine, ni une hysope qui porte un nom qualifié.
מיתיביה אזוב ולא אזוב יון ולא אזוב כוחלי ולא אזוב מדברי ולא אזוב רומי ולא אזוב שיש לו שם לווי
Abayé dit : Tout ce dont le nom a changé avant le don de la Torah, et [dont] la Torah est venue se montrer exigeante, on sait qu’il porte un nom qualifié ; or le nom de celles-ci n’a absolument pas changé avant le don de la Torah.
אמר אביי כל שנשתנה שמו קודם מתן תורה ובאת' תורה והקפידה עליה בידוע שיש לו שם לווי והני לא נשתנה שמייהו קודם מתן תורה כלל
Rava dit : Celles-ci s’appellent simplement « herbes amères », et si on les appelle « herbes amères des marais », c’est parce qu’on les trouve dans les marais.
רבא אמר הני מרריתא סתמא שמייהו והאי דקרי להו מרריתא דאגמא משום דמשתכח באגמא
Rav ’Hisda dit : Un lien unique n’est pas appelé lien ; trois est appelé lien ; deux, c’est la controverse de Rabbi Yossé et des Rabbanan, car nous avons appris : La mitsva de l’hysope est de trois tiges, et sur elles trois rameaux ; Rabbi Yossé dit : La mitsva de l’hysope est de trois rameaux, ses restes de deux, et ses tronçons, d’une quantité quelconque.
אמר רב חסדא איגד בחד לא שמיה אגד שלש שמיה אגד שנים מחלוקת ר' יוסי ורבנן דתנן מצות אזוב שלשה קלחים ובהן שלשה גבעולין רבי יוסי אומר מצות אזוב שלשה גבעולין ושיריו שנים וגרדומיו כל שהוא
Nous avons d’abord pensé : puisque ses restes sont de deux, son début aussi est de deux, et s’il enseigne trois, c’est pour la mitsva ; et puisque, selon Rabbi Yossé, trois est pour la mitsva, selon les Rabbanan, trois est indispensable.
קא סלקא דעתין מדשיריו שנים תחילתו נמי שנים והאי דקתני שלשה למצוה ומדרבי יוסי שלשה למצוה לרבנן שלשה לעכב
Mais il a été enseigné : Rabbi Yossé dit : L’hysope dont le début est de deux et les restes d’un est invalide, et elle n’est valide que si son début est de trois et ses restes de deux. Inverse : selon Rabbi Yossé, trois est indispensable ; selon les Rabbanan, trois est pour la mitsva.
והתניא ר' יוסי אומר אזוב תחילתו שנים ושיריו אחד פסול ואינו כשר עד שיהא תחילתו שלשה ושיריו שנים איפוך לר' יוסי שלשה לעכב לרבנן שלשה למצוה
Mais il a été enseigné : L’hysope dont le début est de deux et les restes d’un est valide, et elle n’est invalide que si son début et ses restes sont d’un.
והתניא אזוב תחילתו שנים ושיריו אחד כשר ואינו פסול עד שיהא תחלתו ושיריו אחד
Ses restes d’un, invalide ? Tu as dit : ses restes d’un, valide !
שיריו אחד פסול הא אמרת שיריו אחד כשר
Original : Sukkah 13a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.