c’est une hochaana ! — Au début aussi, on appelait le myrte hochaana.
הושענא מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה
Soukka 31a סוכה
Structure du débat :Baraïta 2Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Nos maîtres ont enseigné : une soukka volée, ou [celui qui] met le sekhakh sur le domaine public, Rabbi Eliézer l’invalide et les Sages la valident.
ת"ר סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירין
Rav Na’hman dit : le désaccord porte sur celui qui a pris de force son prochain et l’a chassé de sa soukka. Et Rabbi Eliézer suit son opinion, lui qui dit qu’un homme ne s’acquitte pas de son obligation dans la soukka de son prochain : si la terre peut être volée, c’est une soukka volée ; et même si la terre ne peut être volée, c’est une soukka empruntée.
אמר רב נחמן מחלוקת בשתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו ורבי אליעזר לטעמיה דאמר אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו אי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי נמי קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה היא
Et les Sages suivent leur opinion, eux qui disent qu’un homme s’acquitte de son obligation dans la soukka de son prochain ; et la terre ne peut être volée, et c’est une soukka empruntée.
ורבנן לטעמייהו דאמרי אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו וקרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא
Mais s’il a volé des bois et en a fait le sekhakh, de l’avis de tous, [le propriétaire] n’a droit qu’au prix des bois.
אבל גזל עצים וסיכך בהן דברי הכל אין לו אלא דמי עצים
D’où [le sait-on] ?
ממאי
De ce qu’il l’enseigne de façon analogue au domaine public : de même que le domaine public est une terre qui n’est pas à lui, de même la soukka [volée] est une terre qui n’est pas à lui.
מדקתני דומיא דרשות הרבים מה רשות הרבים קרקע לאו דידיה הוא סוכה נמי לאו קרקע דידיה הוא
Une vieille femme vint devant Rav Na’hman. Elle lui dit : « L’exilarque et tous les Sages de la maison de l’exilarque sont assis dans une soukka volée ! » Elle cria, et Rav Na’hman ne fit pas attention à elle. Elle lui dit : « Une femme dont le père avait trois cent dix-huit esclaves crie devant vous, et vous ne faites pas attention à elle ? » Rav Na’hman leur dit : « C’est une criarde, et elle n’a droit qu’au prix des bois seulement. »
ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי צווחה ולא אשגח בה רב נחמן אמרה ליה איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה אמר להו רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד
Ravina dit : la poutre d’une soukka qui a été volée, les Sages lui ont fait une disposition [qu’on rende seulement son prix], en vertu de la disposition de la poutre [incorporée dans un bâtiment].
אמר רבינא האי כשורא דמטללתא דגזולה עבדי ליה רבנן תקנתא משום תקנת מריש
C’est évident ! En quoi diffère-t-elle des bois ? — On aurait pu penser : les bois sont courants, mais celle-ci n’est pas courante, je dirais que non ; il nous apprend [que si].
פשיטא מאי שנא מעצים מהו דתימא עצים שכיחי אבל האי לא שכיחא אימא לא קמ"ל
Cela [vaut] pendant les sept [jours] ; mais après les sept, elle revient telle quelle. Et s’il l’a fixée avec du mortier, même après les sept il lui donne [seulement] le prix.
הני מילי בגו שבעה אבל לבתר שבעה הדר בעיניה ואי חברו בטינא ואפילו לאחר שבעה נמי יהיב ליה דמי
On a enseigné : le desséché est invalide ; Rabbi Yehouda le valide. Rava dit : le désaccord porte sur le loulav : les Sages pensent que nous comparons le loulav à l’etrog : de même que l’etrog doit être splendide, de même le loulav doit être splendide ; et Rabbi Yehouda pense que nous ne comparons pas le loulav à l’etrog. Mais pour l’etrog, de l’avis de tous, il nous faut [un fruit] splendide.
תנא יבש פסול רבי יהודה מכשיר אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר ור' יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג אבל באתרוג דברי הכל הדר בעינן
Et pour le loulav, Rabbi Yehouda n’exige-t-il pas qu’il soit splendide ? Nous avons pourtant appris : « Rabbi Yehouda dit : qu’on le lie par le haut. » Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce qu’il exige qu’il soit splendide ?
ובלולב לא בעי ר' יהודה הדר והתנן רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה מ"ט לאו משום דבעי הדר
Non, [c’est] comme il en enseigne la raison : « Rabbi Yehouda dit au nom de Rabbi Tarfon : kapot temarim [branches de palmier] — kafout [lié] ; et s’il est écarté, qu’on le lie. »
לא כדקתני טעמא רבי יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות ואם היה פרוד יכפתנו
Et il n’exige pas qu’il soit splendide ? Nous avons pourtant appris : « On ne lie le loulav qu’avec sa propre espèce, selon les paroles de Rabbi Yehouda. » Quelle en est la raison ? N’est-ce pas parce qu’il exige qu’il soit splendide ?
ולא בעי הדר והתנן אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה מאי טעמא לאו משום דבעי הדר
Non, car Rava a dit : même avec de la fibre, et même avec la racine du palmier. [Mais] quelle est la raison de Rabbi Yehouda là-bas ? C’est qu’il pense que le loulav a besoin d’être lié, et si l’on apporte une autre espèce, cela fait cinq espèces.
לא דהא אמר רבא אפילו בסיב ואפילו בעיקרא דדיקלא [ואלא] מאי טעמא דרבי יהודה התם דקא סבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הוה להו חמשה מינין
Et pour l’etrog, Rabbi Yehouda exige-t-il qu’il soit splendide ? Il a pourtant été enseigné : « Les quatre espèces du loulav : de même qu’on ne les diminue pas, de même on n’y ajoute pas. Si l’on n’a pas trouvé d’etrog, qu’on n’apporte ni coing, ni grenade, ni autre chose. Les [espèces] flétries sont valides, les desséchées sont invalides. Rabbi Yehouda dit : même les desséchées.
ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר והתניא ארבעת מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר כמושין כשרין יבשין פסולין ר' יהודה אומר אף יבשין
Et Rabbi Yehouda dit : il arriva
וא"ר יהודה מעשה
Original : Sukkah 31a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.