Il a bien laissé de côté l’arche ! Pour l’arche, ce n’est pas un oubli : il enseigne les choses discrètes, il n’enseigne pas les choses publiques.
והא שייר תיבה אי משום תיבה לאו שיורא הוא מילי דצינעא קתני מילי דבפרהסיא לא קתני
Ta’anit 14a תענית
Structure du débat :Baraïta 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Achi a dit : On peut aussi le déduire avec précision de notre Michna, qui enseigne : « En quoi ceux-ci dépassent-ils les premiers ? Seulement en ce que lors de ceux-ci on sonne l’alarme et on ferme les boutiques. » Mais pour tout le reste, les uns et les autres sont égaux. Et si tu dis qu’ici aussi il a enseigné et laissé de côté, il est pourtant enseigné « en quoi ceux-ci » !
אמר רב אשי מתני' נמי דיקא דקתני מה אלו יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות אבל בכל דבריהן זה וזה שוין וכ"ת הכא נמי תנא ושייר והא מה אלו קתני
Et le penses-tu ? « En quoi ceux-ci » est-il exhaustif ? Il a bien laissé de côté l’arche ! Pour l’arche, ce n’est pas un oubli, parce qu’il la compte dans l’autre chapitre. Maintenant que tu en es arrivé là, les vingt-quatre non plus ne sont pas un oubli, puisqu’il les enseigne dans l’autre chapitre.
ותסברא מה אלו דווקא הוא והא שייר לה תיבה אי משום תיבה לאו שיורא הוא משום דקא חשיב לה באידך פרקא השתא דאתית להכי עשרים וארבעה נמי לאו שיורא הוא דקתני לה באידך פירקא
Qu’en est-il donc ? Rav Chmouel bar Sasarataï a dit, et Rav ’Hiya bar Achi a dit de même au nom de Rav : Entre « Rédempteur » et « Guérisseur ». Et Rav Achi a dit au nom de Rabbi Yannaï, fils de Rabbi Yichmaël : Dans « Qui entend la prière ». Et la halakha est : dans « Qui entend la prière ».
מאי הוי עלה אמר רב שמואל בר ססרטאי וכן אמר רב חייא בר אשי אמר רב בין גואל לרופא ורב אשי אמר משמיה דרבי ינאי בריה דרבי ישמעאל בשומע תפלה והלכתא בשומע תפלה:
Il est enseigné dans une [baraïta] : Les femmes enceintes et celles qui allaitent jeûnent lors des premiers et ne jeûnent pas lors des derniers. Et il est enseigné dans une autre : Elles jeûnent lors des derniers et ne jeûnent pas lors des premiers. Et il est enseigné dans une autre : Elles ne jeûnent ni lors des premiers ni lors des derniers.
תני חדא עוברות ומיניקות מתענות בראשונות ואין מתענות באחרונות ותניא אידך מתענות באחרונות ואין מתענות בראשונות ותניא אידך אין מתענות לא בראשונות ולא באחרונות
Rav Achi a dit : Tiens en main celle du milieu [lors des derniers seulement], et elles se concilient toutes.
אמר רב אשי נקוט אמצעייתא בידך דמיתרצון כולהו:
« En quoi ceux-ci dépassent-ils les premiers ? Seulement en ce que lors de ceux-ci on sonne l’alarme et on ferme les boutiques. » Avec quoi sonne-t-on l’alarme ? Rav Yehouda a dit : Avec les chofars. Et Rav Yehouda, fils de Rav Chmouel bar Chilat, a dit au nom de Rav : Avec « Réponds-nous ».
מה אלו יתירות על הראשונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות: במאי מתריעין רב יהודה אמר בשופרות ורב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר בעננו
On pensait d’abord que celui qui dit « avec Réponds-nous » ne dit pas « avec les chofars », et que celui qui dit « avec les chofars » ne dit pas « avec Réponds-nous ». Or il est enseigné : « On n’impose pas moins de sept jeûnes à la communauté, comportant dix-huit sonneries d’alarme, et un signe pour la chose : Jéricho. » Or à Jéricho, c’étaient des chofars ! C’est donc une réfutation de celui qui dit « avec Réponds-nous » !
קס"ד מאן דאמר בעננו לא אמר בשופרות ומאן דאמר בשופרות לא אמר בעננו והתניא אין פוחתין משבע תעניות על הצבור שבהן י"ח התרעות וסימן לדבר יריחו ויריחו שופרות הוה ותיובתא למאן דאמר בעננו
En fait, pour les chofars, tout le monde s’accorde qu’on appelle cela une sonnerie d’alarme ; ils divergent sur « Réponds-nous » : l’un pense qu’on appelle cela une sonnerie d’alarme, l’autre pense qu’on ne l’appelle pas une sonnerie d’alarme.
אלא בשופרות דכולי עלמא לא פליגי דקרי לה התרעה כי פליגי בעננו מר סבר קרי לה התרעה ומר סבר לא קרי לה התרעה
Selon celui qui dit « avec Réponds-nous », à plus forte raison avec les chofars ; selon celui qui dit « avec les chofars », mais pas avec « Réponds-nous ».
למ"ד בעננו כל שכן בשופרות ולמ"ד בשופרות אבל בעננו לא
Or il est enseigné : « Et pour toutes les autres sortes de calamités qui surviennent, comme la gale, la sauterelle, la mouche, la guêpe, les moustiques, l’envoi de serpents et de scorpions, on ne sonnait pas l’alarme, mais on criait. » Du fait que le cri est de la bouche, la sonnerie d’alarme est avec les chofars !
והתניא ושאר כל מיני פורעניות המתרגשות כגון חיכוך חגב זבוב וצירעה ויתושין ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין מדצעקה בפה התרעה בשופרות
C’est une controverse de Tannaïm, car il est enseigné : « Pour ceux-ci on sonne l’alarme même le Chabbat : pour une ville qu’une armée ou un fleuve a encerclée, et pour un navire ballotté en mer. Rabbi Yossé dit : Pour [appeler à] l’aide, mais pas pour crier [vers Dieu]. »
תנאי היא דתניא על אלו מתריעין בשבת על עיר שהקיפוה גייס או נהר ועל ספינה המטורפת בים ר' יוסי אמר לעזרה אבל לא לצעקה
De quoi s’agit-il ? Si l’on dit : avec les chofars, les chofars sont-ils permis le Chabbat ? N’est-ce donc pas avec « Réponds-nous », et on l’appelle sonnerie d’alarme ? Déduis-en !
במאי אילימא בשופרות שופרות בשבת מי שרי אלא לאו בעננו וקרי לה התרעה ש"מ:
Aux jours de Rabbi Yehouda Nessia, il y eut une détresse.
בשני דר' יהודה נשיאה הוה צערא
Original : Taanit 14a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.