que pour interdire le jour qui la précède ; ici aussi, ce n’était nécessaire que pour interdire le jour qui la suit. Selon qui ? Selon Rabbi Yossé, qui a dit qu’aussi bien la veille que le lendemain c’est interdit. S’il en est ainsi, pour le vingt-neuf aussi, pourquoi invoquer le fait que c’est le jour qui précède le jour où l’offrande perpétuelle fut établie ? Déduis-le du fait que c’est le jour qui suit le vingt-huit [Adar] !
אלא לאסור יום שלפניו ה"נ לא נצרכה אלא לאסור יום שלאחריו כמאן כרבי יוסי דאמר בין לפניו בין לאחריו אסור אי הכי בעשרים ותשעה נמי מאי איריא דהוי יומא דמקמי יומא דמיתוקם תמידא תיפוק ליה דה"ל יומא דבתר עשרין ותמניא ביה
Car il est enseigné : « Le vingt-huit [Adar], une bonne nouvelle parvint aux Juifs : qu’ils ne s’écarteraient pas de la Torah. » Car une fois, un décret fut promulgué contre Israël, qu’ils ne s’occupent pas de la Torah, qu’ils ne circoncisent pas leurs fils et qu’ils profanent les Chabbats. Que firent Yehouda ben Chamoua et ses compagnons ? Ils allèrent prendre conseil auprès d’une matrone chez qui tous les grands de Rome se trouvaient.
דתניא בעשרים ותמני' ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מן אורייתא שפעם אחת נגזרה גזירה על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה
Elle leur dit : Levez-vous et manifestez de nuit. Ils allèrent et manifestèrent de nuit. Ils dirent : Ô cieux ! Ne sommes-nous pas frères ? Ne sommes-nous pas fils d’un même père ? Ne sommes-nous pas fils d’une même mère ? En quoi sommes-nous différents de toute nation et de toute langue, pour que vous décrétiez contre nous de mauvais décrets ? Et ils les annulèrent, et ce jour-là, on en fit un jour de fête.
אמרה להם עמדו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא אחים אנחנו לא בני אב אחד אנחנו לא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות ובטלום ואותו היום עשאוהו יו"ט
Rav Achi a dit : Tu peux même dire pour un mois incomplet : pour tout [jour] dont le lendemain est [un jour où] le jeûne est interdit, l’oraison funèbre est permise ; mais celui-ci, puisqu’il est placé entre deux jours de fête, on en a fait comme un jour de fête lui-même, et même l’oraison funèbre est interdite.
רב אשי אמר אפילו תימא לחדש חסר כל שלאחריו בתענית אסור בהספד מותר וזה הואיל ומוטל בין שני ימים טובים עשאוהו כיו"ט עצמו ואפילו בהספד נמי אסור
Le maître a dit : « Du huit jusqu’à la fin de la fête, la fête de Chavouot fut rétablie, on ne prononce pas d’oraison funèbre. » Pourquoi ai-je besoin de dire « du huit » ? Qu’il dise : du neuf, puisque le huit lui-même est interdit, car c’est le jour où l’offrande perpétuelle fut établie !
אמר מר מתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למיספד למה לי למימר מתמניא ביה לימא מתשעה ביה ותמניא גופיה אסור דה"ל יומא דאיתוקם ביה תמידא
Parce que, s’il survenait quelque chose qui fasse annuler le [jour qui va jusqu’au] sept, le huit lui-même serait [encore] interdit, puisque c’est le premier jour où la fête de Chavouot fut rétablie.
Maintenant que tu en es arrivé là, le vingt-neuf aussi : parce que, s’il survenait quelque chose qui fasse annuler le vingt-huit, le vingt-neuf lui-même serait [encore] interdit, puisque c’est le jour qui précède le jour où l’offrande perpétuelle fut établie.
Chmouel a-t-il vraiment dit cela ? Il est pourtant enseigné : « Rabban Chimon ben Gamliel dit : Que nous apprend “en eux”, “en eux” deux fois ? Pour te dire qu’eux sont interdits, [mais que] leur veille et leur lendemain sont permis. » Et Chmouel a dit : La halakha est selon Rabban Chimon ben Gamliel !
ומי אמר שמואל הכי והתניא רשב"ג אומר ומה תלמוד לומר בהון בהון שתי פעמים לומר לך שהן אסורין לפניהן ולאחריהן מותרין ואמר שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל
Au début, il pensait que, puisqu’il n’y a pas de Tanna plus indulgent que Rabbi Meïr, il dit : La halakha est selon Rabbi Meïr. Quand il entendit que Rabban Chimon était plus indulgent encore, il dit : La halakha est selon Rabban Chimon ben Gamliel.
מעיקרא סבר כיון דליכא תנא דמיקל כרבי מאיר אמר הלכה כרבי מאיר כיון דשמעיה לרבן שמעון דמיקל טפי אמר הלכה כרבן שמעון בן גמליאל
Rabbi Yo’hanan a-t-il vraiment dit cela ? Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit : La halakha est selon une Michna anonyme ? Or nous avons appris : « Bien qu’ils aient dit qu’on avance [la lecture de la Méguila] et qu’on ne la retarde pas,
ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן אע"פ שאמרו מקדימין ולא מאחרין
Original : Taanit 18a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.