Selon Rabbi. Ce qui implique que les Rabbanan l’interdisent. Quelle en est la raison ? Le Temple sera bientôt reconstruit, et nous aurons besoin d’un cohen apte au service, et il n’y en aura pas. Ici, il est possible qu’il se coupe les cheveux et entre.
כרבי מכלל דרבנן אסרי מ"ט מהרה יבנה בית המקדש ובעינן כהן הראוי לעבודה וליכא הכא אפשר דמספר ועייל
S’il en est ainsi, pour celui qui a bu du vin aussi, il est possible qu’il dorme un peu et entre, selon Rami bar Abba, car Rami bar Abba a dit : Un trajet d’un mil et un sommeil, si court soit-il, dissipent [l’effet] du vin. N’a-t-on pas dit à ce sujet : Rav Na’hman a dit au nom de Rabba bar Avouha : On ne l’a enseigné que lorsqu’il a bu la mesure d’un quart [de log] ; mais s’il a bu plus d’un quart, à plus forte raison le trajet le fatigue et le sommeil l’enivre.
אי הכי שתוי יין נמי אפשר דגני פורתא ועייל כדרמי בר אבא דאמר רמי בר אבא דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין לאו מי איתמר עלה אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא כששתה שיעור רביעית אבל שתה יותר מרביעית כל שכן שדרך מטרידתו ושינה משכרתו
Rav Achi a dit : Pour ceux qui ont bu du vin, qui profanent le service, nos maîtres ont décrété ; pour ceux qui ont la chevelure longue, qui ne profanent pas le service, nos maîtres n’ont pas décrété.
רב אשי אמר שתויי יין דמחלי עבודה גזרו בהו רבנן פרועי ראש דלא מחלי עבודה לא גזרו בהו רבנן
On objecta : « Et voici ceux qui sont passibles de mort : ceux qui ont bu du vin et ceux qui ont la chevelure longue. » Pour ceux qui ont bu du vin, c’est compréhensible : il est écrit explicitement à leur sujet : « Ne bois ni vin ni boisson enivrante » (Lv 10, 9). Mais ceux qui ont la chevelure longue, d’où le savons-nous ?
מיתיבי ואלו שהן במיתה שתויי יין ופרועי ראש בשלמא שתויי יין בהדיא כתיב בהו (ויקרא י, ט) יין ושכר אל תשת אלא פרועי ראש מנלן
Car il est écrit : « Ils ne se raseront pas la tête et ne laisseront pas croître leur chevelure » (Ez 44, 20), et il est écrit après : « Et aucun cohen ne boira de vin quand il entrera dans le parvis intérieur » (Ez 44, 21). Ceux qui ont la chevelure longue sont ainsi comparés à ceux qui ont bu du vin : de même que ceux qui ont bu du vin sont passibles de mort, de même ceux qui ont la chevelure longue sont passibles de mort.
דכתיב (יחזקאל מד, כ) וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו וכתיב בתריה ויין לא ישתו כל כהן בבאם אל החצר הפנימית ואיתקוש פרועי ראש לשתויי יין מה שתויי יין במיתה אף פרועי ראש במיתה
Et de là : de même que ceux qui ont bu du vin profanent le service, de même ceux qui ont la chevelure longue profanent le service ! Non : ils ont été comparés quant à la mort, mais quant à la profanation du service, ils n’ont pas été comparés.
ומינה אי מה שתויי יין דמחלי עבודה אף פרועי ראש דמחלי עבודה (לא כי איתקוש למיתה הוא דאיתקוש אבל לאחולי עבודה לא איתקוש)
Ravina dit à Rav Achi : Avant qu’Ézéchiel ne vienne, qui l’a dit ? Il lui répondit : Et selon ton raisonnement, ce qu’a dit Rav ’Hisda : « Cette chose, nous ne l’avons pas apprise de la Torah de Moïse, mais nous l’avons apprise des paroles de la tradition [prophétique] : “Aucun étranger, incirconcis de cœur et incirconcis de chair, n’entrera dans Mon Sanctuaire pour Me servir” (Ez 44, 9) » — avant qu’Ézéchiel ne vienne, qui l’a dit ?
א"ל רבינא לרב אשי הא מקמי דאתא יחזקאל מאן אמרה א"ל וליטעמיך הא דאמר רב חסדא דבר זה מתורת משה לא למדנו ומדברי קבלה למדנו (יחזקאל מד, ט) כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי (לשרתני) הא מקמי דאתא יחזקאל מאן אמרה
C’est plutôt qu’on le connaissait par tradition, et Ézéchiel est venu et l’a appuyé sur un verset ; ici aussi, on le connaissait par tradition, et Ézéchiel est venu et l’a appuyé sur un verset. On connaissait la halakha par tradition quant à la mort ; quant à la profanation du service, on ne la connaissait pas.
אלא גמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא הכא נמי גמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא (כי גמירי הלכה למיתה לאחולי עבודה לא גמירי):
« Pour tout [jour] inscrit dans le Rouleau des jeûnes avec “qu’on ne prononce pas d’oraison funèbre”, la veille c’est interdit, le lendemain c’est permis. » Nos maîtres ont enseigné : « Voici les jours où l’on ne jeûne pas, et en certains d’entre eux on ne prononce pas d’oraison funèbre : du début du mois de Nissan jusqu’au huit, l’offrande perpétuelle fut établie, on ne prononce pas d’oraison funèbre ; du huit jusqu’à la fin de la fête, la fête de Chavouot fut rétablie, on ne prononce pas d’oraison funèbre. »
כל הכתוב במגילת תענית דלא למיספד לפניו אסור לאחריו מותר: תנו רבנן אלין יומיא דלא להתענאה בהון ומקצתהון דלא למיספד בהון מריש ירחא דניסן ועד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למיספד בהון מתמניא ביה עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למיספד בהון
Le maître a dit : « Du début du mois de Nissan jusqu’au huit, l’offrande perpétuelle fut établie, on ne prononce pas d’oraison funèbre. » Pourquoi ai-je besoin de « du début du mois » ? Qu’il dise : à partir du deux Nissan, puisque la néoménie elle-même est un jour de fête et [l’oraison funèbre y est] interdite ! Rav a dit : Ce n’était nécessaire que pour interdire le jour qui la précède.
אמר מר מריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למיספד למה לי מריש ירחא לימא מתרי בניסן ור"ח גופיה יו"ט הוא ואסור אמר רב לא נצרכה אלא לאסור יום שלפניו
Et pour celui qui la précède, déduis-le du fait que c’est le jour qui précède la néoménie ! La néoménie relève de la Torah, et ce qui relève de la Torah n’a pas besoin de renforcement.
ושלפניו נמי תיפוק ליה דהוה ליה יום שלפני ראש חדש ר"ח דאורייתא הוא ודאוריית' לא בעי חיזוק
Car il est enseigné : « Ces jours inscrits dans le Rouleau des jeûnes, la veille et le lendemain sont interdits. Les Chabbats et les jours de fête sont interdits, mais leur veille et leur lendemain sont permis. Et quelle différence entre ceci et cela ? Ceux-ci sont des paroles de la Torah, et les paroles de la Torah n’ont pas besoin de renforcement ; ceux-là sont des paroles des scribes, et les paroles des scribes ont besoin de renforcement. »
דתניא הימים האלה הכתובין במגילת תענית לפניהם ולאחריהם אסורין שבתות וימים טובים הן אסורין לפניהן ולאחריהן מותרין ומה הפרש בין זה לזה הללו דברי תורה ודברי תורה אין צריכין חיזוק הללו דברי סופרים ודברי סופרים צריכין חיזוק
Le maître a dit : « Du huit jusqu’à la fin de la fête, la fête de Chavouot fut rétablie, on ne prononce pas d’oraison funèbre. » Pourquoi ai-je besoin de « jusqu’à la fin de la fête » ? Qu’il dise : jusqu’à la fête, puisque la fête elle-même est un jour de fête et [l’oraison funèbre y est] interdite ! Rav Papa a dit : Comme a dit Rav : Ce n’était nécessaire
אמר מר מתמניא ביה עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למיספד למה לי עד סוף מועד לימא עד המועד ומועד גופיה יום טוב הוא ואסור אמר רב פפא כדאמר רב לא נצרכא
Original : Taanit 17b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.