à cause de la honte. Elle avait une méchante voisine, qui dit : Je sais bien qu’ils n’ont rien du tout ; qu’est-ce que tout cela ? Elle alla frapper à la porte. [La femme de ’Hanina] eut honte et entra dans la pièce intérieure.
משום כיסופא הוה לה הך שיבבתא בישתא אמרה מכדי ידענא דלית להו ולא מידי מאי כולי האי אזלא וטרפא אבבא איכספא ועיילא לאינדרונא
Un miracle lui fut fait : [la voisine] vit le four rempli de pain et le pétrin rempli de pâte. Elle lui dit : Une telle, une telle, apporte la pelle, car ton pain brûle ! Elle lui dit : Moi aussi, c’est pour cela que je suis entrée. Il a été enseigné : Elle aussi était entrée pour apporter la pelle, car elle était habituée aux miracles.
איתעביד לה ניסא דחזיא לתנורא מלא לחמא ואגנא מלא לישא אמרה לה פלניתא פלניתא אייתי מסא דקא חריך לחמיך אמרה לה אף אנא להכי עיילי תנא אף היא להביא מרדה נכנסה מפני שמלומדת בנסים
Sa femme lui dit : Jusqu’à quand allons-nous souffrir à ce point ? Il lui dit : Que pouvons-nous faire ? — Implore la miséricorde pour qu’on te donne quelque chose. Il implora la miséricorde ; il sortit comme une paume de main, et on lui donna un pied de table en or. [Puis] il vit en rêve que les justes, à l’avenir, mangeront à une table d’or à trois pieds, et que [sa femme] mangerait à une table à deux pieds.
אמרה ליה דביתהו עד אימת ניזיל ונצטער כולי האי אמר לה מאי נעביד בעי רחמי דניתבו לך מידי בעא רחמי יצתה כמין פיסת יד ויהבו ליה חד כרעא דפתורא דדהבא (חזאי) בחלמא עתידי צדיקי דאכלי אפתורא דדהבא דאית ליה תלת כרעי (ואת) אוכלת אפתורא דתרי כרעי
[Il lui dit :] Te convient-il que tout le monde mange à une table complète, et nous à une table à laquelle il manque [un pied] ? Elle lui dit : Et que faire ? Implore la miséricorde pour qu’on te le reprenne. Il implora la miséricorde et on le lui reprit. Il a été enseigné : Le dernier miracle fut plus grand que le premier, car il est de tradition qu’[au Ciel] on donne, mais qu’on ne reprend pas.
(אמרה ליה) ניחא לך דמיכל אכלי כולי עלמא אפתורא דמשלם ואנן אפתורא דמחסר אמרה ליה ומאי נעביד בעי רחמי דנשקלינהו מינך בעי רחמי ושקלוהו תנא גדול היה נס אחרון יותר מן הראשון דגמירי דמיהב יהבי מישקל לא שקלי
Un vendredi au crépuscule, il vit sa fille qui était triste. Il lui dit : Ma fille, pourquoi es-tu triste ? Elle lui dit : Un récipient de vinaigre a été confondu pour moi avec un récipient d’huile, et j’en ai allumé la lumière du Chabbat. Il lui dit : Ma fille, que t’importe ? Celui qui a dit à l’huile de brûler dira au vinaigre de brûler. Il a été enseigné : Elle continua de brûler toute la journée, jusqu’à ce qu’on y prît du feu pour la havdala.
חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא אמר לה בתי למאי עציבת אמרה ליה כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת אמר לה בתי מאי איכפת לך מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק תנא היה דולק והולך כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה
Rabbi ’Hanina ben Dossa avait des chèvres. On lui dit : Elles causent des dégâts. Il dit : Si elles causent des dégâts, que les ours les dévorent ; et sinon, que chacune d’elles ramène ce soir un ours sur ses cornes. Le soir, chacune d’elles ramena un ours sur ses cornes.
ר' חנינא בן דוסא הוו ליה הנך עיזי אמרו ליה קא מפסדן אמר אי קא מפסדן ניכלינהו דובי ואי לא כל חדא וחדא תיתי לאורתא דובא בקרנייהו לאורתא אייתי כל חדא וחדא דובא בקרנייהו
Il avait une voisine qui bâtissait une maison, et les poutres n’atteignaient pas [d’un mur à l’autre]. Elle vint devant lui et lui dit : J’ai bâti ma maison et mes poutres n’atteignent pas. Il lui dit : Quel est ton nom ? Elle lui dit : Ikhou. Il dit : Ikhou, que tes poutres atteignent !
הוה ליה ההיא שיבבתא דקא בניא ביתא ולא מטו כשורי אתיא לקמיה אמרה ליה בניתי ביתי ולא קמטו כשוראי אמר לה מה שמך אמרה ליה איכו אמר איכו נימטו כשוריך
Il a été enseigné : Elles atteignirent [les murs], au point de dépasser d’une coudée de ce côté-ci et d’une coudée de ce côté-là. Et certains disent : on les avait faites par assemblage. Il a été enseigné : Plimo dit : J’ai vu cette maison, et ses poutres dépassaient d’une coudée de ce côté-ci et d’une coudée de ce côté-là, et l’on m’a dit : C’est la maison que Rabbi ’Hanina ben Dossa a couverte de poutres par sa prière.
תנא הגיעו עד שיצאו אמה לכאן ואמה לכאן ויש אומרין סניפין עשאום תניא פלימו אומר אני ראיתי אותו הבית והיו קורותיו יוצאות אמה לכאן ואמה לכאן ואמרו לי בית זה שקירה ר' חנינא בן דוסא בתפלתו
Et Rabbi ’Hanina ben Dossa, d’où avait-il des chèvres ? Il était pauvre ! Et de plus, les Sages ont dit : On n’élève pas de petit bétail en terre d’Israël ! Rav Pin’has a dit : Il arriva qu’un homme passa devant la porte de sa maison et y laissa des poules, et la femme de Rabbi ’Hanina ben Dossa les trouva.
ור' חנינא בן דוסא מהיכן הוו ליה עזים והא עני הוי ועוד אמרו חכמים אין מגדלין בהמה דקה בא"י אמר רב פנחס מעשה ועבר אדם אחד על פתח ביתו והניח שם תרנגולין ומצאתן אשתו של ר' חנינא בן דוסא
Il lui dit : Ne mange pas de leurs œufs. Les œufs et les poules se multiplièrent et les incommodaient ; il les vendit et, avec leur prix, acheta des chèvres. Une fois, l’homme qui avait perdu les poules passa et dit à son compagnon : C’est ici que j’ai laissé mes poules. Rabbi ’Hanina l’entendit et lui dit : As-tu un signe distinctif ? Il lui dit : Oui. Il lui donna le signe et prit les chèvres. Ce sont ces chèvres-là qui ramenèrent des ours sur leurs cornes.
ואמר לה אל תאכלי מביציהן והרבו ביצים ותרנגולין והיו מצערין אותם ומכרן וקנה בדמיהן עזים פעם אחת עבר אותו אדם שאבדו ממנו התרנגולין ואמר לחבירו בכאן הנחתי התרנגולין שלי שמע ר' חנינא אמר לו יש לך בהן סימן אמר לו הן נתן לו סימן ונטל את העזין והן הן עיזי דאייתו דובי בקרנייהו
Rabbi Éléazar ben Pedat était dans une très grande gêne. Il subit une saignée et n’avait rien à manger. Il prit une gousse d’ail et la mit dans sa bouche ; il se sentit défaillir et s’endormit. Les Maîtres vinrent prendre de ses nouvelles ; ils le virent pleurer et rire, et un rayon de feu sortait de son front.
רבי אלעזר בן פדת דחיקא ליה מילתא טובא עבד מלתא ולא הוה ליה מידי למטעם שקל ברא דתומא ושדייה בפומיה חלש לביה ונים אזול רבנן לשיולי ביה חזיוהו דקא בכי וחייך ונפק צוציתא דנורא מאפותיה
Quand il se réveilla, ils lui dirent : Pourquoi as-tu pleuré et ri ? Il leur dit : Le Saint, béni soit-Il, était assis avec moi, et je Lui ai dit : Jusqu’à quand souffrirai-je dans ce monde ? Il m’a dit : Éléazar, Mon fils, te convient-il que Je renverse le monde depuis le commencement ? Peut-être naîtras-tu à une heure de subsistance.
כי אתער אמרו ליה מ"ט קבכית וחייכת אמר להו דהוה יתיב עמי הקב"ה ואמרי ליה עד מתי אצטער בהאי עלמא ואמר לי אלעזר בני ניחא לך דאפכיה לעלמא מרישא אפשר דמתילדת בשעתא דמזוני
J’ai dit devant Lui : Tout cela, et [seulement] peut-être ? Je Lui ai dit : Ce qui a déjà été vécu est-il plus [long], ou ce qu’il me reste à vivre ? Il m’a dit : Ce que tu as déjà vécu. J’ai dit devant Lui : S’il en est ainsi, je ne le veux pas.
אמרי לקמיה כולי האי ואפשר אמרי ליה דחיי טפי או דחיינא א"ל דחיית אמרי לקמיה א"כ לא בעינא
Il m’a dit : En récompense de ce que tu as dit : Je ne le veux pas, Je te donnerai dans le monde futur treize fleuves de pur baume de balsamier, [grands] comme l’Euphrate et le Tigre, dans lesquels tu te délecteras. J’ai dit devant Lui : Cela, et rien de plus ? Il m’a dit : Et que donnerai-Je à ton compagnon ? Je Lui ai dit : Et moi, est-ce à un homme qui n’a rien que je demande ? Il m’a donné une chiquenaude sur le front et m’a dit : Éléazar, Mon fils, Mes flèches sur toi, Mes flèches !
אמר לי בהאי אגרא דאמרת לא בעינא יהיבנא לך לעלמא דאתי תליסרי נהרוותא דמשחא אפרסמון דכיין כפרת ודיגלת דמענגת בהו אמרי לקמיה האי ותו לא אמר לי ולחברך מאי יהיבנא אמרי ליה ואנא מגברא דלית ליה בעינא מחיין באסקוטלא אפותאי ואמר לי אלעזר ברי גירי בך גירי
Rabbi ’Hama bar ’Hanina décréta un jeûne et la pluie ne vint pas. On lui dit : Mais Rabbi Yehochoua ben Lévi a décrété un jeûne et la pluie est venue ! Il leur dit : Voici moi, et voici le fils de Lévi ! Ils lui dirent : Venons et concentrons notre esprit ; peut-être la communauté aura-t-elle le cœur brisé et la pluie viendra-t-elle. Ils implorèrent la miséricorde et la pluie ne vint pas.
ר' חמא בר חנינא גזר תעניתא ולא אתא מיטרא אמרו ליה והא רבי יהושע בן לוי גזר תעניתא ואתי מיטרא אמר להו הא אנא הא בר ליואי אמרו ליה דניתי וניכוין דעתין איפשר דתברי ציבורא לבייהו דאתי מיטרא בעון רחמי ולא אתי מיטרא
Il leur dit : Vous convient-il que la pluie vienne grâce à nous ? Ils lui dirent : Oui. Il dit : Firmament, firmament, couvre ta face ! Il ne se couvrit pas. Il dit : Que la face du firmament est effrontée ! Il se couvrit et la pluie vint.
אמר להו ניחא לכו שיבא מטר בשבילנו אמרו ליה הן אמר רקיע רקיע כסי פניך לא איכסי אמר כמה עזין פני רקיע איכסי ואתא מיטרא
Lévi décréta un jeûne et la pluie ne vint pas. Il dit devant Lui : Maître du monde, Tu es monté et Tu sièges dans les hauteurs, et Tu n’as pas pitié de Tes enfants ! La pluie vint, mais il devint boiteux. Rabbi Éléazar a dit : Que jamais l’homme ne lance de paroles insolentes envers le Ciel, car un grand homme a lancé des paroles insolentes envers le Ciel et il est devenu boiteux. Et qui est-ce ? Lévi.
לוי גזר תעניתא ולא אתא מיטרא אמר לפניו רבונו של עולם עלית וישבת במרום ואין אתה מרחם על בניך אתא מיטרא ואיטלע אמר רבי אלעזר לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה ואיטלע ומנו לוי
Est-ce cela qui le lui a causé ? Mais Lévi a fait une démonstration de la kida [la prosternation] devant Rabbi et est devenu boiteux ! — L’un et l’autre le lui ont causé.
Rabbi ’Hiya bar Loulyani entendit ces nuages qui disaient : Allons donner de l’eau à Ammon et Moab. Il dit devant Lui : Maître du monde, quand Tu as donné la Torah à Ton peuple Israël, Tu as fait le tour de toutes les nations du monde et elles ne l’ont pas acceptée ; et maintenant Tu leur donnes la pluie ? Déversez-la ici ! Ils la déversèrent sur place.
רבי חייא בר לולייני שמעינהו להנך ענני דקאמרי ניתו וניתבי מיא בעמון ומואב אמר לפניו רבונו של עולם כשנתת תורה לעמך ישראל חזרת על כל אומות העולם ולא קיבלוה ועכשיו אתה נותן להם מטר שדו הכא שדיוה אדוכתיהו
Rabbi ’Hiya bar Loulyani a expliqué : Que signifie ce qui est écrit : « Le juste fleurira comme le palmier, il croîtra comme le cèdre du Liban » (Ps 92, 13) ? Si l’on a dit palmier, pourquoi dire cèdre ? Et si l’on a dit cèdre, pourquoi dire palmier ? Si l’on avait dit palmier et non cèdre, j’aurais dit : de même que le palmier
דרש רבי חייא בר לולייני מאי דכתיב (תהלים צב, יג) צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה אם נאמר תמר למה נאמר ארז ואם נאמר ארז למה נאמר תמר אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר מה תמר
Original : Taanit 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.