Voici ce qu’il dit : On consacre des membres et on substitue par eux, mais on ne substitue pas [des membres] à eux ; et des fœtus qui ont été consacrés dans le ventre de leur mère, on ne substitue pas par eux.
הכי קאמר מקדישין איברין וממירין בהן אבל לא ממירין [אברים] בהן ועוברים שקדשו במעי אמן אין ממירין בהן
[Si ce sont] des petits de [bêtes] consacrées, c’est dans le ventre de leur mère qu’ils ne font pas de substitution ; mais dehors, ils en font. N’avons-nous pas appris : Les petits ne font pas de substitution ? De qui est cette [baraïta] ? De Rabbi Yehouda.
בולדי קדשים במעי אמן הוא דלא עבדין תמורה הא אבראי עבדי והא תנן אין הוולדות עושין תמורה הא מני רבי יהודה היא
Si [c’est]Rabbi Yehouda, les membres sont-ils consacrés ? Rabbi Yehouda ne retient pas [la règle selon laquelle] celui qui dit « la patte de celle-ci est un holocauste », elle est tout entière un holocauste !
אי רבי יהודה אברין מי קדשי הא לר' יהודה לית ליה האומר רגלה של זו עולה כולה עולה
Dirons-nous que c’est [une controverse] entre Tannaïm ? Celui qui abat un sacrifice expiatoire et y trouve un [fœtus] de quatre [mois] vivant — l’une [baraïta] enseigne : Il n’est mangé que par les mâles de la prêtrise, il n’est mangé qu’à l’intérieur des tentures, et il n’est mangé que pendant un jour.
לימא כתנאי השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבע חי קתני חדא אינה נאכלת אלא לזכרי כהונה ואינה נאכלת אלא לפנים מן הקלעים ואינה נאכלת אלא ליום אחד
Et une autre a enseigné : Il est mangé par tout le monde, ils sont mangés en tout lieu, et ils ne sont pas mangés dans le parvis. N’est-ce pas [une controverse] entre Tannaïm, l’un pensant que la sainteté s’applique aux fœtus, et l’autre pensant que la sainteté ne s’applique pas aux fœtus ?
ותניא אידך נאכלת לכל אדם ונאכלין בכל מקום ואינן נאכלין בעזרה מאי לאו תנאי היא דמר סבר קדושה חלה על עוברין ומר סבר אין קדושה חלה על עוברין
Non : ces Tannaïm divergent sur ceci : l’un pense que les petits de [bêtes] consacrées sont saints dès leur naissance, et l’autre pense que les petits de [bêtes] consacrées sont saints [déjà] dans le ventre de leur mère.
לא הני תנאי בהא קא מיפלגי דמר סבר ולדות קדשים בהוייתן הן קדושים ומר סבר ולדי קדשים במעי אמן הן קדושים
Et si tu veux, dis : c’est un seul Tanna ; l’une de ces baraïtot [traite] de celui qui consacre une bête qui devient ensuite pleine, et l’autre de celui qui l’a consacrée [alors qu’elle était] pleine.
ואיבעית אימא חד תנא הוא חדא מהלין מתנייתא במקדיש בהמה ואח"כ נתעבדה וחדא מנהון שהקדישה מעוברת
Il a été enseigné : Rabbi Eliézer dit : L’[animal] hybride, l’[animal] tréfa, celui qui est sorti par le flanc [par césarienne], le tumtum et l’androgyne ne sont pas consacrés et ne consacrent pas. Et Chmouel a dit : Ils ne sont pas consacrés par substitution et ne consacrent pas [en faisant] une substitution.
תניא רבי אליעזר אומר כלאים וטרפה ויוצא דופן טומטום ואנדרוגינוס לא קדושין ולא מקדישין ואמר שמואל לא קדושין בתמורה ולא מקדישין [לעשות] תמורה
Et il a été enseigné : Rabbi Meïr a dit : Puisqu’ils ne sont pas consacrés, comment consacrent-ils ? Tu ne le trouves que [dans le cas de] celui qui consacre une bête qui devient ensuite tréfa, [ou] de celui qui consacre un petit qui sort ensuite par le flanc. Donc le petit est consacré !
ותניא א"ר מאיר מאחר שאינן קדושין היאך מקדישין אי אתה מוצא אלא במקדיש בהמה ואחר כך נטרפה במקדיש ולד ויצא [דרך] דופן אלמא קדיש ולד
On répondit : [Pour un fœtus] sans défaut dans le ventre d’une [mère] sans défaut, même Bar Pada reconnaît qu’il est consacré. Ils ne divergent que [sur un fœtus] sans défaut dans le ventre d’une [mère] ayant un défaut : Bar Pada pense que, puisque sa mère n’est pas consacrée d’une sainteté intrinsèque, lui non plus n’est pas consacré ; et Rabbi Yo’hanan pense que ce sont comme deux bêtes : c’est sa mère qui n’est pas consacrée, mais lui est consacré.
אמרי בתם במעי תמימה אפילו בר פדא נמי מודי דקדיש לא נחלקו אלא בתם במעי בעלת מום בר פדא סבר כיון דאימיה לא מקדישין קדושת הגוף הוא נמי לא קדיש ורבי יוחנן סבר הני כב' בהמות נינהו אימיה היא דלא מיקדשא אבל הוא קדוש
et selon Rabbi Yehouda, qui disait que le petit fait une substitution : ce sont ceux-là dont le corps n’est pas consacré, mais d’autres fœtus sont consacrés.
וכרבי יהודה שהיה אומר הולד עושה תמורה הלין הוא דלא קדשי גופייהו אבל עוברין אחרים קדושין
Abayé a dit : [Un fœtus] sans défaut dans le ventre d’une [mère] sans défaut, de l’avis de tous, son corps est consacré. Ils ne divergent que [lorsqu’il est] dans le ventre d’une [mère] ayant un défaut : Bar Pada pense que, puisque le corps de sa mère n’est pas consacré, lui non plus n’est pas consacré, sinon pour sa valeur ; Rabbi Yo’hanan pense que le fœtus n’est pas [comme] la cuisse de sa mère, et bien que le corps de sa mère ne soit pas consacré, le corps du petit, du moins, est consacré.
אמר אביי תם במעי תמימה דברי הכל קדיש גופיה אלא כי פליגי במעי בעלת מום דבר פדא סבר כיון דאימיה נמי לא קדיש גופה איהו נמי לא קדיש אלא לדמי רבי יוחנן סבר עובר לאו ירך אמו הוא ואע"ג דאימיה לא קדשה לגופה ולד מיהא קדיש לגופיה
« Rabbi Yossé a dit : N’est-il pas [vrai] que, pour les choses consacrées, celui qui dit “la patte de celle-ci”, etc. »
א"ר יוסי והלא במוקדשין האומר רגלה של זו כו'
Original : Temurah 11a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.