Abayé a dit : Non. En réalité, [il s’agit d’un premier-né] sans défaut, et d’un premier-né hors de la terre d’Israël, et c’est [l’avis de]Rabbi Chimon, qui dit : S’ils sont venus sans défaut, ils seront offerts.
אמר אביי לא לעולם בתם ובבכור בחוצה לארץ ורבי שמעון היא דאמר אם באו תמימין יקרבו
On objecta : « Rabbi Yo’hanan ben Nouri lui dit : Qu’importe s’il ne substitue pas pour le sacrifice expiatoire et le sacrifice de culpabilité, dont on n’acquiert pas [la propriété] de leur vivant ; diras-tu [la même chose] du premier-né, dont on acquiert [la propriété] de son vivant ? » De quoi parlons-nous ? Si l’on dit [d’un premier-né] ayant un défaut, il en parle comme semblable au sacrifice expiatoire et au sacrifice de culpabilité ! N’est-ce donc pas [d’un premier-né] sans défaut ? Et on enseigne : on en acquiert [la propriété] de son vivant.
מיתיבי אמר לו רבי יוחנן בן נורי מה לי אם אינו מימר בחטאת ואשם שהרי אין זכין בהן בחייהן תאמר בבכור שזכין בחייו במאי עסקינן אילימא בבעל מום הא דומיא דחטאת ואשם קאמר אלא לאו בתם וקתני זכין בו בחייו
Ravina a dit : Celle-ci aussi [concerne] un premier-né hors de la terre d’Israël, et c’est [l’avis de]Rabbi Chimon, qui dit : S’ils sont venus sans défaut, ils seront offerts.
אמר רבינא הא נמי בבכור בחוצה לארץ ורבי שמעון היא דאמר אם באו תמימים יקרבו
Dirons-nous que c’est [une controverse] entre Tannaïm ? Le premier-né, dans la maison du propriétaire, on fait [pour lui] une substitution ; dans la maison du cohen, on ne fait pas [pour lui] de substitution. Rabbi Chimon ben Éléazar dit : Dès qu’il est parvenu entre les mains du cohen, on ne fait pas [pour lui] de substitution.
לימא כתנאי בכור בבית הבעלים עושין תמורה בבית הכהן אין עושין תמורה רבי שמעון בן אלעזר אומר כיון שבא לידי כהן אין עושין תמורה
C’est la même chose que le premier Tanna ! N’est-ce donc pas ceci qu’il dit : dans la maison du cohen, c’est lui [le cohen] qui fait une substitution, et le propriétaire ne fait pas de substitution ? Donc le cohen a un droit de propriété sur lui.
היינו תנא קמא מאי לאו הכי קאמר בבית כהן הוא עושה תמורה ואין בעל עושה תמורה אלמא אית ליה לכהן זכייה בגוויה
Rav ’Hisda a dit : On n’a enseigné [qu’on peut vendre le premier-né qu’]entre un cohen et un cohen ; mais d’un cohen à un Israélite, c’est interdit. Quelle en est la raison ? De peur que l’Israélite n’aille lui infliger un défaut, ne l’amène au Sage et ne lui dise : « Ce premier-né, un cohen me l’a donné avec son défaut. »
אמר רב חסדא לא שנו אלא כהן לכהן אבל כהן לישראל אסור מ"ט דלמא אזיל ישראל ושדי ביה מומא וממטי לחכם ואומר לו בכור זה נתן לי כהן במומו
Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, a dit : Voici la raison pour laquelle c’est interdit pour un Israélite : parce que [le cohen] paraît comme un cohen qui aide aux aires [pour recevoir les dons].
אמר רב הונא בריה דרב יהושע היינו טעמא דישראל אסור מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות
Mar Zoutra se rendit chez Rav Achi. On lui dit : Que le maître goûte quelque chose. On apporta devant lui de la viande. On lui dit : Que le maître mange, car elle est grasse, parce que c’est un premier-né. [Il leur demanda :] D’où l’avez-vous ? Ils lui dirent : Un tel cohen nous l’a vendu.
מר זוטרא איקלע לבי רב אשי אמרו ליה לטעום מר מידי אייתו לקמיה בישרא א"ל ליכול מר דמיברי משום דבוכרא הוא מנא לכו הא אמרו ליה דזבן לן פלוני כהן
Il leur dit : N’êtes-vous pas d’avis de ce qu’a dit Rav Houna, fils de Rav Yehochoua : parce qu’il paraît comme un cohen qui aide aux aires ? Ils lui dirent : Nous n’en sommes pas d’avis, car nous, nous l’avons acheté.
אמר להו לא סבירא לכו הא דאמר רב הונא בריה דרב יהושע מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות אמרו ליה לא סבירא לן דאנן מיזבן קא זבנינן
Il leur dit : Et n’êtes-vous pas d’avis de ce que nous avons appris : Jusqu’à quand l’Israélite est-il tenu de s’occuper du premier-né ? Pour le petit bétail, trente [jours], et pour le gros bétail, cinquante jours. Et si [le cohen] lui a dit : « Donne-le-moi dans ce délai », il ne le lui donnera pas. Et Rav Chéchet a dit : Quelle en est la raison ? Parce qu’il paraît comme un cohen qui aide aux aires.
אמר להו ולא סבירא לכו הדתנן עד כמה ישראל חייב ליטפל בבכור בדקה שלשים ובגסה חמשים יום ואם אמר לו תנהו לי בתוך זמנו הרי זה לא יתננו לו ואמר רב ששת מה טעם מפני שנראה ככהן המסייע בבית הגרנות
Autre version : Ils lui dirent : Là, il ne paie pas d’argent ; ici, il paie de l’argent. Que dirais-tu ? Que le cohen lui baisse le prix, pensant : lorsqu’il aura un autre premier-né, il me le donnera ? Non, car il se dit :
לשון אחר אמרו ליה הכא לא יהיב דמי הכא קא יהיב דמי מאי אמרת מוזיל כהן גביה דסבר כהן דכי הוי ליה בכור אחרינא יהיב ניהלי לא דמסיק אדעתיה
Original : Temurah 8b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.