« Mieux vaut une petite courge maintenant qu’une grosse citrouille [plus tard]. »
בוצינא טב מקרא
Temoura 9a תמורה
Structure du débat :Michna 2Baraïta 2Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: On substitue du petit bétail au gros bétail et du gros bétail au petit bétail, des moutons aux chèvres et des chèvres aux moutons, des mâles aux femelles et des femelles aux mâles, des [animaux] sans défaut à ceux ayant un défaut et de ceux ayant un défaut à ceux sans défaut,
מתני׳ ממירין מן הצאן על הבקר ומן הבקר על הצאן ומן הכבשים על העזים ומן העזים על הכבשים מן הזכרים על הנקבות ומן הנקבות על הזכרים מן התמימים על בעלי מומין מן בעלי מומין על התמימים
ainsi qu’il est dit : « Il ne le remplacera pas et ne le substituera pas, un bon par un mauvais ou un mauvais par un bon » (Lv 27, 10). Et qu’est-ce qu’un « bon par un mauvais » ? Des [animaux] ayant un défaut dont la consécration a précédé le défaut.
שנאמר (ויקרא כז, י) לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב ואיזהו טוב ברע בעלי מומין שקדם הקדישן את מומן
GUEMARA: D’où tirons-nous ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « Un animal par un animal » (Lv 27, 10) — de là [on apprend] qu’on substitue du petit bétail au gros bétail et du gros bétail au petit bétail, des moutons aux chèvres et des chèvres aux moutons, des mâles aux femelles et des femelles aux mâles, de ceux ayant un défaut à ceux sans défaut et de ceux sans défaut à ceux ayant un défaut.
גמ׳ מנא הני מילי דתנו רבנן (ויקרא כז, י) בהמה בבהמה מכאן שממירין מן הצאן על הבקר ומן הבקר על הצאן מן הכבשים על העזים ומן העזים על הכבשים ומן הזכרים על הנקבות ומן הנקבות על הזכרים ומן בעלי מומין על התמימים ומן התמימים על בעלי מומין
Pourrait-on croire [que c’est ainsi] même si le défaut a précédé leur consécration ? L’Écriture dit : « Il ne le remplacera pas et ne le substituera pas, un bon par un mauvais ou un mauvais par un bon ». Et qu’est-ce qu’un « bon par un mauvais » ? Des [animaux] ayant un défaut dont la consécration a précédé le défaut.
יכול אפילו קדם מום להקדישן ת"ל לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב ואיזהו טוב ברע בעלי מומין שקדם הקדישן את מומן
Quel est l’enseignement ? Abayé a dit : Que le verset dise : « Il ne le remplacera pas et ne le substituera pas, un bon par un mauvais ou un mauvais par lui » ; pourquoi ai-je besoin d’un autre « bon » ? Conclus-en : [un animal] bon à l’origine fait une substitution, [un animal] mauvais à l’origine ne fait pas de substitution.
מאי תלמודא אמר אביי נימא קרא לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בו בטוב אחרינא ל"ל שמע מינה טוב מעיקרו עושה תמורה רע מעיקרו אין עושה תמורה
Rava a dit : Les deux « bon » sont superflus. S’il en était ainsi, que le verset écrive : « Il ne le remplacera pas et ne le substituera pas, par un mauvais, ou un mauvais par lui ». Pourquoi ai-je besoin d’écrire les deux « bon » ? L’un « bon » [enseigne que] même [s’il substitue un bon] par un bon, lorsqu’il substitue, il est fouetté ; et l’autre « bon » [enseigne qu’un animal] bon à l’origine fait une substitution, [un animal] mauvais à l’origine ne fait pas de substitution.
רבא אמר תרווייהו טוב ייתורי מייתרי אם כן נכתוב קרא לא יחליפנו ולא ימיר אותו ברע או רע בו למה לי למכתב תרוייהו טוב חד טוב אפי' בטוב נמי כי ממיר לקי ואידך טוב מעיקרו עושה תמורה רע מעיקרו אין עושה תמורה
Et Abayé dit : C’est un raisonnement a fortiori : si [pour] un bon par un mauvais, alors qu’il l’améliore, il est fouetté, [pour] un bon par un bon, qui sont équivalents, à plus forte raison est-il fouetté !
ואביי אמר קל וחומר הוא ומה טוב ברע דעלויי קא מעלי ליה לקי טוב בטוב דכי הדדי נינהו לא כל שכן דלקי
Et Rava ? On ne punit pas sur la base d’un raisonnement. Et Abayé te dira : Ce n’est pas un raisonnement [à proprement parler] : le bon serait-il moindre que le mauvais ?
ורבא אין עונשין מן הדין ואביי אמר לך הא לאו דינא הוא מי גרע טוב מרע
Nos maîtres ont enseigné : « Il ne le remplacera pas » — par [un animal] d’autrui ; « et ne le substituera pas » — par le sien propre. Qu’on écrive « il ne le remplacera pas », et on n’aurait pas besoin de « et ne le substituera pas » !
תנו רבנן לא יחליפנו בשל אחרים ולא ימיר אותו בשל עצמו ולכתוב לא יחליפנו ולא בעי לא ימיר אותו
S’il l’avait écrit ainsi, j’aurais dit : [c’est quand] celui-ci sort et celui-là entre qu’il serait fouetté ; mais celui qui substitue, qui les consacre tous les deux, dis qu’il n’est pas fouetté. [Le verset] nous apprend [qu’il l’est].
אי כתב הכי הוה אמינא תצא זו ותכנס זו הוא דתילקי אבל ממיר דתרווייהו קא מקדיש להו אימא לא לקי קא משמע לן
Ce [cas] « par [un animal] d’autrui », de quoi s’agit-il ? Si l’on dit : l’animal consacré est le sien et l’[animal] profane est celui d’un autre, peut-il le consacrer ? Le Miséricordieux a dit : « Un homme, lorsqu’il consacrera sa maison comme sainte pour l’Éternel » (Lv 27, 14) — de même que sa maison est en sa possession, de même tout [ce qu’il consacre doit être] en sa possession. Mais [si l’on dit :] l’animal consacré est celui d’un autre et l’[animal] profane est le sien, peut-on consacrer par une chose qui ne nous appartient pas ?
האי בשל אחרים היכי דמי אי נימא בהמה דהקדש דידיה וחולין דעלמא מי מצי מקדיש (ויקרא כז, יד) איש כי יקדיש את ביתו קדש לה' אמר רחמנא מה ביתו ברשותו אף כל ברשותו ואלא בהמה דהקדש דעלמא וחולין דידיה מי מתפיס בדבר שאינו שלו
En réalité, l’animal consacré est celui d’un autre et l’[animal] profane est le sien, par exemple si le propriétaire de l’animal consacré a dit : « Quiconque veut substituer [un animal à mon animal] avec son propre animal, qu’il vienne et substitue. »
לעולם בבהמה דהקדש דעלמא וחולין דידיה כגון דאמר מריה דבהמה דהקדש כל הרוצה להמיר בבהמתו יבא וימיר
MICHNA: On substitue un pour deux et deux pour un, un pour cent et cent pour un. Rabbi Chimon dit : On ne substitue qu’un pour un, ainsi qu’il est dit : « Lui et son substitut seront saints » (Lv 27, 10) — de même que lui est unique, de même [son substitut] est unique.
מתני׳ ממירין אחד בשנים ושנים באחד אחד במאה ומאה באחד ר"ש אומר אין ממירין אלא אחד באחד שנאמר (ויקרא כז, י) והיה הוא ותמורתו יהיה קדש מה הוא מיוחד אף היא מיוחדת
GUEMARA: D’où tirons-nous ces choses ? Car nos maîtres ont enseigné : « Un animal par un animal » — de là [on apprend] qu’on substitue un pour deux et deux pour un, un pour cent et cent pour un. Rabbi Chimon dit : On ne substitue qu’un pour un, ainsi qu’il est dit : « un animal par un animal », et non un animal par des animaux, ni des animaux par un animal.
גמ׳ מנא ה"מ דת"ר בהמה בבהמה מכאן שממירין אחד בב' וב' באחד אחד במאה ומאה באחד ר"ש אומר אין ממירין אלא אחד באחד שנאמר בהמה בבהמה ולא בהמה בבהמות ולא בהמות בבהמה
Ils lui dirent : Nous avons trouvé des animaux qui sont appelés « animal », ainsi qu’il est dit : « et beaucoup d’animaux [behema raba] » (Jon 4, 11). Et Rabbi Chimon ? « Beaucoup d’animaux » est appelé [ainsi] ; [mais] « animal » sans précision n’est pas appelé [ainsi].
אמר לו מצינו בהמות שקרויה בהמה שנאמר (יונה ד, יא) ובהמה רבה ור"ש בהמה רבה איקרי בהמה סתם לא איקרי
Et la raison de Rabbi Chimon vient-elle de « animal » ? La raison de Rabbi Chimon ne vient-elle pas de « lui » : de même que lui est unique, de même la substitution est unique ?
וטעמא דר"ש משום בהמה הוא והא טעמא דר"ש משום הוא מה הוא מיוחד אף תמורה מיוחדת
Au début, Rabbi Chimon leur a parlé de « lui et son substitut » ; et lorsqu’il a vu que les Rabbins interprétaient « un animal par un animal », il leur a dit : De là aussi, nous pouvons apprendre ma raison.
מעיקרא אמר להן ר"ש מן והיה הוא ותמורתו וכי חזא דדרשי רבנן מבהמה בבהמה אמר להם איהו מהתם נמי מצינן למילף טעמא דידי
Rech Lakich a dit : Rabbi Chimon reconnaît qu’on substitue et qu’on substitue de nouveau. Quelle en est la raison ? La première sainteté de la consécration, où est-elle partie ? Et Rabbi Yo’hanan a dit : De même qu’on ne substitue pas deux pour un, de même on ne substitue pas et ne substitue pas de nouveau.
אמר ר"ל מודה ר"ש שממירין וחוזרין וממירין מ"ט קדושה ראשונה דהקדש להיכן הלכה ורבי יוחנן אמר כשם שאין ממירין ב' באחד כן אין ממירין וחוזרין וממירין
Il a été enseigné conformément à Rabbi Yo’hanan ; il a été enseigné conformément à Rech Lakich. Il a été enseigné conformément à Rabbi Yo’hanan : De même qu’on ne substitue pas un pour deux, de même on ne substitue pas et ne substitue pas de nouveau. Il a été enseigné conformément à Rech Lakich : Pourrait-on croire que, de même que Rabbi Chimon a dit qu’on ne substitue pas deux pour un, de même on ne substitue pas et ne substitue pas de nouveau ? L’Écriture dit : « Lui et son substitut » — même cent [fois].
תניא כוותיה דרבי יוחנן תניא כוותיה דר"ל תניא כוותיה דרבי יוחנן כשם שאין ממירין אחד בשנים כך אין ממירין וחוזרין וממירין תניא כוותיה דר"ל יכול כשם שאר"ש שאין ממירין שנים באחד כך אין ממירין וחוזרין וממירין ת"ל והיה הוא ותמורתו אפילו במאה
Rabbi Avin a demandé : Selon celui qui dit qu’on ne substitue pas et ne substitue pas de nouveau — s’il a mis à part un sacrifice de culpabilité pour obtenir l’expiation par lui, et a substitué pour lui,
בעי רבי אבין לדברי האומר אין ממירין וחוזרין וממירין הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו
Original : Temurah 9a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.