Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Si tous deux étaient cohanim, etc. » Les Rabbanan ont enseigné : s’il a frappé l’un puis frappé l’autre, maudit l’un puis maudit l’autre, maudit les deux à la fois, frappé les deux à la fois, il est coupable. Rabbi Yehouda dit : à la fois, il est coupable ; l’un après l’autre, il est exempt.
היו שניהם כהנים וכו': תנו רבנן הכה זה וחזר והכה זה קלל זה וחזר וקלל זה קלל שניהם בבת אחת הכה שניהם בבת אחת חייב רבי יהודה אומר בבת אחת חייב בזה אחר זה פטור
Quelle est la raison de celui qui exempte ? Rabbi ’Hanina a dit : il est dit « bénir » [par euphémisme] ici-bas, et il est dit « bénir » là-haut : de même que là-haut il n’y a pas d’association, de même ici-bas il n’y a pas d’association ; et frapper est comparé à maudire.
מאי טעמא דמאן דפטר אמר רבי חנינא נאמר ברכה למטה ונאמר ברכה למעלה מה למעלה שאין בה שותפות אף למטה שאין בה שותפות ואיתקש הכאה לקללה:
« Il monte avec sa garde, etc. » Puisqu’il ne reçoit pas de part, pourquoi monte-t-il ? — Pourquoi il monte ? Il dit : je veux accomplir un commandement ! — Mais il n’enseigne pas « s’il est monté », il enseigne « il monte » : même malgré lui.
ועולה במשמרו וכו': וכי מאחר דאינו חולק למה עולה למה עולה האמר בעינא דניעביד מצוה אלא עלה לא קתני אלא עולה בעל כרחו
« Si tous deux étaient de la même garde, etc. » Pourquoi, pour deux gardes, [ne reçoit-il] pas [de part] ? Parce qu’il va à cette garde-ci et on le repousse, il va à cette garde-là et on le repousse. Avec une seule garde aussi, il va à cette maison paternelle et on le repousse !
ואם היו שניהם במשמר כו': מאי שנא שני משמרות דלא דאזיל להא משמרה ומדחו ליה ואזיל להא משמרה ומדחו ליה משמר אחד נמי אזיל להאי בית אב ומדחו ליה
MICHNA: Le commandement de la ’halitsa [s’accomplit] devant trois juges, même si tous trois sont de simples particuliers. Si elle a déchaussé une chaussure, sa ’halitsa est valide ; un chausson, sa ’halitsa est invalide ; une sandale qui a un talon, elle est valide ; qui n’a pas de talon, elle est invalide.
מתני׳ מצות חליצה בשלשה דיינין ואפילו שלשתן הדיוטות חלצה במנעל חליצתה כשרה באנפיליא חליצתה פסולה בסנדל שיש לו עקב כשר ושאין לו עקב פסול
[Attachée] au-dessous du genou, la ’halitsa est valide ; au-dessus du genou, la ’halitsa est invalide. Si elle a déchaussé une sandale qui n’est pas à lui, ou une sandale de bois, ou une [sandale] gauche au [pied] droit, la ’halitsa est valide. Si elle a déchaussé une grande dans laquelle il peut marcher, ou une petite qui couvre la majeure partie de son pied, sa ’halitsa est valide.
מן הארכובה ולמטה חליצה כשרה מן הארכובה ולמעלה חליצה פסולה חלצה בסנדל שאין שלו או בסנדל של עץ או בשל שמאל בימין חליצה כשרה חלצה בגדול שהוא יכול להלוך בו או בקטן שהוא חופה את רוב רגלו חליצתה כשרה:
GUEMARA: Puisque même trois simples particuliers [suffisent], pourquoi [parler de] juges ? Il nous apprend ceci : il en faut trois qui sachent faire réciter, comme des juges. Nous avons [déjà] appris ce que les Rabbanan ont enseigné : le commandement de la ’halitsa [s’accomplit] devant trois qui savent faire réciter, comme des juges. Rabbi Yehouda dit : devant cinq.
גמ׳ ומאחר דאפילו שלשה הדיוטות דיינין למה לי הא קמ"ל דבעינן בשלשה שיודעים להקרות כעין דיינים תנינא להא דתנו רבנן מצות חליצה בשלשה שיודעין להקרות כעין דיינים רבי יהודה אומר בחמשה
Quelle est la raison du premier Tanna ? Car il est enseigné : « les anciens » : deux ; et un tribunal n’est pas en nombre pair : on y ajoute encore un, cela fait trois. Et Rabbi Yehouda : « les anciens de » : deux ; « les anciens » : deux ; et un tribunal n’est pas en nombre pair : on y ajoute encore un, cela fait cinq.
מ"ט דת"ק דתניא זקנים שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן שלשה ור' יהודה זקני שנים זקנים שנים ואין בית דין שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כאן ה'
Et du fait qu’il a fallu « aux yeux de » pour exclure les aveugles, déduis-en que même de simples particuliers [conviennent] ; car si tu pensais qu’il faut un sanhédrin, pourquoi faudrait-il exclure les aveugles ? Cela découle de ce qu’a enseigné Rav Yossef, car Rav Yossef a enseigné : de même qu’un tribunal doit être pur en justice, de même un tribunal doit être pur de tout défaut,
ומדאיצטריך לעיני למעוטי סומים ש"מ דאפילו הדיוטות דאי סלקא דעתך סנהדרין בעינן למה לי למעוטי סומין מדתני רב יוסף נפקא דתני רב יוסף כשם שב"ד מנוקים בצדק כך ב"ד מנוקים מכל מום
Original : Yevamot 101a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.