car il est dit : « Tu es toute belle, mon amie, et il n’y a pas de défaut en toi » (Ct 4, 7). Et l’autre, ce « aux yeux de », qu’en fait-il ? Celui-là vient pour [l’enseignement] de Rava, car Rava a dit : les juges doivent voir la salive qui sort de la bouche de la yevama, car il est écrit : « aux yeux des anciens, et elle crachera » (Dt 25, 9).
שנאמר (שיר השירים ד, ז) כולך יפה רעיתי ומום אין בך ואידך ההוא לעיני מאי עביד ליה ההוא לכדרבא הוא דאתא דאמר רבא צריכי דייני למיחזי רוקא דקא נפיק מפומא דיבמה דכתיב לעיני הזקנים וירקה
Mais l’autre aussi en a besoin pour [l’enseignement] de Rava ! — Oui, en effet. Mais alors, les simples particuliers, d’où les tire-t-il ? Cela découle de « en Israël » : n’importe quel Israélite.
ואידך נמי מיבעי ליה לכדרבא אין ה"נ ואלא הדיוטו' מנא ליה נפקא מבישראל ישראל כל דהו
Et l’autre, ce « en Israël », qu’en fait-il ? Il en a besoin pour ce qu’a enseigné Rav Chmouel bar Yehouda : « en Israël » : dans un tribunal d’Israélites, et non dans un tribunal de convertis.
ואידך האי ישראל מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני רב שמואל בר יהודה בישראל בב"ד של ישראל ולא בב"ד של גרים
Et l’autre ? Un autre « en Israël » est écrit. Et l’autre ? Il en a besoin pour ce qui est enseigné : Rabbi Yehouda a dit : Une fois, nous étions assis devant Rabbi Tarfon, et une yevama vint accomplir la ’halitsa ; il nous dit : Répondez tous : « Le déchaussé de la sandale ! »
ואידך בישראל אחרינא כתיב ואידך מיבעי ליה לכדתניא א"ר יהודה פעם אחת היינו יושבין לפני רבי טרפון ובאה יבמה לחלוץ ואמר לנו ענו כולכם חלוץ הנעל
S’il en est ainsi, « ils l’appelleront » : deux ; « ils parleront » : deux ; [faut-il] aussi [les compter] ? Pour Rabbi Yehouda, cela ferait neuf ; pour les Rabbanan, cela ferait sept !
אלא מעתה וקראו שנים ודברו שנים הכי נמי לר' יהודה הרי כאן תשעה לרבנן הרי כאן שבעה
Celui-là, il en a besoin pour ce qui est enseigné : « ils l’appelleront » (Dt 25, 8) : eux, et non leur envoyé ; « et ils lui parleront » : cela enseigne qu’on lui donne le conseil qui lui convient : s’il était jeune et elle âgée, ou lui âgé et elle jeune, on lui dit : Qu’as-tu à faire d’une jeune ? Qu’as-tu à faire d’une âgée ? Va vers ton semblable, et n’introduis pas la querelle dans ta maison.
ההוא מיבעי ליה לכדתניא וקראו לו ולא שלוחם ודברו אליו מלמד שמשיאין לו עצה ההוגנת לו שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה אומרים לו מה לך אצל ילדה מה לך אצל זקנה כלך אצל שכמותך ואל תכניס קטטה לתוך ביתך
Rava a dit au nom de Rav Na’hman : la halakha est que la ’halitsa [se fait] devant trois, puisque le Tanna a énoncé [la Michna] de façon anonyme selon lui. Rava dit à Rav Na’hman : S’il en est ainsi, le refus aussi, car nous avons appris : le refus et la ’halitsa [se font] devant trois.
אמר רבא אר"נ הלכה חליצה בשלשה הואיל וסתם לן תנא כוותיה א"ל רבא לר"נ אי הכי מיאון נמי דתנן המיאון והחליצה בשלשה
Et si tu dis qu’il en est bien ainsi, n’est-il pas enseigné : le refus : Beit Chammaï disent : devant un tribunal d’experts ; et Beit Hillel disent : devant un tribunal ou hors d’un tribunal ; les uns et les autres conviennent qu’il en faut trois. Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, et Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Yossé, le valident devant deux. Et Rav Yossef bar Minyomi a dit au nom de Rav Na’hman : la halakha est selon ce couple.
וכ"ת הכי נמי והתניא מיאון בית שמאי אומרים ב"ד מומחין וב"ה אומרים בב"ד ושלא בב"ד אלו ואלו מודים שצריך שלשה ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר ברבי יוסי מכשירין בשנים ואמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן הלכה כאותו הזוג
Là, il y a une seule [Michna] anonyme, et ici deux anonymes. — Là aussi il y a deux anonymes, car nous avons appris : « Si elle a exercé le refus ou accompli la ’halitsa devant lui, il peut l’épouser, parce qu’il était [membre] du tribunal. »
התם חד סתמא והכא תרי סתמי התם נמי תרי סתמי נינהו דתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא בב"ד
Voyons : ceci est anonyme et cela est anonyme ; qu’importe une anonyme, deux anonymes ou trois anonymes ? Rav Na’hman bar Its’hak a dit plutôt : parce que [le Tanna] a énoncé de façon anonyme là où il y avait une controverse,
מכדי הא סתמא והא סתמא מה לי חד סתם מה לי תרי סתם מה לי תלתא אלא אמר רב נחמן בר יצחק הואיל וסתם במקום מחלוקת
car nous avons appris : l’imposition des mains des anciens et la génisse à la nuque brisée [se font] devant trois ; ce sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Yehouda dit : devant cinq. La ’halitsa et les refus, devant trois ; et Rabbi Yehouda ne diverge pas. Déduis-en que Rabbi Yehouda s’est rétracté. Déduis-en cela.
דתנן סמיכת זקנים ועגלה ערופה בשלשה דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר בחמשה החליצה והמיאונין בשלשה ולא קפליג ר' יהודה ש"מ הדר ביה ר' יהודה ש"מ:
Rava a dit : les juges doivent fixer un lieu, car il est écrit : « Sa belle-sœur montera à la porte, vers les anciens » (Dt 25, 7). Rav Papa et Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, ont procédé à une ’halitsa devant cinq. Selon qui ? Selon Rabbi Yehouda ? Mais il s’est rétracté ! — C’était pour rendre la chose publique.
אמר רבא צריכי דייני למיקבע דוכתא דכתיב (דברים כה, ז) ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עבדי עובדא בחמשה כמאן כר' יהודה והא הדר ביה לפרסומי מילתא
Rav Achi se rendit chez Rav Kahana. Celui-ci lui dit : Que le maître monte vers nous pour compléter les cinq. Rav Kahana dit : Je me tenais devant Rav Yehouda, et il me dit : Viens, monte sur la natte de roseaux pour compléter les cinq. On lui dit : Pourquoi faut-il cinq ? Il leur dit : Afin que la chose soit rendue publique.
רב אשי איקלע לבי רב כהנא אמר ליה סליק מר לגבן למלויי בי חמשה אמר רב כהנא הוה קאימנא קמיה דרב יהודה ואמר לי תא סק לזירזא דקני לאיצטרופי בי חמשה אמרו לו למה לי חמשה אמר להו כי היכי דליפרסם מילתא
Rav Chmouel bar Yehouda se tenait devant Rav Yehouda ; il lui dit : Monte, viens sur la natte de roseaux pour compléter les cinq, pour rendre la chose publique. Il lui dit : Nous avons appris : « en Israël » : dans un tribunal d’Israélites, et non dans un tribunal de convertis ; et moi, je suis un converti.
רב שמואל בר יהודה הוה קאי קמיה דרב יהודה אמר ליה סק תא לזירזא דקני לאצטרופי בי חמשה לפרסומי מילתא אמר ליה תנינא בישראל בב"ד ישראל ולא בב"ד של גרים ואנא גר אנא
Rav Yehouda a dit : Quelqu’un comme Rav Chmouel bar Yehouda, je ferais sortir de l’argent sur sa parole. « Je ferais sortir », peux-tu le penser ? Le Miséricordieux a dit : « sur la parole de deux témoins » (Dt 19, 15) ! — Dis plutôt : je mettrais en doute un acte sur sa parole.
אמר רב יהודה כגון רב שמואל בר יהודה מפיקנא ממונא אפומיה מפיקנא ס"ד והא ע"פ שנים עדים אמר רחמנא אלא מרענא שטרא אפומיה
Original : Yevamot 101b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.