N’est-ce pas qu’il n’a pas eu de rapport ? — Non, [c’est le cas] où il a eu un rapport. — Si c’est qu’il a eu un rapport, quelle est la raison de Chmouel ? — Il estime que quiconque a un rapport [avec elle] le fait en vertu des premières fiançailles.
מאי לאו דלא בעל לא דבעל אי דבעל מאי טעמא דשמואל קסבר כל הבועל על דעת קדושין הראשונים הוא בועל
Mais ils ont déjà été en désaccord là-dessus une fois, car il a été dit : s’il s’est fiancé à elle sous condition et l’a épousée sans précision, Rav a dit qu’elle a besoin d’un acte de divorce de lui, et Chmouel a dit qu’elle n’a pas besoin d’acte de divorce de lui.
והא פליגי בה חדא זימנא דאיתמר קדשה על תנאי וכנסה סתם רב אמר צריכה הימנו גט ושמואל אמר אינה צריכה הימנו גט
Rav a dit qu’elle a besoin d’un acte de divorce de lui : puisqu’il l’a épousée, il a renoncé à sa condition. Et Chmouel a dit qu’elle n’a pas besoin d’acte de divorce de lui : quiconque a un rapport le fait en vertu des premières fiançailles.
רב אמר צריכה הימנו גט כיון דנסבה אחולי אחליה לתנאיה ושמואל אמר אינה צריכה הימנו גט כל הבועל על דעת קדושין הראשונים הוא בועל
Il fallait [les deux]. Car si cela n’avait été dit que pour ce cas-là, [on aurait pu penser que] Rav le dit parce qu’il y a une condition, et que puisqu’il a eu un rapport, il a renoncé à sa condition ; mais dans ce cas-ci, je dirais qu’il reconnaît [l’opinion] de Chmouel. Et si cela n’avait été dit que pour ce cas-ci, [on aurait pu penser que]Chmouel le dit dans ce cas, mais que dans l’autre il reconnaît [l’opinion] de Rav. Il fallait donc [les deux].
צריכא דאי איתמר ההיא בההיא קאמר רב משום דאיכא תנאה וכיון דבעל אחליה לתנאיה אבל בהא אימא מודה ליה לשמואל ואי איתמר בהא בהך קאמר שמואל אבל בהך אימא מודה ליה לרב צריכא
Et Rav a-t-il dit : s’il a eu un rapport, oui ; s’il n’a pas eu de rapport, non ? Il y a pourtant eu ce cas à Narech : [un homme] se fiança à une fille alors qu’elle était mineure ; elle grandit, il l’installa sur le siège [nuptial], puis un autre vint et la lui ravit. Rav Brona et Rav ’Hananel, disciples de Rav, étaient là, et ils ne l’ont pas obligée à recevoir un acte de divorce du second !
ומי אמר רב כי בעל אין אי לא בעל לא והא ההיא עובדא דהוה בנרש ואיקדישה כשהיא קטנה וגדלה ואותביה אבי כורסייא ואתא אחרינא וחטפה מיניה ורב ברונא ורב חננאל תלמידי דרב הוו התם ולא הצריכוה גיטא מבתרא
Rav Papa a dit : à Narech, on se marie d’abord, et ensuite on [les] installe sur le siège. Rav Achi a dit : il a agi de façon inconvenante, c’est pourquoi on a agi envers lui de façon inconvenante, et les Sages lui ont retiré ses fiançailles.
אמר רב פפא בנרש מינסב נסיבי והדר מותבי אבי כורסייא רב אשי אמר הוא עשה שלא כהוגן לפיכך עשו בו שלא כהוגן ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה
Ravina a dit à Rav Achi : cela se comprend s’il s’est fiancé par de l’argent. S’il s’est fiancé par un rapport, que dire ? — Les Sages ont fait de son rapport un rapport de débauche. Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : la halakha est conforme à Rabbi Eliézer ; et de même Rabbi Éléazar a dit : la halakha est conforme à Rabbi Eliézer.
אמר ליה רבינא לרב אשי תינח דקדיש בכספא קדיש בביאה מאי שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי אליעזר וכן אמר רבי אלעזר הלכה כרבי אליעזר:
MICHNA: Celui qui était marié à deux orphelines mineures et est mort : le rapport ou la ’halitsa avec l’une d’elles libère sa coépouse. De même pour deux sourdes-muettes. Une mineure et une sourde-muette : le rapport avec l’une d’elles ne libère pas sa coépouse.
מתני׳ מי שהיה נשוי לשתי יתומות קטנות ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהם פוטרת צרתה וכן שתי חרשות קטנה וחרשת אין ביאת אחת מהן פוטרת צרתה
Une femme entendante et une sourde-muette : le rapport avec l’entendante libère la sourde-muette, mais le rapport avec la sourde-muette ne libère pas l’entendante. Une adulte et une mineure : le rapport avec l’adulte libère la mineure, mais le rapport avec la mineure ne libère pas l’adulte.
פקחת וחרשת ביאת הפקחת פוטרת החרשת ואין ביאת החרשת פוטרת את הפקחת גדולה וקטנה ביאת הגדולה פוטרת הקטנה ואין ביאת הקטנה פוטרת הגדולה:
GUEMARA: Une sourde-muette est-elle donc apte à la ’halitsa ? N’avons-nous pas appris : un sourd-muet à qui l’on a fait la ’halitsa, une sourde-muette qui a fait la ’halitsa, et celle qui fait la ’halitsa avec un mineur — sa ’halitsa est invalide ?
גמ׳ וחרשת בת חליצה היא והתנן חרש שנחלץ וחרשת שחלצה וחולצת מן הקטן חליצתה פסולה
Rav Guidel a dit au nom de Rav : [la Michna se rapporte] au rapport. Rava a dit : tu peux même dire [qu’elle se rapporte] à la ’halitsa : ici, il s’agit d’une sourde-muette de naissance ; là, d’une femme entendante qui est devenue ensuite sourde-muette.
אמר רב גידל אמר רב אביאה רבא אמר אפילו תימא אחליצה כאן בחרשת מעיקרא כאן בפקחת ואח"כ נתחרשה
Une sourde-muette de naissance : de même qu’elle est entrée [dans le mariage] ainsi, [elle en sort ainsi]. Une entendante devenue ensuite sourde-muette, non, car la récitation [des versets] est indispensable pour elle.
חרשת מעיקרא כי היכי דעל הכי נפק פקחת ואחר כך נתחרשה לא דמעכבא בה קרייה
Abayé lui a objecté : une sourde-muette de naissance est-elle donc apte à la ’halitsa ? N’avons-nous pas appris : deux frères, l’un entendant et l’autre sourd-muet, mariés à deux femmes étrangères [l’une à l’autre], l’une entendante et l’autre sourde-muette : si le sourd-muet, mari de la sourde-muette, meurt, que fera l’entendant, mari de l’entendante ? Il l’épouse, et s’il veut la renvoyer, il la renvoie.
איתיביה אביי וחרשת מעיקרא בת חליצה היא והתנן שני אחין אחד פקח ואחד חרש נשואין לשתי נכריות אחת פקחת ואחת חרשת מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא
Si l’entendant, mari de l’entendante, meurt, que fera le sourd-muet, mari de la sourde-muette ? Il l’épouse et ne peut jamais la renvoyer. N’est-ce pas une sourde-muette de naissance ? Et il est enseigné : il l’épouse — oui ;
מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת כונס ואינו מוציא לעולם מאי לאו בחרשת מעיקרא וקתני כונס אין
Original : Yevamot 110a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.