et Rabbi Abbahou a dit : on déduit « poursuite » de « poursuite ». Il est écrit ici : « Recherche la paix et poursuis-la » (Ps 34, 15), et il est écrit là : « Qui poursuit la justice et la bonté trouvera la vie, la justice et l’honneur » (Pr 21, 21). À l’annulation des vœux, selon Rabbi Nathan, car il a été enseigné : Rabbi Nathan dit : celui qui fait un vœu, c’est comme s’il bâtissait un haut-lieu, et celui qui l’accomplit, c’est comme s’il y offrait un sacrifice.
ואמר רבי אבהו אתיא רדיפה רדיפה כתיב הכא (תהלים לד, טו) בקש שלום ורדפהו וכתיב התם (משלי כא, כא) רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד: בהפרת נדרים כרבי נתן דתניא רבי נתן אומר הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליה קרבן
Et se tenir éloigné de trois choses : des refus, car peut-être, quand elle aura grandi, elle le regrettera ; des dépôts, [il s’agit] d’un concitoyen dont la maison est comme sa propre maison ; du cautionnement, [il s’agit] des garants de Chaltsion.
ויתרחק משלשה דברים מן המיאונין דלמא גדלה ומיחרטא בה מן הפקדונות בבר מתא דבייתיה כי בייתיה דמי מן הערבון בערבי שלציון
Car Rabbi Yits’hak a dit : que signifie ce qui est écrit : « Il s’en trouve fort mal, celui qui se porte garant pour un étranger » (Pr 11, 15) ? Malheur après malheur viendra sur ceux qui accueillent des convertis, sur les garants de Chaltsion, et sur celui qui s’enfonce dans une décision de halakha. Ceux qui accueillent des convertis, selon Rabbi ’Helbo, car Rabbi ’Helbo a dit : les convertis sont aussi pénibles pour Israël qu’une plaie sur la peau.
דא"ר יצחק מאי דכתיב (משלי יא, טו) רע ירוע כי ערב זר רעה אחר רעה תבא למקבלי גרים ולערבי שלציון ולתוקע עצמו לדבר הלכה מקבלי גרים כר' חלבו דאמר ר' חלבו קשים גרים לישראל כספחת בעור
Les garants de Chaltsion, qui pratiquent [le principe] « dégaine, frappe ! ». Celui qui s’enfonce dans une décision de halakha, car il a été enseigné : Rabbi Yossé dit : quiconque dit qu’il n’a pas de Torah n’a pas de Torah. — C’est évident ! — Plutôt : quiconque dit qu’il n’a que la Torah n’a que la Torah.
ערבי שלציון דעבדי שלוף דוץ תוקע עצמו לדבר הלכה דתניא רבי יוסי אומר כל האומר אין לו תורה אין לו תורה פשיטא אלא כל האומר אין לו אלא תורה אין לו אלא תורה
Cela aussi est évident ! — Plutôt : il n’a même pas la Torah. Quelle en est la raison ? Rav Papa a dit : le verset dit : « Vous les apprendrez et vous veillerez à les accomplir » (Dt 5, 1) : quiconque est dans l’accomplissement est dans l’étude ; quiconque n’est pas dans l’accomplissement n’est pas dans l’étude.
הא נמי פשיטא אלא דאפילו תורה אין לו מאי טעמא אמר רב פפא אמר קרא (דברים ה, א) ולמדתם ועשיתם כל שישנו בעשיה ישנו בלמידה כל שאינו בעשיה אינו בלמידה
Et si tu veux, dis : en réalité, c’est comme vous l’aviez dit au départ : quiconque dit qu’il n’a que la Torah n’a que la Torah. Il fallait le dire pour le cas où il l’enseigne à d’autres, qui vont et accomplissent. Tu aurais pu dire qu’il en a, lui, une récompense ; il nous apprend [que non].
ואיבעית אימא לעולם כדאמריתו מעיקרא כל האומר אין לו אלא תורה אין לו אלא תורה לא צריכא דקא מגמר לאחריני ואזלי ועבדי מהו דתימא אית ליה אגרא לדידיה קמ"ל
Et si tu veux, dis : celui qui s’enfonce dans une décision de halakha, c’est un juge à qui l’on soumet une affaire, qui connaît une halakha et compare un cas à un autre, alors qu’il a au-dessus de lui un maître et ne va pas le consulter.
ואיבעית אימא תוקע עצמו לדבר הלכה בדיינא דאתי דינא לקמיה וגמר הלכה ומדמי מילתא למילתא ואית ליה רבה ולא אזיל משאיל
Car Rabbi Chmouel bar Na’hmani a dit au nom de Rabbi Yonathan : un juge doit toujours se voir comme si une épée était posée entre ses cuisses et que la Géhenne était ouverte sous lui, ainsi qu’il est dit : « Voici la couche de Salomon : soixante vaillants l’entourent, parmi les vaillants d’Israël », etc., « à cause de la terreur des nuits » (Ct 3, 7-8) — à cause de la terreur de la Géhenne, qui ressemble à la nuit.
דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין יריכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו שנאמר (שיר השירים ג, ז) הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה מגבורי ישראל וגו' מפחד בלילות מפחד של גיהנם שדומה ללילה:
Rabban Gamliel dit : si elle a refusé, etc. Rabbi Éléazar a demandé à Rav : quelle est la raison de Rabban Gamliel ? Est-ce parce qu’il estime que les fiançailles d’une mineure restent en suspens, et que lorsqu’elle grandit, elles grandissent avec elle, même s’il n’a pas eu de rapport avec elle ?
ר"ג אומר אם מיאנה וכו': בעא מיניה רבי אלעזר מרב מאי טעמא דר"ג משום דקסבר קידושי קטנה מיתלא תלו וכי גדלה גדלי בהדה אע"ג דלא בעל
Ou bien parce qu’il estime que si quelqu’un se fiance à la sœur de sa yevama, la yevama est libérée et s’en va ? [Dans ce cas,] s’il a eu un rapport, oui ; s’il n’a pas eu de rapport, non.
או דלמא משום דקסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה והלכה לה אי בעל אין אי לא בעל לא
Il lui a répondu : voici la raison de Rabban Gamliel : il estime que si quelqu’un se fiance à la sœur de sa yevama, la yevama est libérée et s’en va ; s’il a eu un rapport, oui ; s’il n’a pas eu de rapport, non.
אמר ליה היינו טעמא דר"ג משום דקסבר המקדש אחות יבמה נפטרה יבמה והלכה לה אי בעל אין אי לא בעל לא
Rav Chéchet a dit : je dis que Rav a énoncé cet enseignement alors qu’il était assoupi et couché, car il a été enseigné : celui qui se fiance à une mineure, ses fiançailles sont en suspens. Que signifie « en suspens » ? N’est-ce pas que lorsqu’elle grandit, elles grandissent avec elle, même s’il n’a pas eu de rapport ?
אמר רב ששת אמינא כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא דתניא המקדש את הקטנה קידושיה תלויין מאי תלויין לאו כי גדלה גדלי בהדה ואע"ג דלא בעל
Ravin, fils de Rav Na’hman, lui a dit : cette question de la mineure reste en suspens : s’il a eu un rapport, oui ; s’il n’a pas eu de rapport, non. Car elle se dit : il est meilleur que moi, et moi je suis meilleure que lui.
אמר ליה רבין בריה דרב נחמן הא מילתא דקטנה מיתלא תליא וקיימא אי בעל אין אי לא בעל לא דאמרה הוא עדיף מינאי ואנא עדיפנא מיניה
Mais Rav pense-t-il : s’il a eu un rapport, oui ; s’il n’a pas eu de rapport, non ? Il a pourtant été dit : une mineure qui n’a pas exprimé de refus, a grandi, puis s’est mariée [à un autre] : Rav a dit qu’elle n’a pas besoin d’acte de divorce du second, et Chmouel a dit qu’elle a besoin d’un acte de divorce du second.
וסבר רב אי בעל אין אי לא בעל לא והא איתמר קטנה שלא מיאנה והגדילה ועמדה ונשאת רב אמר אינה צריכה גט משני ושמואל אמר צריכה גט משני
Original : Yevamot 109b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.