[on aurait pu penser que c’est] parce que leur interdit [s’applique] à la moindre quantité ; mais pour le sang, [interdit seulement] à partir d’un quart [de log], je dirais que non. Et s’il nous l’avait fait savoir pour le sang, [on aurait pu penser que c’est] parce qu’il entraîne le karet ; mais pour les reptiles, je dirais que non.
משום דאיסורן במשהו אבל דם דעד דאיכא רביעית אימא לא ואי אשמעינן דם משום דאיכא כרת אבל שרצים אימא לא
Et s’il nous l’avait fait savoir pour ces deux-là, [on aurait pu penser que c’est] parce que leur interdit vaut également pour tous ; mais pour l’impureté, je dirais que non. Et s’il nous l’avait fait savoir pour l’impureté, [on aurait pu penser que] les cohanim sont différents, parce qu’Il leur a ajouté des mitsvot supplémentaires ; mais pour ceux-là, je dirais que non. Il fallait donc [les trois].
ואי אשמעינן הני תרתי משום דאיסורן שוה בכל אבל טומאה אימא לא ואי אשמעינן טומאה כהנים שאני משום דריבה בהן מצות יתרות אבל הני אימא לא צריכא
Viens et entends : deux frères, l’un entendant et l’autre sourd-muet, mariés à deux sœurs entendantes : si le sourd-muet, mari de l’entendante, meurt, que fera l’entendant, mari de l’entendante ? Elle sort parce qu’elle est la sœur de l’épouse.
תא שמע שני אחין אחד פקח ואחד חרש נשואין שתי אחיות פקחות מת חרש בעל פקחת מה יעשה פקח בעל פקחת תצא משום אחות אשה
Si l’entendant, mari de l’entendante, meurt, que fera le sourd-muet, mari de l’entendante ? Il renvoie sa femme par un acte de divorce, et la femme de son frère lui est interdite à jamais.
מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל פקחת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם
Pourquoi renvoie-t-il sa femme par un acte de divorce ? Qu’elle reste avec lui ! Un mineur [aussi] mange des charognes ! — [C’est] à cause de l’interdit qui la concerne, elle.
אמאי מוציא את אשתו בגט תיתיב גביה קטן אוכל נבלות הוא משום איסורא דידה
Viens et entends : deux frères entendants mariés à deux sœurs, l’une entendante et l’autre sourde-muette : si l’entendant, mari de la sourde-muette, meurt, que fera l’entendant, mari de l’entendante ? Elle sort parce qu’elle est la sœur de l’épouse. Si l’entendant, mari de l’entendante, meurt, que fera l’entendant, mari de la sourde-muette ? Il renvoie sa femme par un acte de divorce et la femme de son frère par la ’halitsa.
תא שמע שני אחין פקחין נשואין שתי אחיות אחת פקחת ואחת חרשת מת פקח בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת תצא משום אחות אשה מת פקח בעל פקחת מה יעשה פקח בעל חרשת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה
Et pourquoi renvoie-t-il sa femme par un acte de divorce ? Qu’elle reste avec lui ! Un mineur [aussi] mange des charognes ! — [C’est] à cause de l’interdit qui le concerne, lui.
ואמאי מוציא את אשתו בגט תיתיב גביה קטן אוכל נבלות הוא משום איסורא דידיה
Rava a dit : viens et entends : deux frères, l’un sourd-muet et l’autre entendant, mariés à deux sœurs, l’une entendante et l’autre sourde-muette : si le sourd-muet, mari de la sourde-muette, meurt, que fera l’entendant, mari de l’entendante ? Elle sort parce qu’elle est la sœur de sa femme. Si l’entendant, mari de l’entendante, meurt, que fera le sourd-muet, mari de la sourde-muette ? Il renvoie sa femme par un acte de divorce, et la femme de son frère lui est interdite à jamais.
אמר רבא תא שמע שני אחין אחד חרש ואחד פקח נשואין לשתי אחיות אחת פקחת ואחת חרשת מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת תצא משום אחות אשתו מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת מוציא את אשתו בגט ואשת אחיו אסורה לעולם
Or ici, il n’y a ni interdit qui la concerne, elle, ni interdit qui le concerne, lui, et il est enseigné : il renvoie sa femme par un acte de divorce ! — Rav Chemaya a dit : c’est une mesure de précaution, de peur qu’on ne permette la yevama à [n’importe qui du] dehors.
והא הכא דלאו איסורא דידה איכא ולאו איסורא דידיה איכא וקתני מוציא את אשתו בגט אמר רב שמעיה גזירה משום התרת יבמה לשוק:
MICHNA: Une femme qui est partie avec son mari outre-mer, alors que la paix régnait entre lui et elle et que la paix régnait dans le monde, et qui est revenue en disant : « Mon mari est mort » — elle peut se remarier. « Mon mari est mort » — elle peut être épousée par lévirat.
מתני׳ האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאה ואמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתייבם
[Si] la paix régnait entre lui et elle mais que la guerre régnait dans le monde, [ou si] la discorde régnait entre lui et elle et que la paix régnait dans le monde, et qu’elle est revenue en disant : « Mon mari est mort », elle n’est pas crue. Rabbi Yehouda dit : elle n’est jamais crue, à moins qu’elle ne vienne en pleurant, les vêtements déchirés. Ils lui ont dit : dans un cas comme dans l’autre, elle peut se remarier.
שלום בינו לבינה ומלחמה בעולם קטטה בינו לבינה ושלום בעולם ובאתה ואמרה מת בעלי אינה נאמנת רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באתה בוכה ובגדיה קרועין אמרו לו אחת זו ואחת זו תנשא:
GUEMARA: Il a enseigné « la paix entre lui et elle » parce qu’il voulait enseigner « la discorde entre lui et elle » ; il a enseigné « la paix dans le monde » parce qu’il voulait enseigner « la guerre dans le monde ».
גמ׳ תנא שלום בינו לבינה משום דקבעי למיתני קטטה בינו לבינה תנא שלום בעולם משום דקבעי למיתני מלחמה בעולם
Rava a dit : quelle est la raison [pour le cas] de la guerre ? Parce qu’elle parle par supposition. Elle se dit : parmi tous ceux qui ont été tués, aurait-il réchappé ? Et si tu dis : puisque la paix régnait entre lui et elle, elle attend de voir [par elle-même] — parfois on l’a frappé d’une flèche ou d’une lance, et elle pense qu’il est certainement mort, alors que quelqu’un lui a appliqué des remèdes et il a survécu.
אמר רבא מאי טעמא דמלחמה משום דאמרה בדדמי סלקא דעתא בכל הני דאיקטול הוא פליט אם תימצא לומר כיון דשלום בינו לבינה נטרא עד דחזיא זימנין דמחו ליה בגירא או ברומחא וסברא ודאי מת ואיכא דעבד סמתרי וחיה
Rava pensait dire que la famine n’est pas comme la guerre, car elle ne parle pas par supposition. Rava revint et dit : la famine est comme la guerre. Car une femme vint devant Rava et lui dit : « Mon mari est mort de faim. » Il lui dit : « Tu as bien fait de sauver ta vie. Tu as pensé qu’avec le peu de farine que tu lui as laissé, il aurait survécu ? » Elle lui répondit : « Le maître aussi sait que dans une telle situation, on ne survit pas. »
סבר רבא למימר רעבון אינו כמלחמה דלא אמרה בדדמי הדר אמר רבא רעבון הרי הוא כמלחמה דההיא דאתת לקמיה דרבא אמרה ליה בעלי מת ברעב אמר לה שפיר עבדת דשיזבת נפשיך ס"ד דבההוא פורתא דנפפיתא דשבקת ליה הוה חיי אמרה ליה מר נמי ידע דכי האי גוונא לא חיי
Rava revint encore et dit : la famine est pire que la guerre. Car pour la guerre, quand elle dit : « Mon mari est mort à la guerre », elle n’est pas crue, mais [si elle dit :] « Il est mort dans son lit », elle est crue ; alors que pour la famine, [elle n’est crue que] si elle dit : « Il est mort et je l’ai enterré ».
הדר אמר רבא רעבון גריעה ממלחמה דאילו מלחמה כי אמרה מת בעלי במלחמה הוא דלא מהימנא הא מת על מטתו מהימנא ואילו גבי רעבון עד דאמרה מת וקברתיו
Un éboulement est comme la guerre, car elle parle par supposition. Une invasion de serpents et de scorpions est comme la guerre, car elle parle par supposition.
מפולת הרי הוא כמלחמה דאמרה בדדמי שילוח נחשים ועקרבים הרי הן כמלחמה דאמרה בדדמי
Pour une épidémie, certains disent qu’elle est comme la guerre, d’autres disent qu’elle n’est pas comme la guerre. Certains disent qu’elle est comme la guerre, car elle parle par supposition ; d’autres disent qu’elle n’est pas comme la guerre, car on s’appuie sur ce que disent les gens : « Pendant sept ans dure l’épidémie, mais nul ne meurt avant son heure. »
דבר אמרי לה הרי הוא כמלחמה ואמרי לה אינו כמלחמה אמרי לה הרי הוא כמלחמה דאמרי בדדמי ואמרי לה אינו כמלחמה דסמכי אדאמרי אינשי שב שנין הוה מותנא ואינש בלא שני לא אזיל
Ils ont demandé : si c’est elle qui a établi [le fait] qu’il y avait la guerre dans le monde, qu’en est-il ? Dit-on : pourquoi mentirait-elle ?
איבעיא להו החזיקה היא מלחמה בעולם מהו מי אמרינן מה לה לשקר
Original : Yevamot 114b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.