emmène des garçons et des filles, et qu’ils se promènent là-bas : s’ils les trouvent, ils les rapporteront. On voit donc qu’il estime qu’un mineur qui mange des charognes, le tribunal n’a pas l’obligation de l’en séparer. Faut-il dire que ceci le soutient : un homme ne dira pas à un enfant : « Apporte-moi une clé, apporte-moi un sceau » ; mais il le laisse arracher, il le laisse lancer ?
דבר טלי וטליא וליטיילו התם דאי משכחי להו מייתי להו אלמא קסבר קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווין להפרישו לימא מסייע ליה לא יאמר אדם לתינוק הבא לי מפתח הבא לי חותם אלא מניחו תולש מניחו זורק
Viens et entends : un idolâtre qui vient éteindre [un incendie le Chabbat], on ne lui dit ni « Éteins », ni « N’éteins pas », car son repos n’est pas à leur charge. Un mineur qui vient éteindre, on lui dit : « N’éteins pas », car son repos est à leur charge.
ת"ש עובד כוכבים שבא לכבות אין אומרים לו כבה ואל תכבה מפני שאין שביתתו עליהם קטן הבא לכבות אומרים לו אל תכבה ששביתתו עליהם
Rabbi Yo’hanan a dit : [il s’agit d’un mineur] qui agit selon la volonté de son père. — De même pour l’idolâtre qui agit selon la volonté de l’Israélite, est-ce permis ? — L’idolâtre agit selon sa propre volonté.
א"ר יוחנן בעושה על דעת אביו דכוותיה גבי עובד כוכבים דעושה על דעת ישראל מי שרי עובד כוכבים אדעתא דנפשיה עביד
Viens et entends : le fils d’un ’haver qui a l’habitude d’aller chez le père de sa mère, qui est un ’am haarets, on ne craint pas qu’il lui fasse manger des produits non prélevés. Si on a trouvé des fruits dans sa main, on n’est pas tenu de s’en occuper. — Rabbi Yo’hanan a dit : pour le demaï, ils ont été indulgents.
ת"ש בן חבר שרגיל לילך אצל אבי אמו עם הארץ אין חוששין שמא יאכילנו דברים שאינם מתוקנים מצא בידו פירות אין זקוק לו אמר רבי יוחנן בדמאי הקילו
La raison est donc que c’est du demaï ; mais pour [des produits non prélevés] certains, il faudrait prélever la dîme. Rabbi Yo’hanan n’a-t-il pas dit pourtant : [il s’agit d’un mineur] qui agit selon la volonté de son père ? — Rabbi Yo’hanan était plutôt dans le doute : ici, il écarte [la preuve] ; là, il écarte [la preuve].
אלא טעמא דדמאי הא ודאי בעא לעשורי והאמר ר' יוחנן בעושה על דעת אביו אלא רבי יוחנן ספוקי מספקא ליה קאי הכא מדחי קאי הכא מדחי
Viens et entends : le fils d’un ’haver cohen qui a l’habitude d’aller chez le père de sa mère, un cohen ’am haarets, on ne craint pas qu’il lui fasse manger de la terouma impure. Si on a trouvé des fruits dans sa main, on n’est pas tenu de s’en occuper. — [Il s’agit] de terouma d’ordre rabbinique.
ת"ש בן חבר כהן שרגיל לילך אצל אבי אמו כהן עם הארץ אין חוששין שמא יאכילנו תרומה טמאה מצא בידו פירות אין זקוק לו בתרומה דרבנן
Viens et entends : un nourrisson peut téter une idolâtre ou un animal impur, et l’on ne craint pas qu’il tète une chose abominable ; mais on ne lui fera pas manger de charognes, de bêtes déchirées, de choses abominables ni de reptiles. Et de toutes [les femelles] il tète, même le Chabbat ; mais pour un adulte, c’est interdit. Abba Chaoul dit : nous avions l’habitude de téter un animal pur un jour de fête.
תא שמע יונק תינוק והולך מעובדת כוכבים ומבהמה טמאה ואין חוששין ביונק שקץ ולא יאכילנו נבלות וטרפות שקצים ורמשים ומכולן יונק מהם ואפילו בשבת ובגדול אסור אבא שאול אומר נוהגין היינו שיונקים מבהמה טהורה ביום טוב
Il est enseigné en tout cas : « on ne craint pas qu’il tète une chose abominable ». — Là, c’est à cause du danger. — S’il en est ainsi, [que ce soit permis] aussi à un adulte !
קתני מיהא אין חוששין ביונק שקץ התם משום סכנה אי הכי גדול נמי
Un adulte nécessite une évaluation. — Que le mineur aussi nécessite une évaluation ! — Rav Houna, fils de Rav Yehochoua, a dit : en règle générale, un enfant est en danger s’il est [privé] de lait.
גדול בעי אומדנא קטן נמי ליבעי אומדנא אמר רב הונא בריה דרב יהושע סתם תינוק מסוכן אצל חלב:
Abba Chaoul dit : nous avions l’habitude de téter un animal pur un jour de fête. Comment est-ce ? S’il y a danger, [c’est permis] même le Chabbat ; et s’il n’y a pas de danger, c’est interdit même un jour de fête ! — Il fallait [le dire] pour un cas où il y a souffrance.
אבא שאול אומר נוהגין היינו שיונקים מבהמה טהורה ביום טוב: היכי דמי אי דאיכא סכנה אפילו בשבת נמי ואי דליכא סכנה אפילו ביום טוב אסור לא צריכא דאיכא צערא
Et il estime que c’est extraire [le lait] de façon inhabituelle. Le Chabbat, dont l’interdit [entraîne] la lapidation, les Sages l’ont interdit ; le jour de fête, dont l’interdit est un interdit simple, les Sages ne l’ont pas interdit.
וקסבר מפרק כלאחר יד הוא שבת דאיסור סקילה גזרו רבנן יו"ט דאיסור לאו לא גזרו ביה רבנן
Viens et entends : « Vous ne les mangerez pas, car ce sont des choses abominables » (Lv 11, 42) — [lis] « vous ne les ferez pas manger », pour mettre en garde les adultes au sujet des mineurs. N’est-ce pas qu’ils doivent leur dire : « Ne mangez pas » ? — Non, [cela signifie] qu’ils ne doivent pas leur en donner de leurs mains.
ת"ש (ויקרא יא, מב) לא תאכלום כי שקץ הם לא תאכילום להזהיר הגדולים על הקטנים מאי לאו דאמר להו לא תאכלו לא דלא ליספו ליה בידים
Viens et entends : « Aucune âme parmi vous ne mangera de sang » (Lv 17, 12) — pour mettre en garde les adultes au sujet des mineurs. N’est-ce pas qu’ils doivent leur dire : « Ne mangez pas » ? — Non, [cela signifie] qu’ils ne doivent pas leur en donner de leurs mains.
תא שמע (ויקרא יז, יב) כל נפש מכם לא תאכל דם להזהיר הגדולים על הקטנים מאי לאו דאמרי להו לא תאכלו לא דלא ליספו להו בידים
Viens et entends : « Parle… et dis » (Lv 21, 1) — pour mettre en garde les adultes au sujet des mineurs. N’est-ce pas qu’il doit leur dire : « Ne vous rendez pas impurs » ? — Non, [cela signifie] qu’ils ne doivent pas les rendre impurs de leurs mains.
ת"ש (ויקרא כא, א) אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים מאי לאו דאמר להו לא תיטמו לא דלא ליטמו להו בידים
Et il fallait [les trois versets]. Car s’il nous avait fait savoir [cela] pour les choses abominables,
וצריכי דאי אשמעינן שקצים
Original : Yevamot 114a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.