j’aurais dit : [cela vaut] du vivant [de la femme], mais après sa mort, le lien [lévirique] cesse ; il nous enseigne donc que le lien ne cesse pas sans raison. Dirons-nous que [la baraïta suivante] le soutient : [Si] sa yevama est morte, il lui est permis [d’épouser] la sœur de celle-ci. Sa sœur, oui ; sa mère, non ?
הוה אמינא מחיים אבל לאחר מיתה פקעה לה זיקה קמ"ל דזיקה בכדי לא פקעה לימא מסייע ליה יבמתו שמתה מותר באחותה באחותה אין באמה לא
La même règle vaut même pour sa mère ; mais comme [le Tanna] a enseigné dans la première partie : [Si] sa femme est morte, il lui est permis [d’épouser] la sœur de celle-ci — précisément sa sœur, mais pas sa mère, car elle est pour lui un interdit de la Torah —, il a aussi enseigné dans la dernière partie : il lui est permis [d’épouser] sa sœur.
ה"ה דאפי' באמה ואיידי דתנא רישא אשתו שמתה מותר באחותה דוקא באחותה אבל באמה לא דהויא לה איסורא דאורייתא תנא נמי סיפא מותר באחותה
Rav Houna bar ’Hiya objecta : [Si] il a fait un maamar à l’une et qu’il est mort, la seconde accomplit la ’halitsa mais n’est pas épousée par lévirat. La raison est qu’il lui a fait un maamar ; mais s’il ne lui avait pas fait de maamar, la seconde aussi pourrait être épousée par lévirat. Or si tu dis qu’il existe un lien [lévirique], elle est la coépouse, par le lien, de la femme de son frère qui n’a pas été son contemporain !
מתיב רב הונא בר חייא עשה בה מאמר ומת שניה חולצת ולא מתייבמת טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר שניה נמי יבומי מייבמה ואי אמרת יש זיקה הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה
Et s’il est enseigné « maamar », c’est pour exclure [l’opinion de]Beit Chammaï, qui disent que le maamar acquiert d’une acquisition complète ; il nous enseigne [qu’il n’en est rien].
והא דקתני מאמר לאפוקי מב"ש דאמרי מאמר קונה קנין גמור קמ"ל
Abayé lui objecta : Deux frères [vivent] en même temps ; l’un d’eux meurt sans enfant ; le second se dispose à faire un maamar à sa yevama, mais il n’a pas eu le temps de lui faire le maamar qu’un frère lui naît, puis il meurt. La première est libérée en tant que femme de son frère qui n’a pas été son contemporain, et la seconde accomplit soit la ’halitsa, soit le lévirat. Or si tu dis qu’il existe un lien [lévirique], elle est la coépouse, par le lien, de la femme de son frère qui n’a pas été son contemporain !
איתיביה אביי שני אחין בעולם אחד ומת אחד מהן בלא ולד ועמד השני הזה לעשות מאמר ביבמתו ולא הספיק לעשות בה מאמר עד שנולד לו אח ומת הראשונה יוצאה משום אשת אחיו שלא היה בעולמו ושניה או חולצת או מתייבמת ואי אמרת יש זיקה הויא לה צרת אשת אחיו שלא היה בעולמו בזיקה
Qui est [l’auteur de cette baraïta] ? C’est Rabbi Meïr, qui dit qu’il n’y a pas de lien. Mais Rabbi Meïr pense-t-il vraiment qu’il n’y a pas de lien ? N’avons-nous pas appris : Quatre frères, dont deux ont épousé deux sœurs ; ceux qui étaient mariés meurent ; les sœurs accomplissent la ’halitsa mais ne sont pas épousées par lévirat.
הא מני ר"מ היא דאמר אין זיקה ומי סבירא ליה לרבי מאיר אין זיקה והתנן ארבעה אחים שנים מהן נשואים שתי אחיות ומתו הנשואין האחיות הרי אלו חולצות ולא מתייבמות
Or s’il te venait à l’esprit que Rabbi Meïr pense qu’il n’y a pas de lien, celles-ci viennent de deux maisons : que celui-ci épouse l’une par lévirat et celui-là l’autre !
ואי ס"ד סבר ר"מ אין זיקה הני מתרי בתי קאתיין האי לייבם חדא והאי לייבם חדא
En réalité, il n’y a pas de lien ; [la raison est] qu’il estime qu’il est interdit d’annuler la mitsva du lévirat : car peut-être, avant que l’un n’épouse par lévirat, l’autre mourra, et tu auras annulé la mitsva du lévirat.
לעולם אין זיקה משום דקסבר אסור לבטל מצות יבמין דדלמא אדמייבם חד מיית אידך וקא בטלת מצות יבמין
Comme nous l’avons appris : Rabban Gamliel dit : Si elle a refusé, elle a refusé ; et si elle n’a pas refusé, elle attendra d’être majeure, et celle-ci sera libérée en tant que sœur de [sa] femme.
דתנן ר"ג אומר אם מאנה מאנה ואם לא מאנה תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה
Il lui dit : Tu opposes [l’opinion de]Rabban Gamliel à [celle de]Rabbi Meïr ? Ne disons-nous pas ainsi : Rabbi Meïr se préoccupe même d’un doute, et Rabban Gamliel ne se préoccupe même pas d’une certitude. Peut-être que celui qui ne se préoccupe pas même d’une certitude [ne s’en préoccupe pas], et que celui qui se préoccupe même d’un doute [s’en préoccupe].
אמר ליה דרבן גמליאל אדרבי מאיר קרמית לא הכי קאמרינן ר"מ חייש אפי' לספיקא ר"ג אפילו לודאי לא חייש דלמא מאן דלא חייש אפי' לודאי לא חייש ומאן דחייש אפי' לספיקא חייש
Original : Yevamot 18a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.