d’une acquisition complète ; il nous enseigne [que la règle] n’est pas conforme à Beit Chammaï.
קנין גמור קמ"ל דלא כב"ש
Yevamot 30b יבמות
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et selon Rav Na’hman, [l’enseignement] de Rav Achi fait difficulté ! — Et si tu dis : la même règle vaut même s’il est mort et qu’ensuite [l’autre] a divorcé : sa coépouse est permise — mais alors, « c’est de cela », pour exclure quoi ? Pour exclure [le cas où] il l’a épousée et qu’ensuite il a divorcé.
ולרב נחמן קשיא דרב אשי וכ"ת הוא הדין דאפי' מת ואחר כך גירש צרתה מותרת אלא זו היא למעוטי מאי למעוטי כנס ואח"כ גירש
Cela va bien s’il partage l’avis de Rabbi Yirmeya, qui dit : [Il y a là] une rupture : celui qui a enseigné ceci n’a pas enseigné cela ;
הניחא אי סבר לה כרבי ירמיה דאמר תברא מי ששנה זו לא שנה זו
ce Tanna-ci estime que la mort fait échoir, et ce Tanna-là estime que le mariage initial fait échoir ;
והאי תנא סבר מיתה מפלת והאי תנא סבר נישואין הראשונים מפילים
[et alors] « c’est de cela » sert à exclure [le cas où] il l’a épousée et a ensuite divorcé. Mais s’il partage l’avis de Rava, qui dit : En réalité, c’est un seul Tanna, et il enseigne [selon le principe] « ceci, et il va sans dire cela », « c’est de cela » sert à exclure quoi ? Il faut donc qu’il partage l’avis de Rabbi Yirmeya.
זו היא למעוטי כנס ולבסוף גירש אלא אי סבר לה כרבא דאמר לעולם חד תנא הוא וזו ואין צ"ל זו קתני זו היא למעוטי מאי על כרחך כרבי ירמיה סבירא ליה
Et selon Rava, cela va bien s’il partage l’avis de Rav Achi : « c’est de cela » sert à exclure [le cas où le frère] est mort sans que [l’autre] ait divorcé. Mais s’il partage l’avis de Rav Na’hman, « c’est de cela » sert à exclure quoi ? Il faut donc qu’il partage l’avis de Rav Achi.
ולרבא הניחא אי סבר לה כרב אשי זו היא למעוטי מת בלא גירש אלא אי סבר לה כרב נחמן זו היא למעוטי מאי ע"כ כרב אשי סבירא ליה:
MICHNA: Et pour toutes celles-là, s’il y a eu à leur sujet des consécrations ou des divorces douteux, les coépouses accomplissent la ’halitsa mais ne sont pas épousées par lévirat. Qu’est-ce qu’une consécration douteuse ? [Si] il lui a jeté [l’objet de] la consécration, et qu’il est douteux qu’il soit [tombé] plus près de lui ou plus près d’elle : c’est une consécration douteuse.
מתני׳ וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק הרי אלו הצרות חולצות ולא מתייבמות כיצד ספק קדושין זרק לה קדושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק קדושין
Un divorce douteux : [si] il a écrit [l’acte] de sa propre main et qu’il n’y a pas de témoins dessus ; [s’]il y a des témoins dessus mais pas de date ; [s’]il y a une date mais un seul témoin : c’est un divorce douteux.
ספק גרושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד זהו ספק גרושין:
GUEMARA: Alors que pour le divorce, il n’enseigne pas [le cas où] il est douteux [que l’acte soit tombé] plus près de lui ou plus près d’elle.
גמ׳ ואילו בגרושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני
Quelle en est la raison ? Rabba dit : Cette femme se trouve sous la présomption d’être permise à un étranger, et c’est sur un doute que tu viens la rendre interdite : ne la rends pas interdite sur un doute.
מאי טעמא אמר רבה אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק
Abayé lui dit : S’il en est ainsi, pour la consécration aussi, disons : cette femme se trouve sous la présomption d’être permise au lévir, et c’est sur un doute que tu viens la rendre interdite : ne la rends pas interdite sur un doute !
אמר ליה אביי אי הכי בקדושין נמי נימא אשה זו בחזקת היתר ליבם עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק
Là-bas, c’est pour la rigueur.
התם לחומרא
Cette rigueur conduit à une indulgence : parfois, il ira consacrer sa sœur d’une consécration certaine.
האי חומרא דאתי לידי קולא הוא זימנין דאזיל הוא ומקדש לה לאחותה קדושי ודאי
Ou encore, parfois, un autre viendra la consacrer elle-même d’une consécration certaine ; et puisque le maître a interdit à la coépouse le lévirat, on dira : la première [consécration] est une consécration, et la seconde n’est pas une consécration.
ואי נמי זימנין דאתא אחר ומקדש לה לדידה קדושי ודאי וכיון דאסר לה מר לצרה לייבומי אמרי דקמא קדושין ודבתרא לאו קדושין
Original : Yevamot 30b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.