et en partie déchaussée.
ומקצתו חלוץ
Yevamot 32a יבמות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et qu’on le dise ! – S’il épousait en lévirat puis accomplissait la ’halitsa, ce serait bien ainsi.
ויאמרו אי דמייבם והדר חליץ הכי נמי
Mais c’est une mesure préventive, de peur qu’il n’accomplisse d’abord la ’halitsa et n’épouse ensuite en lévirat, et il se trouve [en infraction à] « qui ne bâtira pas » ; or le Miséricordieux a dit : puisqu’il n’a pas bâti, il ne bâtira plus.
אלא גזירה דילמא חליץ ברישא והדר מייבם וקם ליה באשר לא יבנה ורחמנא אמר כיון שלא בנה שוב לא יבנה
Rava dit : s’il a donné un acte de divorce pour [annuler] sa déclaration, sa coépouse devient permise, mais elle-même reste interdite, car on la confondrait avec celle qui a reçu un acte de divorce.
אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה צרתה אבל היא אסורה דמחלפה בבעלת גט
Certains disent : Rava a dit : s’il a donné un acte de divorce pour sa déclaration, même elle devient permise. Quelle en est la raison ? Ce qu’il avait fait en elle, il l’a retiré.
איכא דאמרי אמר רבא נתן גט למאמרו הותרה אפי' היא מאי טעמא מאי דעבד בה שקליה:
MICHNA: Deux frères mariés à deux sœurs ; l’un d’eux meurt, puis la femme du second meurt : celle-ci [la veuve] lui est interdite pour toujours, puisqu’elle lui a été interdite un moment.
מתני׳ שני אחין נשואין שתי אחיות ומת אחד מהן ואחר כך מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:
GUEMARA: C’est évident ! Si là, où elle n’est pas repoussée entièrement de cette maison, tu as dit non, ici, où elle est repoussée entièrement de cette maison, à plus forte raison non ! – Il a enseigné celle-ci, et il a enseigné celle-là d’abord ; et celle-là, elle a été vue comme permise et a été permise, puis elle a été vue comme interdite ; et comme elle lui était chère, il l’a placée en premier. Et une michna ne bouge pas de sa place.
גמ׳ פשיטא השתא ומה התם דלא מידחיא מהאי ביתא לגמרי אמרת לא הכא דקא מידחיא מהאי ביתא לגמרי לא כ"ש תנא הא תנא ברישא והך חזיא להיתירא ושריא והדר חזיא לאיסורא ואיידי דחביבה ליה אקדמה ומשנה לא זזה ממקומה
Nos maîtres ont enseigné : s’il a eu des rapports avec elle, il est coupable à son égard au titre de la femme du frère et au titre de la sœur de l’épouse – ce sont les paroles de Rabbi Yossé. Rabbi Chimon dit : il n’est coupable qu’au titre de la femme du frère seulement. Mais n’a-t-on pas enseigné : Rabbi Chimon dit : il n’est coupable qu’au titre de la sœur de l’épouse seulement ?
ת"ר בא עליה חייב עליה משום אשת אח ומשום אחות אשה דברי רבי יוסי רבי שמעון אומר אינו חייב אלא משום אשת אח בלבד והא תניא ר"ש אומר אינו חייב אלא משום אחות אשה בלבד
Ce n’est pas difficile : ici, quand le vivant s’est marié d’abord et le mort ensuite ; là, quand le mort s’est marié d’abord et le vivant ensuite.
לא קשיא כאן שנשא חי ואח"כ נשא מת כאן שנשא מת ואח"כ נשא חי
Et selon Rabbi Chimon, quand le mort s’est marié d’abord et le vivant ensuite, puisque l’interdit de la sœur de l’épouse ne prend pas effet, qu’elle soit donc épousée en lévirat !
ור' שמעון היכא דנשא מת ואח"כ נשא חי כיון דאיסור אחות אשה לא חייל תתייבם יבומי
Rav Achi dit : l’interdit de la sœur de l’épouse reste en suspens : si l’interdit de la femme du frère disparaissait, l’interdit de la sœur de l’épouse viendrait prendre effet ; c’est pourquoi [l’interdit de la femme du frère] ne disparaît pas.
אמר רב אשי איסור אחות אשה מיתלא תלי וקאי אי פקע איסור אשת אח אתי איסור אחות אשה וחייל והילכך לא פקע
Et Rabbi Yossé pense-t-il qu’un interdit prend effet sur un interdit ? N’a-t-on pas enseigné : celui qui commet une transgression passible de deux peines de mort est jugé selon la plus grave ; Rabbi Yossé dit : il est jugé selon le premier lien qui s’est appliqué à lui.
וסבר רבי יוסי איסור חל על איסור והא תניא עבר עבירה שיש בה שתי מיתות נידון בחמורה רבי יוסי אומר נידון בזיקה הראשונה הבאה עליו
Et on a enseigné : comment [s’entend ce que] dit Rabbi Yossé, il est jugé selon le premier lien qui s’est appliqué à lui ? Sa belle-mère qui est devenue femme mariée : il est jugé [au titre de] sa belle-mère ; une femme mariée qui est devenue sa belle-mère : il est jugé [au titre de] la femme mariée.
ותניא כיצד אמר רבי יוסי נידון בזיקה הראשונה הבאה עליו חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו אשת איש ונעשית חמותו נידון באשת איש
Original : Yevamot 32a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.