que quiconque est sujette au lévirat est sujette à la ’halitsa, et quiconque n’est pas sujette au lévirat n’est pas sujette à la ’halitsa.
דכל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאין עולה ליבום אינו עולה לחליצה
Yevamot 36a יבמות
Structure du débat :Baraïta 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rava dit plutôt : voici ce qu’il dit : celui qui épouse sa yevama, et l’on découvre qu’elle est enceinte : sa coépouse ne peut se marier, de peur que l’enfant ne soit viable ; et le rapport avec une femme enceinte ne s’appelle pas rapport, et la ’halitsa d’une femme enceinte ne s’appelle pas ’halitsa ; et l’enfant ne dispense pas avant d’être sorti à l’air du monde.
אלא אמר רבא הכי קאמר הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת הרי זו לא תנשא צרתה שמא יהא ולד בן קיימא וביאת מעוברת לא שמה ביאה וחליצת מעוברת לא שמה חליצה והולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם
On a enseigné conformément à Rava : celui qui épouse sa yevama, et l’on découvre qu’elle est enceinte : sa coépouse ne peut se marier, de peur que l’enfant ne soit viable ; ni le rapport ni la ’halitsa ne la dispensent, c’est l’enfant qui dispense ; et l’enfant ne la dispense pas avant d’être sorti à l’air du monde.
תניא כוותיה דרבא הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת הרי זו לא תנשא צרתה שמא יהא ולד בן קיימא ואין ביאה וחליצה פוטרת אלא ולד פוטר והולד אין פוטרה עד שיצא לאויר העולם
La raison est : de peur que l’enfant ne soit viable. Il s’ensuit que si l’enfant n’est pas viable, sa coépouse est dispensée. Dirons-nous que c’est une réfutation de Rech Lakich ?
טעמא דשמא יהא ולד בן קיימא הוא הא לא הוי ולד בן קיימא מיפטר צרתה לימא תיהוי תיובתא דר"ל
Rech Lakich te dira : voici ce qu’il enseigne : celui qui épouse sa yevama, et l’on découvre qu’elle est enceinte : sa coépouse ne peut se marier, de peur que l’enfant ne soit pas viable ; car la ’halitsa d’une femme enceinte ne s’appelle pas ’halitsa, et le rapport avec une femme enceinte ne s’appelle pas rapport.
אמר לך ר"ל הכי קתני הכונס יבמתו ונמצאת מעוברת הרי זו לא תנשא צרתה שמא לא יהא הולד בן קיימא וחליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה
Et si tu dis : suis la majorité des femmes, et la majorité des femmes enfantent un enfant normal – l’enfant ne dispense pas avant d’être sorti à l’air du monde.
וא"ת הלך אחר רוב נשים ורוב נשים ולד מעליא ילדן ולד אין פוטר עד שיצא לאויר העולם
Rabbi Éléazar dit : est-il possible que cette [opinion] de Rech Lakich soit valable et que nous ne l’ayons pas apprise dans une michna ? Il sortit, examina avec précision et trouva ce que nous avons appris : la femme dont le mari et la coépouse sont partis outre-mer, et l’on est venu lui dire : ton mari est mort – elle ne peut ni se marier ni être épousée en lévirat avant de savoir si sa coépouse n’est pas enceinte.
א"ר אלעזר אפשר איתא להא דריש לקיש ולא תנן לה במתניתין נפק דק ואשכח דתנן האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ובאו ואמרו לה מת בעלך הרי זו לא תנשא ולא תתייבם עד שתדע שמא מעוברת היא צרתה
On comprend [qu’elle ne puisse pas] être épousée en lévirat : de peur que l’enfant ne soit viable et qu’il ne tombe dans l’interdit de la femme du frère, qui est de la Torah. Mais qu’elle n’accomplisse pas la ’halitsa, pourquoi ? On comprend [qu’on n’autorise pas] qu’elle accomplisse la ’halitsa dans les neuf [mois] et se marie dans les neuf, car il y a là un doute.
בשלמא יבומי לא שמא יהא ולד בן קיימא ויפגע באיסור אשת אח דאורייתא אלא לא תחלוץ אמאי בשלמא תחלוץ בתוך ט' ותנשא בתוך ט' לא היינו ספק
Mais qu’elle accomplisse la ’halitsa dans les neuf mois et se marie après les neuf !
אלא תחלוץ בתוך תשעה ותנשא לאחר תשעה
Et selon ton raisonnement, qu’elle accomplisse la ’halitsa et se marie après les neuf [mois] !
ולטעמיך תחלוץ ותנשא לאחר ט'
Il faut plutôt [l’expliquer] à part de cela, selon ce qu’ont dit Abayé bar Abba et Rav ’Hinena bar Abayé, tous deux : de peur que l’enfant ne soit viable, et tu te trouverais à exiger une proclamation pour la prêtrise.
אלא בר מינה דההיא דאביי בר אבא ורב חיננא בר אביי דאמרי תרוייהו שמא יהא ולד בן קיימא ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה
Et qu’elle l’exige ! – Peut-être y aurait-il quelqu’un qui aurait été présent à la ’halitsa et non à la proclamation, et il viendrait dire qu’on a permis une ’halouts à un cohen.
ולצרכה דלמא איכא איניש דהוי בחליצה ולא הוי בהכרזה ואתי למימר קשרי חלוצה לכהן
Abayé lui dit : enseigne-t-il donc « elle n’accomplit pas la ’halitsa et n’est pas épousée en lévirat » ? Il enseigne « elle ne se marie pas et n’est pas épousée en lévirat » : sans ’halitsa ; mais s’il lui a accordé la ’halitsa, il en est bien ainsi : elle est permise.
א"ל אביי מידי לא תחלוץ ולא תתייבם קתני לא תנשא ולא תתייבם קתני בלא חליצה אבל אי חליץ לה הכי נמי דשריא
On a enseigné conformément à Rech Lakich : celui qui accomplit la ’halitsa pour une femme enceinte, et elle avorte, elle a besoin de ’halitsa des frères.
תניא כוותיה דריש לקיש החולץ למעוברת והפילה צריכה חליצה מן האחין
Rava dit : la halakha est conforme à Rech Lakich dans ces trois [cas]. L’un est celui que nous avons dit. L’autre est ce que nous avons appris : celui qui partage ses biens oralement, donnant davantage à l’un et moins à l’autre, et mettant le premier-né à égalité avec eux, ses paroles sont valables.
אמר רבא הלכתא כוותיה דר"ל בהני תלת חדא הא דאמרן אידך דתנן המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להם את הבכור דבריו קיימין
Et s’il a dit : au titre d’héritage, il n’a rien dit. S’il a écrit, que ce soit au début, à la fin ou au milieu, « au titre de don », ses paroles sont valables.
ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום כתב בין בתחלה בין בסוף בין באמצע משום מתנה דבריו קיימין
Original : Yevamot 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.