Structure du débat :Michna 1Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Celui qui accomplit la ’halitsa pour sa yevama, et l’on découvre qu’elle est enceinte, et elle enfante : si l’enfant est viable, il est permis avec ses parentes à elle et elle est permise avec ses parents à lui, et il ne l’a pas rendue inapte à la prêtrise.
מתני׳ החולץ ליבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ולא פסלה מן הכהונה
Si l’enfant n’est pas viable, il est interdit avec ses parentes à elle, elle est interdite avec ses parents à lui, et il l’a rendue inapte à la prêtrise.
אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה
Celui qui épouse sa yevama, et l’on découvre qu’elle est enceinte, et elle enfante : si l’enfant est viable, il doit la renvoyer, et ils sont passibles d’un sacrifice.
הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וילדה בזמן שהולד של קיימא יוציא וחייבין בקרבן
S’il y a doute : [l’enfant est-il] de neuf mois du premier, ou de sept mois du dernier ? Il doit la renvoyer, l’enfant est légitime, et ils sont passibles d’un sacrifice de culpabilité suspendu.
ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון יוציא והולד כשר וחייבין באשם תלוי:
GUEMARA: On a rapporté : celui qui accomplit la ’halitsa pour une femme enceinte, et elle avorte – Rabbi Yo’hanan dit : elle n’a pas besoin de ’halitsa des [autres] frères ; Rech Lakich dit : elle a besoin de ’halitsa des frères.
גמ׳ איתמר החולץ למעוברת והפילה רבי יוחנן אמר אינה צריכה חליצה מן האחין ר"ל אמר צריכה חליצה מן האחין
Rabbi Yo’hanan dit : elle n’a pas besoin de ’halitsa des frères : la ’halitsa d’une femme enceinte s’appelle ’halitsa, et le rapport avec une femme enceinte s’appelle rapport. Et Rech Lakich dit : elle a besoin de ’halitsa des frères : la ’halitsa d’une femme enceinte ne s’appelle pas ’halitsa, et le rapport avec une femme enceinte ne s’appelle pas rapport.
ר' יוחנן אמר א"צ חליצה מן האחין חליצת מעוברת שמה חליצה וביאת מעוברת שמה ביאה ור"ל אמר צריכה חליצה מן האחין חליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה
Si tu veux, dis : sur un raisonnement. Rabbi Yo’hanan pense : si Élie venait et disait que celle-ci, qui est enceinte, va avorter, ne serait-elle pas sujette à la ’halitsa et au lévirat ? Maintenant aussi, la chose se révèle rétroactivement.
איבעית אימא סברא רבי יוחנן סבר אם יבא אליהו ויאמר דהא דאיעברא מפולי מפלה מי לאו בת חליצה ויבום היא השתא נמי תגלי מילתא למפרע
Et si tu veux, dis : sur un verset. Rabbi Yo’hanan pense : « et il n’a pas de fils » (Dt 25, 5), a dit le Miséricordieux, et celui-ci n’en a pas. Et Rech Lakich pense : « et il n’a pas de fils » – examine son cas.
ואיבעית אימא קרא רבי יוחנן סבר (דברים כה, ה) ובן אין לו אמר רחמנא והא לית ליה ור"ל סבר ובן אין לו עיין עליו
Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : si l’enfant n’est pas viable, il est interdit avec ses parentes à elle, elle est interdite avec ses parents à lui, et il l’a rendue inapte à la prêtrise. Cela se comprend selon moi, qui dis que la ’halitsa d’une femme enceinte s’appelle ’halitsa : c’est pourquoi il l’a rendue inapte. Mais selon toi, qui dis que la ’halitsa d’une femme enceinte ne s’appelle pas ’halitsa, pourquoi l’a-t-il rendue inapte à la prêtrise ?
איתיביה ר' יוחנן לר"ל אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה בשלמא לדידי דאמינא חליצת מעוברת שמה חליצה משום הכי פסלה אלא לדידך דאמרת חליצת מעוברת לא שמה חליצה אמאי פסלה מן הכהונה
Certains disent : Rech Lakich objecta à Rabbi Yo’hanan : si l’enfant n’est pas viable, il est interdit avec ses parentes à elle, elle est interdite avec ses parents à lui, et il l’a rendue inapte à la prêtrise. Cela se comprend selon moi, qui dis que la ’halitsa d’une femme enceinte ne s’appelle pas ’halitsa : c’est pourquoi il enseigne qu’il l’a rendue inapte à la prêtrise, par rigueur, et n’enseigne pas qu’elle n’a pas besoin de ’halitsa des frères.
א"ד איתיביה ריש לקיש לר' יוחנן אין הולד של קיימא הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו ופסלה מן הכהונה בשלמא לדידי דאמינא חליצת מעוברת לא שמה חליצה היינו דקתני פסלה מן הכהונה לחומרא ולא קתני אינה צריכה חליצה מן האחין
Mais selon toi, il aurait dû [enseigner] : elle n’a pas besoin de ’halitsa des frères ! Il lui dit : oui, il en est bien ainsi ; mais comme il a enseigné au début « il ne l’a pas rendue inapte », il a enseigné à la fin « il l’a rendue inapte ».
אלא לדידך אינה צריכה חליצה מן האחין מיבעי ליה א"ל אין הכי נמי ואיידי דתנא רישא לא פסלה תנא סיפא פסלה
Rabbi Yo’hanan objecta à Rech Lakich : si l’enfant n’est pas viable, il la garde. Cela se comprend selon moi, qui dis que la ’halitsa d’une femme enceinte s’appelle ’halitsa et que le rapport avec une femme enceinte s’appelle rapport : c’est pourquoi il enseigne « il la garde ».
איתיביה רבי יוחנן לר"ל אין הולד של קיימא יקיים בשלמא לדידי דאמינא חליצת מעוברת שמה חליצה וביאת מעוברת שמה ביאה משום הכי קתני יקיים
Mais selon toi, qui dis que la ’halitsa d’une femme enceinte ne s’appelle pas ’halitsa et que le rapport avec une femme enceinte ne s’appelle pas rapport, il aurait dû [enseigner] : il doit avoir de nouveau un rapport et la garder ! – Que signifie « il la garde » ? Il doit avoir de nouveau un rapport et la garder, car il ne suffit pas [du premier].
אלא לדידך דאמרת חליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה יחזור ויבעול ויקיים מיבעי ליה מאי יקיים יחזור ויבעול ויקיים דלא סגי
Certains disent : Rech Lakich objecta à Rabbi Yo’hanan : si l’enfant n’est pas viable, il la garde. Cela se comprend selon moi, qui dis que la ’halitsa d’une femme enceinte ne s’appelle pas ’halitsa et que le rapport avec une femme enceinte ne s’appelle pas rapport : c’est ce qu’il enseigne, « il la garde » : il doit avoir de nouveau un rapport et la garder, car il ne suffit pas sans cela.
איכא דאמרי איתיביה ר"ל לרבי יוחנן אין הולד של קיימא יקיים בשלמא לדידי דאמינא חליצת מעוברת לא שמה חליצה וביאת מעוברת לא שמה ביאה היינו דקתני יקיים יחזור ויבעול ויקיים דלא סגי בלאו הכי
Mais selon toi, il aurait dû [enseigner] : s’il le veut, il la renvoie ; s’il le veut, il la garde ! – Oui, il en est bien ainsi ; mais comme il a enseigné au début « il doit la renvoyer », il a enseigné aussi à la fin « il la garde ».
אלא לדידך רצה יוציא רצה יקיים מיבעי ליה אה"נ איידי דתנא רישא יוציא תנא נמי סיפא יקיים
On objecte : celui qui épouse sa yevama, et l’on découvre qu’elle est enceinte : sa coépouse ne peut se marier, de peur que l’enfant ne soit viable. Au contraire : si l’enfant est viable, sa coépouse est dispensée ! Dis plutôt : de peur que l’enfant ne soit pas viable.
מיתיבי הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת הרי זו לא תנשא צרתה שמא יהא ולד בן קיימא אדרבה כי הוי הולד בן קיימא מיפטרה צרתה אלא אימא שמא לא יהא הולד בן קיימא
Et s’il te vient à l’esprit que le rapport avec une femme enceinte s’appelle rapport, pourquoi sa coépouse ne pourrait-elle pas se marier ? Qu’elle soit dispensée par le rapport de sa compagne !
ואי ס"ד ביאת מעוברת שמה ביאה אמאי לא תנשא צרתה תיפטר בביאה של חבירתה
Rabbi Yo’hanan pense : la ’halitsa d’une femme enceinte s’appelle ’halitsa, le rapport avec une femme enceinte ne s’appelle pas rapport. Rech Lakich pense : le rapport avec une femme enceinte ne s’appelle pas rapport, et la ’halitsa d’une femme enceinte ne s’appelle pas ’halitsa.
רבי יוחנן סבר חליצת מעוברת שמה חליצה ביאת מעוברת לא שמה ביאה ר"ל סבר ביאת מעוברת לא שמה ביאה וחליצת מעוברת לא שמה חליצה
Rava lui dit : de toute façon : si le rapport avec une femme enceinte s’appelle rapport, la ’halitsa d’une femme enceinte s’appelle ’halitsa ; et si le rapport avec une femme enceinte ne s’appelle pas rapport, la ’halitsa d’une femme enceinte ne s’appelle pas non plus ’halitsa, car nous tenons pour établi
אמר ליה רבא מה נפשך אי ביאת מעוברת שמה ביאה חליצת מעוברת שמה חליצה ואי ביאת מעוברת לא שמה ביאה חליצת מעוברת נמי לא שמה חליצה דהא קי"ל
Original : Yevamot 35b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.