si Rabbi ne l’a pas enseigné, Rabbi ’Hiya, d’où le tiendrait-il ?
וכי רבי לא שנאה ר' חייא מנין לו
Yevamot 43a יבמות
Structure du débat :Question 3Halakha 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il lui dit : mais nous avons appris : un peigne à lin dont les dents ont été enlevées et dans lequel il en reste deux, il est impur ; [s’il en reste] une, il est pur. Et toutes [les dents] qui ont été enlevées, une à une, sont impures, chacune à part.
אמר ליה והא תנן מסרק של פשתן שניטלו שיניו ונשתיירו בו שתים טמאות ואחת טהורה וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן טמאות
[Un peigne] à laine dont les dents ont été enlevées une sur deux est pur ; s’il en reste trois au même endroit, il est impur ; si l’une d’elles était l’extérieure, il est pur. Si on en a enlevé deux et qu’on en a fait une pince, elles sont impures ; une seule qu’on a adaptée pour la lampe ou pour tendre [des fils], elle est impure.
של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים טהור נשתיירו בו ג' במקום אחד טמא היתה החיצונה אחת מהן טהור ניטלו ב' ועשאן למלקט טמאות אחת והתקינה לנר או למיתוח טמאה
Et nous tenons pour établi que la halakha n’est pas conforme à cette michna. Il lui dit : à part celle-là, au sujet de laquelle Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich ont dit tous deux : celle-ci n’est pas une michna.
וקי"ל דאין הלכה כאותה משנה אמר ליה בר מינה דההיא דר' יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו זו אינה משנה
Quelle en est la raison ? Rav Houna bar Manoa’h dit au nom de Rav Idi, fils de Rav Iqa : parce que le début contredit la fin. Car il enseigne : [un peigne] à laine dont les dents ont été enlevées une sur deux est pur ; il s’ensuit que s’il en reste deux au même endroit, il est impur ; et ensuite il enseigne : s’il en reste trois, il est impur : trois, oui ; deux, non.
מ"ט אמר רב הונא בר מנוח משמיה דרב אידי בריה דרב איקא משום דקשיא רישא לסיפא דקתני של צמר שניטלו שיניו אחת מבינתים טהור הא נשתיירו בו שתים במקום אחד טמא והדר תני נשתיירו בו ג' טמא ג' אין שתים לא
Et quelle est la difficulté ? Peut-être ceci [concerne les dents] intérieures, et cela les extérieures.
ומאי קושיא דלמא הא בגווייתא הא בברייתא
C’est plutôt d’ici : car il enseigne : « et toutes celles qui ont été enlevées, une à une, sont impures, chacune à part », et ce, bien qu’on ne l’ait pas adaptée ; dis la fin : « une seule qu’on a adaptée pour la lampe ou pour tendre, elle est impure » : si on l’a adaptée, oui ; si on ne l’a pas adaptée, non.
אלא מהכא דקתני וכולן שניטלו אחת אחת בפני עצמן טמאות ואע"ג דלא התקינה אימא סיפא אחת והתקינה לנר או למיתוח טמאה התקינה אין לא התקינה לא
Abayé dit : et quelle est la difficulté ? Peut-être ceci avec leur manche, cela sans leur manche.
אמר אביי ומאי קושיא דלמא הא בקתייהו הא בלא קתייהו
Rav Papa dit : et quelle est la difficulté ? Peut-être ceci pour une fine, cela pour une épaisse.
א"ר פפא ומאי קושיא ודלמא הא בקטינתא הא באלימתא
C’est plutôt parce que les [maîtres] précis concluent [cette michna] ainsi : « ce sont les paroles de Rabbi Chimon ».
אלא משום דמסיימי בה דווקני זו דברי ר"ש
Rabbi ’Hiya bar Avin envoya [dire] : on se fiance dans les trois [mois], et c’est ainsi qu’on agit en pratique.
שלח ר' חייא בר אבין מארסין תוך ג' וכן עושים מעשה
Et c’est ainsi que Rabbi Éléazar nous enseignait au nom de Rabbi ’Hanina le Grand : la plus grande partie du premier [mois], la plus grande partie du troisième, et celui du milieu complet.
וכן היה ר' אלעזר מלמדנו משום רבי חנינא הגדול רובו של ראשון ורובו של שלישי ואמצעי שלם
Amémar permit de se fiancer le quatre-vingt-dixième jour. Rav Achi dit à Amémar : mais Rav et Chmouel ont dit tous deux : elle doit attendre trois mois, sans compter le jour où il est mort et sans compter le jour où elle se fiance ? – Cela a été dit au sujet de la femme qui allaite, car Rav et Chmouel ont dit tous deux : elle doit attendre vingt-quatre mois, sans compter le jour où [l’enfant] est né et sans compter le jour où elle se fiance.
אמימר שרא ליארס ביום תשעים אמר ליה רב אשי לאמימר והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו ההוא לענין מינקת איתמר דרב ושמואל דאמרי תרוייהו צריכה להמתין כ"ד חודש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו
Mais il y eut celui qui fit un repas de fiançailles le quatre-vingt-dixième jour, et Rava lui gâcha son repas ? – C’était un repas de noces.
והא ההוא דעבד סעודת אירוסין ביום תשעים ואפסדיה רבא לסעודתיה ההיא סעודת נשואין הואי
Et la halakha : elle doit attendre vingt-quatre mois, sans compter le jour où [l’enfant] est né et sans compter le jour où elle se fiance ; et elle doit attendre trois mois, sans compter le jour où il est mort et sans compter le jour où elle se fiance.
והלכתא צריכה להמתין כ"ד חודש חוץ מיום שנולד בו וחוץ מיום שנתארסה בו וצריכה להמתין ג' חדשים חוץ מיום שמת בו וחוץ מיום שנתארסה בו:
« Sauf la veuve », etc. Rav ’Hisda dit : c’est un raisonnement a fortiori : si là où il est interdit de laver [les vêtements], il est permis de se fiancer, là où il est permis de laver, n’est-il pas logique qu’il soit permis de se fiancer ?
חוץ מן האלמנה וכו': אמר רב חסדא ק"ו ומה במקום שאסור לכבס מותר ליארס מקום שמותר לכבס אינו דין שמותר ליארס
De quoi s’agit-il ? Car nous avons appris : la semaine où tombe le neuf av, il est interdit de se couper les cheveux et de laver [les vêtements], mais le jeudi c’est permis, en l’honneur du Chabbat. Et on a enseigné : avant ce temps-là, le peuple réduit ses affaires : de commercer, de bâtir et de planter ; et on se fiance, mais on ne se marie pas, et on ne fait pas de repas de fiançailles.
מאי היא דתנן שבת שחל תשעה באב בתוכה אסור לספר ולכבס ובחמישי מותר מפני כבוד השבת ותניא קודם הזמן הזה העם ממעטין בעסקיהם מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומארסין אבל לא כונסין ואין עושין סעודת אירוסין
Quand cela a été enseigné, c’était pour [la période] d’avant ce qui est avant.
כי תניא ההיא קודם דקודם (תניא)
Rava dit : et [la période] d’avant ce qui est avant [donne] aussi un raisonnement a fortiori : si là où il est interdit de commercer, il est permis de se fiancer, là où il est permis de commercer, n’est-il pas logique qu’il soit permis de se fiancer ?
אמר רבא וקודם דקודם נמי ק"ו ומה במקום שאסור לישא וליתן מותר ליארס מקום שמותר לישא וליתן אינו דין שמותר ליארס
Ne dis pas que Rabbi Yossé dit : « toutes les femmes peuvent se fiancer », mais dis : « toutes les femmes peuvent se marier ».
לא תימא דרבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו אלא אימא כל הנשים ינשאו
Original : Yevamot 43a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.