Et Rabbi Yossé n’admet-il pas [la nécessité] de distinguer ?
ולית ליה לרבי יוסי להבחין
Yevamot 43b יבמות
Structure du débat :Michna 1Question 2Objection 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il ne l’admet pas. Et si tu veux, dis : en réalité, il l’admet, et dis : Rabbi Yossé dit : toutes les fiancées divorcées peuvent se marier.
לית ליה ואיבעית אימא לעולם אית ליה ואימא רבי יוסי אומר כל ארוסות גרושות ינשאו
S’il en est ainsi, c’est [l’opinion de] Rabbi Yehouda ! – Il y a entre eux [la question de] la femme mariée qui se fiance : Rabbi Yehouda pense qu’il est permis à une femme [qui était] mariée de se fiancer, et Rabbi Yossé pense qu’il est interdit à une femme [qui était] mariée de se fiancer.
אי הכי היינו ר' יהודה איכא בינייהו נשואה ליארס רבי יהודה סבר נשואה מותרת ליארס ורבי יוסי סבר נשואה אסורה ליארס
Et Rabbi Yossé pense-t-il qu’il est interdit à une femme mariée de se fiancer ? N’a-t-on pas enseigné : Rabbi Yossé dit : toutes les femmes peuvent se fiancer, sauf la veuve, à cause du deuil. Et combien dure son deuil ? Trente jours. Et toutes ne se marient pas avant d’avoir [attendu] trois mois.
וסבר ר' יוסי נשואה אסורה ליארס והתניא רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול שלה שלשים יום וכולן לא ינשאו עד שיהו להן ג' חדשים
Quelle difficulté y a-t-il ? Diras-tu : parce qu’il enseigne « Rabbi Yossé dit : toutes les femmes peuvent se fiancer » ? Est-ce plus fort que notre michna, que nous avons expliquée [ainsi] : les fiancées divorcées peuvent se marier ? Ici aussi : toutes les fiancées divorcées peuvent se marier.
האי מאי קושיא אילימא דקתני רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו מי אלימא ממתני' דאוקימנא בארוסות גרושות ינשאו ה"נ כל ארוסות גרושות ינשאו
C’est plutôt de la fin, qui enseigne : « et toutes ne se marient pas avant d’avoir [attendu] trois mois » : se marier, non ; mais se fiancer, c’est bien.
אלא מסיפא דקתני וכולן לא ינשאו עד שיהו להן ג' חדשים אינסובי הוא דלא הא איתרוסי שפיר דמי
Rava dit : corrige et dis ainsi : Rabbi Yossé dit : toutes les fiancées divorcées peuvent se marier, sauf la veuve, à cause du deuil. Et combien dure son deuil ? Trente jours. Et les femmes [qui étaient] mariées ne se fiancent pas avant d’avoir [attendu] trois mois.
אמר רבא תריץ ואימא הכי ר' יוסי אומר כל ארוסות גרושות ינשאו חוץ מן האלמנה מפני האיבול וכמה איבול שלה שלשים יום ונשואות לא יתארסו עד שיהא להן שלשה חדשים
Et une veuve depuis les fiançailles a-t-elle un deuil ? Rabbi ’Hiya bar Ami n’a-t-il pas enseigné : sa femme fiancée, il n’est pas en deuil [pour elle] et ne se rend pas impur pour elle ; et de même, elle n’est pas en deuil et ne se rend pas impure pour lui. Si elle meurt, il n’hérite pas d’elle ; s’il meurt, elle perçoit sa ketouba.
ואלמנה מן האירוסין מי אית לה איבול והתני רבי חייא בר אמי אשתו ארוסה לא אונן ולא מיטמא לה וכן היא לא אוננת ולא מיטמאה לו מתה אינו יורשה מת הוא גובה כתובתה
C’est plutôt une controverse de tannaïm, comme on l’a enseigné : depuis le début du mois jusqu’au jeûne, le peuple réduit ses affaires : de commercer, de bâtir et de planter, de se fiancer et de se marier. La semaine où tombe le neuf av, il est interdit de se couper les cheveux et de laver (et il est interdit de se fiancer) ; et certains disent : tout le mois est interdit.
אלא תנאי היא דתניא מראש חדש ועד התענית העם ממעטין מעסקיהן מלישא ומליתן מלבנות ולנטוע ומליארס ומלישא שבת שחל תשעה באב בתוכה אסור לספר ולכבס (ואסור ליארס) וי"א כל החדש אסור
Rav Achi objecte : d’où [sais-tu] que « se fiancer » veut dire se fiancer réellement ? Peut-être est-ce de faire un repas de fiançailles qui est interdit, mais se fiancer, c’est bien.
מתקיף לה רב אשי ממאי דליארס ליארס ממש דלמא למיעבד סעודת אירוסין הוא דאסור הא ליארס שפיר דמי
S’il en est ainsi, « de se marier » : se marier aussi, ce serait faire un repas de noces qui est interdit, mais se marier, c’est bien ! – Comment comparer ? Cela se comprend pour le mariage : sans repas, il y a de la joie ; mais les fiançailles sans repas, y a-t-il de la joie ?
אי הכי מלישא לינשא נמי למיעבד סעודת נשואין הוא דאסור הא לישא שפיר דמי הכי השתא בשלמא נשואין בלא סעודה איכא שמחה אלא אירוסין בלא סעודה מי איכא שמחה
Rav Achi dit plutôt : un deuil nouveau diffère d’un deuil ancien, et un deuil public diffère d’un deuil privé.
אלא אמר רב אשי שאני אבילות חדשה מאבילות ישנה ושאני אבילות דרבים מאבילות דיחיד:
MICHNA: Quatre frères mariés à quatre femmes, et ils sont morts : si l’aîné d’entre eux veut les épouser toutes en lévirat, il en a le droit.
מתני׳ ארבעה אחין נשואין ארבע נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם לייבם את כולן הרשות בידו
Celui qui était marié à deux femmes et qui est mort : le rapport ou la ’halitsa de l’une d’elles dispense sa coépouse.
מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה
Original : Yevamot 43b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.