En deçà, ce n’est qu’un « baiser », et on en est exempté ; et il est en désaccord avec Chmouel.
מכאן ואילך אינו אלא נשיקה ופטור עליה ופליג אדשמואל:
Yevamot 56a יבמות
Structure du débat :Question 2Objection 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Que ce soit par un simple contact ou par un rapport accompli, il l’a acquise. » Que signifie « il l’a acquise » ? Rav dit : il l’a acquise à tous égards. Et Chmouel dit : il ne l’a acquise que pour les choses mentionnées dans la section : hériter des biens de son frère et la libérer du lévirat.
אחד המערה ואחד הגומר קנה: מאי קנה רב אמר קנה לכל ושמואל אמר לא קנה אלא לדברים האמורים בפרשה לירש בנכסי אחיו ולפוטרה מן הייבום
[Si elle était veuve] après le mariage [complet], selon tous, elle mange [de la terouma], puisqu’elle en mangeait déjà au départ. Ils divergent [si elle était veuve] après les fiançailles : Rav dit qu’elle en mange, puisque le Miséricordieux a inclus le rapport par inadvertance comme [celui fait] délibérément.
מן הנשואין לד"ה אכלה דהא הות קאכלה מעיקרא כי פליגי מן האירוסין רב אמר אוכלת דהא רבי רחמנא ביאת שוגג כמזיד
Et Chmouel dit : lorsque le Miséricordieux l’a inclus, c’était pour le placer à la place du mari ; mais pour le rendre plus fort que le mari, non.
ושמואל אמר כי רבי רחמנא לאוקמיה במקום בעל לאלומי מבעל לא
Et Chmouel suit son raisonnement, car Rav Na’hman a dit au nom de Chmouel : tout [cas] où le mari lui fait manger [de la terouma], le yavam lui fait manger ; et tout [cas] où le mari ne lui fait pas manger, le yavam ne lui fait pas manger.
ואזדא שמואל לטעמיה דאמר רב נחמן אמר שמואל כל שהבעל מאכיל יבם מאכיל וכל שאין הבעל מאכיל יבם אינו מאכיל
On objecta : une fille d’Israël saine d’esprit, fiancée à un cohen sain d’esprit, qui n’a pas eu le temps de l’épouser avant qu’il devienne sourd-muet, ne mange pas [de la terouma]. S’il est mort et qu’elle est échue devant un yavam sourd-muet, elle mange. Et en ceci, le pouvoir du yavam surpasse le pouvoir du mari.
מיתיבי בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש אינה אוכלת מת ונפלה לפני יבם חרש אוכלת ובזו יפה כח היבם מכח הבעל
Selon Rav, cela va bien ; mais selon Chmouel, c’est une difficulté.
בשלמא לרב ניחא אלא לשמואל קשיא
Chmouel te dira : dis ainsi : s’il n’a pas eu le temps de l’épouser avant qu’il devienne sourd-muet, elle ne mange pas de la terouma ; s’il l’a épousée et est devenu sourd-muet ensuite, elle mange ; s’il est mort et qu’elle est échue devant un yavam sourd-muet, elle mange.
אמר לך שמואל אימא הכי ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש אינה אוכלת בתרומה כנס ואח"כ נתחרש אוכלת מת ונפלה לפני יבם חרש אוכלת
Et que signifie « en ceci » ? Car un mari sourd-muet dès le départ ne lui fait pas manger, tandis qu’avec un yavam sourd-muet dès le départ, elle mange.
ומאי בזו דאילו בעל חרש מעיקרא לא אוכלת ואילו יבם חרש מעיקרא אכלה
Certains disent : [si elle était veuve] après les fiançailles, selon tous, elle ne mange pas, puisqu’elle ne mangeait pas du vivant du mari.
ואיכא דאמרי מן האירוסין ד"ה לא אכלה דהא לא אכלה בחיי בעל
Ils divergent [si elle était veuve] après le mariage : Rav dit qu’elle mange, puisqu’elle mangeait au départ ; et Chmouel dit qu’elle ne mange pas : lorsque le Miséricordieux a inclus le rapport par inadvertance comme [celui fait] délibérément, c’était pour les choses mentionnées dans la section, mais pas pour toutes choses.
כי פליגי מן הנשואין רב אמר אוכלת דהא הות אכלה מעיקרא ושמואל אמר אינה אוכלת כי רבי רחמנא ביאת שוגג כמזיד לדברים האמורים בפרשה אבל לכל מילי לא
Mais Rav Na’hman n’a-t-il pas dit au nom de Chmouel : tout [cas] où le mari lui fait manger, le yavam lui fait manger ? Dis : tout rapport par lequel le mari lui fait manger, le yavam lui fait manger par lui ; et tout rapport par lequel le mari ne lui fait pas manger, le yavam ne lui fait pas manger par lui.
והאמר רב נחמן אמר שמואל כל שהבעל מאכיל יבם מאכיל אימא כל ביאה שהבעל מאכיל בה יבם מאכיל בה וכל ביאה שאין הבעל מאכיל בה אין היבם מאכיל בה
On objecta : une fille d’Israël saine d’esprit, fiancée à un cohen sain d’esprit, qui n’a pas eu le temps de l’épouser avant qu’il devienne sourd-muet, ne mange pas. S’il est mort et qu’elle est échue devant un yavam sourd-muet, elle mange. Et en ceci, le pouvoir du yavam surpasse le pouvoir du mari. Selon Rav, on résout comme on a résolu au départ ; mais selon Chmouel, c’est une difficulté. C’est une difficulté.
מיתיבי בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש אינה אוכלת מת ונפלה לפני יבם חרש אוכלת ובזו יפה כח יבם מכח בעל בשלמא לרב מתרץ כדתריץ מעיקרא אלא לשמואל קשיא קשיא:
Nos maîtres ont enseigné : une fille d’Israël saine d’esprit, fiancée à un cohen sain d’esprit, qui n’a pas eu le temps de l’épouser avant qu’il devienne sourd-muet, ne mange pas. S’il lui est né un fils, elle mange. Si le fils est mort, Rabbi Nathan dit : elle mange ; et les Sages disent : elle ne mange pas.
ת"ר בת ישראל פקחת שנתארסה לכהן פקח ולא הספיק לכונסה עד שנתחרש אינה אוכלת נולד לה בן אוכלת מת הבן רבי נתן אומר אוכלת וחכמים אומרים אינה אוכלת
Quelle est la raison de Rabbi Nathan ? Rabba dit : puisqu’elle en a déjà mangé. Abayé lui dit : s’il en est ainsi, une fille d’Israël mariée à un cohen, et qui est mort, devrait manger, puisqu’elle en a déjà mangé ! C’est plutôt que, puisqu’il est mort, sa sainteté s’est retirée d’elle ; ici aussi, puisqu’il est mort, sa sainteté s’est retirée d’elle.
מאי טעמא דרבי נתן אמר רבה הואיל שכבר אכלה א"ל אביי אלא מעתה בת ישראל שניסת לכהן ומית ליה תיכול שכבר אכלה אלא כיון דמית ליה פקע ליה קדושתיה מינה הכא נמי כיון דמית ליה פקע קדושתיה מינה
Rav Yossef dit plutôt : Rabbi Nathan pense que le mariage d’un sourd-muet fait manger de la terouma, et nous ne décrétons pas [au sujet] du mariage d’un sourd-muet à cause des fiançailles d’un sourd-muet. Abayé lui dit : s’il en est ainsi, « s’il lui est né un fils », pourquoi me faut-il cela ? À cause des Sages.
אלא אמר רב יוסף קסבר ר' נתן נשואי חרש מאכילין בתרומה ולא גזרינן נשואי חרש אטו קדושי חרש א"ל אביי אי הכי נולד לה בן למה לי משום רבנן
Que Rabbi Nathan soit donc en désaccord avec eux dès le début ! Il laisse les Sages terminer leurs paroles, puis il est en désaccord avec eux. S’il en est ainsi, qu’il enseigne : « Si le fils est mort, elle ne mange pas ; Rabbi Nathan dit : elle mange » ! C’est une difficulté.
וליפלוג רבי נתן עלייהו ברישא שביק להו לרבנן עד דמסיימי מילתייהו והדר פליג עלייהו אי הכי ליתני מת הבן אינה אוכלת רבי נתן אומר אוכלת קשיא:
« De même, celui qui a des rapports avec l’une quelconque des proches interdites. » Rav Amram dit : cette chose, Rav Chéchet nous l’a dite,
וכן הבא על אחת מכל העריות: אמר רב עמרם הא מלתא אמר לן רב ששת
Original : Yevamot 56a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.