Rabbi Yehouda suit ici son propre raisonnement, car il dit : une espèce [mêlée] à sa propre espèce n’est pas annulée.
רבי יהודה לטעמיה דאמר מין במינו לא בטיל
Yevamot 82a יבמות
Structure du débat :Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais si elle n’a pas fondu, quoi ? Elle ne serait pas annulée ? Au lieu d’enseigner [dans la fin] : « Mais un morceau de ’hatat pur qui s’est mêlé à cent morceaux profanes purs n’est pas annulé », qu’il fasse la distinction dans le cas même et enseigne : « En quel cas cela est-il dit ? Quand elle a fondu ; mais si elle n’a pas fondu, elle n’est pas annulée » !
אבל לא נימוח מאי לא תעלה אדתני אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות לא תעלה ניפלוג וניתני בדידה בד"א בשנימוחה אבל לא נימוחה לא תעלה
[Le cas d’un morceau] pur parmi [des morceaux] purs lui paraît préférable [à enseigner].
טהורות בטהורות עדיף ליה
Et selon Rech Lakich, quelle différence y a-t-il entre le début et la fin ? Rav Chicha, fils de Rav Idi, a dit : le début traite de l’impureté des liquides, qui est rabbinique ; la fin, d’une [impureté] de la Torah.
ולר"ל מאי שנא רישא ומ"ש סיפא א"ר שישא בריה דרב אידי רישא בטומאת משקין דרבנן סיפא דאורייתא
Mais pour l’impureté d’un reptile, quoi ? Elle ne serait pas annulée ?
אבל טומאת שרץ מאי לא תעלה
Au lieu d’enseigner dans la fin : « Mais un morceau de ’hatat pur qui s’est mêlé à cent morceaux profanes purs n’est pas annulé », qu’il fasse la distinction dans le cas même et enseigne : « En quel cas cela est-il dit ? Pour l’impureté des liquides ; mais pour l’impureté d’un reptile, non » ! [Le cas d’un morceau] pur parmi [des morceaux] purs lui paraît préférable.
אדתני סיפא אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות לא תעלה ניפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בטומאת משקין אבל בטומאת שרץ לא טהורה בטהורות עדיף ליה
Rabba a dit : le début traite d’un interdit [passible] de flagellation, la fin d’un interdit [passible] de retranchement.
רבה אמר רישא איסור לאו סיפא איסור כרת
Mais n’est-ce pas Rabba lui-même qui a dit : pour tout ce qui est de la Torah, il n’y a pas de différence entre un interdit [passible] de flagellation et un interdit [passible] de retranchement ? C’est une difficulté.
והא רבה הוא דאמר כל בדאורייתא לא שנא איסור לאו ולא שנא איסור כרת קשיא
Rav Achi a dit : [dans] la fin, c’est parce qu’il s’agit d’une chose qui peut devenir permise, et toute chose qui peut devenir permise n’est pas annulée, même dans mille.
רב אשי אמר סיפא משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל
Mais cette [explication] de Rav Achi est une invention ! Pour qui [deviendrait-elle permise] ? Si c’est pour un cohen, elle lui est déjà permise ; si c’est pour un Israélite, elle lui est interdite pour toujours. Cette [explication] de Rav Achi est donc une invention.
והא דרב אשי בדותא היא למאן אי לכהן מישרא שרי אי לישראל לעולם אסור אלא הא דרב אשי בדותא היא
Et Rabbi Yo’hanan pense-t-il que la terouma, de nos jours, relève de la Torah ? N’a-t-on pas enseigné : deux paniers, l’un de [produits] profanes et l’autre de terouma, et devant eux deux séa, l’un de profane et l’autre de terouma, et ceux-ci sont tombés dans ceux-là : ils sont permis, car je dis que la terouma est tombée dans la terouma et le profane dans le profane.
וסבר ר' יוחנן תרומה בזמן הזה דאורייתא והתניא שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שתי סאין אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלו אלו בתוך אלו הרי אלו מותרים שאני אומר תרומה לתוך תרומה נפלה וחולין בתוך חולין נפלו
Et Rech Lakich a dit : à condition que le profane soit plus abondant que la terouma. Et Rabbi Yo’hanan a dit : même si le profane n’est pas plus abondant que la terouma.
ואמר ריש לקיש והוא שרבו חולין על התרומה ור' יוחנן אמר אע"פ שלא רבו חולין על התרומה
Cela se comprend selon Rech Lakich : il pense que même pour ce qui est rabbinique il faut une majorité. Mais selon Rabbi Yo’hanan, c’est une difficulté !
בשלמא לריש לקיש קסבר בדרבנן נמי רבויא הוא דבעינן אלא לרבי יוחנן קשיא
Selon qui est cette [baraïta] ? Selon les Sages.
הא מני רבנן היא
Original : Yevamot 82a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.