MICHNA: Au début, quiconque voulait dégager l’autel le dégageait. Et lorsqu’ils étaient nombreux, ils couraient et montaient la rampe ; quiconque devançait son compagnon de quatre coudées l’emportait. Et si tous deux étaient à égalité, le préposé leur disait : « Levez le doigt. »
מתני׳ בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם ובזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש כל הקודם את חבירו בארבע אמות זכה ואם היו שניהן שוין הממונה אומר להן הצביעו
Il arriva que tous deux étaient à égalité, couraient et montaient la rampe ; l’un d’eux poussa son compagnon, qui tomba et se brisa la jambe. Lorsque le tribunal vit qu’on en venait au danger, il institua qu’on ne dégagerait l’autel que par tirage au sort. Il y avait là quatre tirages au sort, et celui-ci est le premier tirage.
מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש ודחף אחד מהן את חבירו ונפל ונשברה רגלו וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס ארבע פייסות היו שם וזה הפייס הראשון
GUEMARA: Et au départ, pour quelle raison les Sages n’avaient-ils pas institué de tirage au sort ? Au départ, ils pensaient : puisque c’est un service de nuit, il n’a pas d’importance à leurs yeux, et ils ne viendront pas. Quand ils virent qu’ils venaient et en arrivaient au danger, ils instituèrent un tirage au sort.
גמ׳ והא מעיקרא מאי טעמא לא תקינו לה רבנן פייסא מעיקרא סבור כיון דעבודת לילה היא לא חשיבא להו ולא אתו כיון דחזו דקאתו ואתו לידי סכנה תקינו לה פייסא
Mais [la combustion] des membres et des graisses est un service de nuit, et les Sages ont institué pour elle un tirage au sort ! — C’est la fin du service du jour.
והרי איברים ופדרים דעבודת לילה היא ותקינו לה רבנן פייסא סוף עבודה דיממא היא
Celui-ci aussi est le début du service du jour, car Rabbi Yo’hanan a dit : s’il a sanctifié ses mains pour le dégagement des cendres, le lendemain il n’a pas besoin de les sanctifier, car il les a déjà sanctifiées au début du service.
האי נמי תחלת עבודה דיממא היא דאמר ר' יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה
Certains disent : au départ, ils pensaient : puisqu’il y a la contrainte du sommeil, ils ne viendront pas. Quand ils virent qu’ils venaient, et qu’en venant ils en arrivaient au danger, les Sages instituèrent un tirage au sort. Mais les membres et les graisses, où il y a la contrainte du sommeil, les Sages ont institué pour eux un tirage au sort ! — Rester couché est différent de se lever.
איכא דאמרי מעיקרא סבור כיון דאיכא אונס שינה לא אתו כיון דחזו דאתו וקאתו נמי לידי סכנה תקינו לה רבנן פייסא והרי איברים ופדרים דאיכא אונס שינה ותקינו לה רבנן פייסא שאני מיגנא ממיקם
Et l’institution allait-elle dans ce sens ? L’institution allait dans l’autre sens ! Car il a été enseigné : celui qui a obtenu le dégagement des cendres (obtient aussi) l’arrangement du bûcher et les deux bûches.
ותקנתא להך גיסא הואי תקנתא להאי גיסא הואי דתניא מי שזכה בתרומת הדשן (יזכה) בסידור מערכה ובשני גזירי עצים
Rav Achi dit : il y eut deux institutions. Au départ, ils pensaient qu’ils ne viendraient pas ; quand ils virent qu’ils venaient, et qu’en venant ils en arrivaient au danger, ils instituèrent un tirage au sort. Une fois le tirage au sort institué, ils ne venaient plus, se disant : qui sait si [le sort] nous échoira ? Alors on institua pour eux que celui qui obtiendrait le dégagement des cendres obtiendrait l’arrangement du bûcher et les deux bûches, afin qu’ils viennent et participent au tirage.
אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא סבור לא אתו כיון דחזו דקאתו ואתו נמי לידי סכנה תקינו לה פייסא כיון דתקינו לה פייסא לא אתו אמרי מי יימר דמתרמי לן הדר תקינו להו מי שזכה בתרומת הדשן יזכה בסידור מערכה ובשני גזירי עצים כי היכי דניתו וניפייסו
« Et lorsqu’ils étaient nombreux, etc. » Rav Papa dit : il est évident pour moi [qu’il ne s’agit] pas de quatre coudées au sol, car nous avons appris : « ils couraient et montaient la rampe ». Les premières [coudées de la rampe] non plus, car nous avons appris : « ils couraient et montaient la rampe », et ensuite : « quiconque devançait son compagnon ».
ובזמן שהן מרובין וכו' אמר רב פפא פשיטא לי ארבע אמות דארעא לא רצין ועולין בכבש תנן קמייתא נמי לא רצין ועולין בכבש תנן והדר כל הקודם את חבירו
Celles du milieu non plus, car la chose ne serait pas déterminée. Il est évident pour moi [qu’il s’agit des dernières], car nous avons appris : près de l’autel.
דביני ביני נמי לא דלא מסיימא מילתא פשיטא לי דגבי מזבח תנן
Rav Papa demanda : les quatre coudées dont on a parlé incluent-elles la coudée du socle et la coudée du pourtour,
בעי רב פפא ארבע אמות שאמרו בהדיה אמה יסוד ואמה סובב
Original : Yoma 22a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.