Les pensées de transgression sont plus graves que la transgression ; et ton signe : l’odeur de la viande. La fin de l’été est plus pénible que l’été ; et ton signe : un four déjà chauffé.
La fièvre de l’hiver est plus pénible que celle de l’été ; et ton signe : un four froid. Étudier une chose ancienne est plus difficile qu’une nouvelle ; et ton signe : de l’argile pétrie d’argile.
Rabbi Abbahou dit : quelle est la raison de Rabbi ? Car il est écrit : « Au chef de chœur, sur la biche de l’aurore » (Ps 22, 1) : de même que les cornes de cette biche se ramifient de part et d’autre, de même cette aurore se diffuse de part et d’autre.
א"ר אבהו מ"ט דרבי דכתיב (תהלים כב, א) למנצח על אילת השחר מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן
Rabbi Zeïra dit : pourquoi Esther est-elle comparée à une biche ? Pour te dire : de même que la biche a une matrice étroite et qu’elle est chère à son mâle à chaque instant comme au premier instant, de même Esther était chère à Assuérus à chaque instant comme au premier instant. Rabbi Assi dit : pourquoi Esther est-elle comparée à l’aurore ? Pour te dire : de même que l’aurore est la fin de toute la nuit, de même Esther est la fin de tous les miracles.
א"ר זירא למה נמשלה אסתר לאילה לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה א"ר אסי למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים
Mais il y a ’Hanouka ! — Nous parlons de ce qui a été donné pour être écrit. Cela va pour qui dit qu’Esther a été donnée pour être écrite ; mais pour qui dit qu’Esther n’a pas été donnée pour être écrite, que peut-on dire ?
והא איכא חנוכה ניתנה לכתוב קא אמרינן הניחא למאן דאמר אסתר ניתנה לכתוב אלא למאן דאמר אסתר לא ניתנה לכתוב מאי איכא למימר
Il l’explique selon Rabbi Biniamin bar Yéfet au nom de Rabbi Éléazar, car Rabbi Biniamin bar Yéfet a dit au nom de Rabbi Éléazar : pourquoi la prière des justes est-elle comparée à une biche ? Pour te dire : de même que, chez cette biche, tant qu’elle grandit, ses cornes se ramifient, de même les justes : tant qu’ils multiplient la prière, leur prière est exaucée.
מוקים לה כר' בנימין בר יפת אמר ר' אלעזר דאמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאילת לומר לך מה אילה זו כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת
« On égorgea le sacrifice perpétuel » : quand ? Si l’on dit : les autres jours de l’année, on n’a pas nécessairement affaire au grand prêtre ; mais à Yom Kippour, y a-t-il la lueur de la lune ?
שחטו את התמיד אימת אילימא בשאר ימות השנה לא סגיא דלאו כהן גדול אלא ביום הכפורים מאור הלבנה מי איכא
Le père de Rabbi Avin a enseigné : on n’a pas dit seulement ceci, mais aussi : l’oiseau dont on a pincé la nuque et l’offrande de farine dont on a prélevé la poignée de nuit doivent être brûlés. Passe encore pour l’holocauste d’oiseau : ce qui est fait est fait. Mais la poignée,
תני אבוה דרבי אבין לא זו בלבד אמרו אלא אף מליקת העוף וקמיצת מנחה בלילה תשרף בשלמא עולת העוף מאי דהוה הוה אלא קומץ
Original : Yoma 29a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.