qu’on la remette et qu’on la prélève de nouveau de jour ! — C’est lui qui l’enseigne, et c’est lui qui dit : les ustensiles de service sanctifient même hors de leur temps.
נהדרה ונהדר ונקמצה ביממא הוא תני לה והוא אמר לה כלי שרת מקדשין אפילו שלא בזמנו
On objecte : voici la règle : tout ce qui est offert de jour est sanctifié de jour ; tout ce qui est offert de nuit est sanctifié de nuit ; et tout ce qui est offert de jour comme de nuit est sanctifié de jour comme de nuit. Il enseigne en tout cas : tout ce qui est offert de jour est sanctifié de jour — de jour, oui ; de nuit, non ! — Peut-être n’est-il pas sanctifié pour être offert, mais il est sanctifié pour devenir inapte.
מיתיבי זה הכלל כל הקרב ביום קדוש ביום וכל הקרב בלילה קדוש בלילה וכל הקרב בין ביום ובין בלילה קדוש בין ביום ובין בלילה קתני מיהת כל הקרב ביום קדוש ביום ביום אין בלילה לא דילמא אינו קדוש ליקרב אבל קדוש ליפסל
Rabbi Zeïra objecta : s’il a disposé le pain et les coupes [d’oliban] après le Chabbat, et qu’il a brûlé les coupes le Chabbat [suivant], c’est invalide.
מתיב רבי זירא סידר את הלחם ואת הבזיכין אחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה
Comment doit-il faire ? Qu’il le laisse pour le Chabbat suivant, car même s’il est resté sur la table de nombreux jours, cela ne fait rien. — Or pourquoi ? Qu’il soit sanctifié et devienne inapte !
כיצד יעשה יניחנו לשבת הבאה שאפילו עמדה על השלחן ימים רבים אין בכך כלום ואמאי תקדוש ותיפסל
Rava dit : celui qui objecte objecte bien ; et le père de Rabbi Avin aussi cite une baraïta. Et il pense : la nuit n’est pas un manque de temps ; le jour est un manque de temps.
אמר רבא מאן דקא מותיב שפיר קא מותיב ואבוה דר' אבין נמי מתניתא קאמר וקסבר לילה אין מחוסר זמן יום מחוסר זמן
Quand arrive le crépuscule [du Chabbat], qu’il soit sanctifié et devienne inapte ! — Ravina dit : [il s’agit du cas] où il s’est empressé de l’enlever. Mar Zoutra, et d’aucuns disent Rav Achi, dit : même si tu dis qu’il ne s’est pas empressé de l’enlever, puisqu’il l’a disposé contrairement au commandement, c’est comme si un singe l’avait disposé.
כי מטי בי שמשי תקדוש ותפסול אמר רבינא שקדם וסלקו מר זוטרא ואיתימא רב אשי אמר אפילו תימא בשלא קדם וסלקו כיון שסדרו שלא כמצותו נעשה כמו שסדרו הקוף
« Voici la règle qui était [en vigueur] dans le Temple. » Passe encore pour les pieds, à cause des gouttes ; mais les mains, pour quelle raison ? Rabbi Abba dit : cela signifie
זה הכלל היה במקדש בשלמא רגלים משום ניצוצות אלא ידים מאי טעמא אמר רבי אבא זאת אומרת
Original : Yoma 29b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.