Ils divergent sur la profanation du service : selon Ben Zoma, le service est profané ; selon Rabbi Yehouda, le service n’est pas profané.
באחולי עבודה קא מיפלגי לבן זומא מחיל עבודה לר"י לא מחיל עבודה
Yoma 30b יומא
Et selon Ben Zoma, est-il profané ? N’a-t-on pas enseigné : un grand prêtre qui ne s’est pas immergé et n’a pas sanctifié [ses mains et ses pieds] entre un vêtement et un autre, ou entre un service et un autre, son service est valable ; mais qu’il s’agisse du grand prêtre ou d’un prêtre ordinaire, celui qui n’a pas sanctifié ses mains et ses pieds le matin et a accompli un service, son service est invalide ?
ולבן זומא מי מחיל והתניא כהן גדול שלא טבל ולא קידש בין בגד לבגד ובין עבודה לעבודה עבודתו כשרה אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שלא קידש ידיו ורגליו שחרית ועבד עבודה עבודתו פסולה
Ils divergent plutôt sur la transgression d’un commandement positif : selon Ben Zoma, il transgresse un commandement positif ; selon Rabbi Yehouda, il ne transgresse pas de commandement positif.
אלא למיקם בעשה קא מיפלגי לבן זומא קאי בעשה לר' יהודה לא קאי בעשה
Et Rabbi Yehouda soutient-il ce raisonnement ? N’a-t-on pas enseigné : le lépreux s’immerge et se tient à la porte de Nicanor ; Rabbi Yehouda dit : il n’a pas besoin d’immersion, car il s’est déjà immergé la veille au soir ?
ומי אית ליה לר' יהודה האי סברא והתניא מצורע טובל ועומד בשער ניקנור רבי יהודה אומר אינו צריך טבילה שכבר טבל מבערב
Celle-là, comme il l’enseigne, la raison en est qu’il s’est déjà immergé la veille au soir.
ההוא כדתני טעמא שכבר טבל מבערב
Et celui qui soulève la question, pourquoi la soulève-t-il ? Parce qu’il veut lui opposer une autre [baraïta] : la chambre des lépreux, où les lépreux s’immergeaient ; Rabbi Yehouda dit : on ne l’a pas dit des lépreux seulement, mais de tout homme.
ודקארי לה מאי קארי לה משום דקא בעי למרמא אחריתי עליה לשכת המצורעין ששם מצורעין טובלין ר"י אומר לא מצורעין בלבד אמרו אלא כל אדם
Ce n’est pas difficile : ici, quand il s’est immergé ; là, quand il ne s’est pas immergé. — S’il ne s’est pas immergé, il lui faut [attendre] le coucher du soleil ! — Mais l’un et l’autre se sont immergés : ici, quand il a détourné son attention ; là, quand il n’a pas détourné son attention.
לא קשיא הא דטביל הא דלא טביל אי דלא טביל הערב שמש בעי אלא אידי ואידי דטביל הא דאסח דעתיה הא דלא אסח דעתיה
S’il a détourné son attention, il lui faut l’aspersion du troisième et du septième jour, car Rabbi Dostaï bar Matone a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : le détournement d’attention requiert l’aspersion du troisième et du septième jour.
אי אסח דעתיה הזאת שלישי ושביעי בעי דאמר ר' דוסתאי בר מתון אמר רבי יוחנן הסח הדעת צריך הזאה שלישי ושביעי
Mais l’un et l’autre n’ont pas détourné leur attention, et ce n’est pas difficile : ici, quand il s’est immergé en vue d’entrer au Temple ; là, quand il ne s’est pas immergé en vue d’entrer au Temple. Et si tu veux, dis : enseigne : on ne l’a pas dit des lépreux, mais de tout homme.
אלא אידי ואידי דלא אסח דעתיה ולא קשיא הא דטביל על דעת ביאת מקדש הא דלא טביל על דעת ביאת מקדש ואב"א תני לא מצורעין אמרו אלא כל אדם
Ravina dit : Rabbi Yehouda leur parle selon les propos des Sages : selon moi, le lépreux n’a pas besoin d’immersion ; selon vous, reconnaissez-moi au moins qu’on ne l’a pas dit des lépreux seulement, mais de tout homme. Et les Sages : le lépreux est familier de l’impureté ; tout homme n’est pas familier de l’impureté.
רבינא אמר רבי יהודה לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי מצורע אין צריך טבילה לדידכו אודו לי איזי מיהת דלא מצורעין בלבד אמרו אלא כל אדם ורבנן מצורע דייש בטומאה כל אדם לא דיישי בטומאה
Abayé dit à Rav Yossef : dirons-nous que les Sages qui divergent de Rabbi Yehouda partagent l’avis de Ben Zoma, et que s’il mentionne le lépreux, c’est pour te faire connaître la force de Rabbi Yehouda ? Ou peut-être le lépreux est-il différent, car il est familier de l’impureté ? Il lui dit : le lépreux est différent, car il est familier de l’impureté.
א"ל אביי לרב יוסף נימא רבנן דפליגי עליה דר"י כבן זומא סבירא להו והאי דקתני מצורע להודיעך כחו דר"י או דילמא שאני מצורע דדייש בטומאה א"ל שאני מצורע דדייש בטומאה
א"ל אביי לרב יוסף (לר"י דאמר סרך) טבילה (היא) זו
Original : Yoma 30b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.