L’impureté, dont le début est susceptible d’être repoussé, puisque c’est [seulement] une impureté, sa fin aussi la repousse. Le Chabbat, dont le début n’est pas susceptible d’être repoussé, puisque c’est le Chabbat, sa fin non plus ne le repousse pas.
טומאה דתחילתו בר מידחא טומאה הוא סופו נמי דחי שבת דתחילתו לאו בר מידחא שבת הוא סופו נמי לא דחי
Pour Rav ’Hisda non plus ce n’est pas difficile : il n’admet pas que la fin soit comme le début. Le Chabbat, qui est permis pour la collectivité, sa fin aussi le repousse.
לרב חסדא לא קשיא סופו כתחילתו (תחילתו) לית ליה שבת דהותרה היא בציבור סופו נמי דחי
L’impureté, qui est [seulement] repoussée pour la collectivité : son début, qui est l’essentiel de l’expiation, la repousse ; sa fin, qui n’est pas l’essentiel de l’expiation, ne la repousse pas.
טומאה דדחויה היא בציבור תחלתו דעיקר כפרה דחי סופו דלאו עיקר כפרה לא דחי
S’il l’a éteint au sommet de l’autel, tous s’accordent à dire qu’il est coupable. Ils divergent lorsqu’il l’a descendu à terre et l’a éteint : Abayé dit qu’il est coupable, car c’est le feu de l’autel ; Rava dit qu’il est exempt, car, puisqu’il a été détaché [de l’autel], il est détaché.
דכבייה בראשו של מזבח דכולי עלמא לא פליגי דחייב כי פליגי דאחתיה אארעא וכבייה אביי אמר חייב אש המזבח הוא רבא אמר פטור כיון דנתקה נתקה
Mais alors, ce qu’a dit Rav Na’hman au nom de Rabba bar Avouha : « Celui qui descend une braise de dessus l’autel et l’éteint est coupable », selon qui est-ce ? Selon Abayé ?
אלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכיבה חייב כמאן כאביי
s’il l’a descendu à terre et l’a éteint, tous s’accordent à dire qu’il est exempt. Ils divergent lorsqu’il l’a éteint au sommet de l’autel : Abayé dit qu’il est coupable, car c’est le feu de l’autel ; Rava dit qu’il est exempt, car, puisqu’il a été détaché, il est détaché.
דאחתיה אארעא וכבייה דכולי עלמא לא פליגי דפטור כי פליגי דכבייה בראשו של מזבח אביי אמר חייב אש המזבח הוא רבא אמר פטור כיון דנתקה נתקה
Mais alors, ce qu’a dit Rav Na’hman au nom de Rabba bar Avouha : « Celui qui descend une braise de dessus l’autel et l’éteint est coupable », selon qui est-ce ? Ni selon Abayé ni selon Rava ! Là, elle n’a pas été détachée pour sa mitsva ; ici, elle a été détachée pour sa mitsva.
אלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכבה חייב כמאן לא כאביי ולא כרבא התם לא אינתיק למצותה הכא אינתיק למצותה
Nous reviendrons à toi, [chapitre] « Il agitait l’urne ».
הדרן עלך טרף בקלפי
Original : Yoma 46b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.